מאיה מזרחי

מדענים תיעדו בחודשים האחרונים שורה של הבזקים חריגים בשמיים. בין הסברים של עונתיות וריבוי מצלמות לבין השערות על נחילי שברי חלל, חוקרים מנסים להבין אם מדובר בגל חולף – או בתבנית המצביעה על סכנות שעדיין אינן מובנות במלואן

יותר משמונה עשורים אחרי שחרור אושוויץ, עוד ועוד חוקרים ומנהיגים יהודים מזהירים מפני חזרה של דפוסים מוכרים משנות ה-30. ד"ר יואל פישמן טוען כי בלב התופעה עומד מנגנון תעמולה ישן ששימש את הנאצים

אנו זקוקים לאנשים אחרים כדי לא לקפוא מבפנים, אבל כל קרבה אמיתית חושפת אותנו גם לאפשרות של פגיעה

היעלמותו של מוג'תבא ח'מינאי מן העין רק חידדה את השאלה החשובה באמת: איזה משטר מתעצב באיראן אחרי חיסול דור הנהגה שלם – והאם הוא מונע בידי חזון דתי של גאולה דרך מלחמה?

מן ה-MMA ועד אמנויות הלחימה הקלאסיות, מה באמת מגדיר עוצמה?

טייוואן סייעה לישראל מהימים הראשונים של המלחמה, אך בירושלים עדיין נזהרים. מה באמת רוצים הטייוואנים ללמוד מישראל – ולמה ככל שהם מתקרבים אלינו, כך סין נשמעת עוינת יותר

הסוציולוגית והפוליטולוגית האיראנית-צרפתייה טוענת שכבר יותר מ-15 שנה בנתה דרך הרשתות החברתיות רשת קשר עם עשרות אלפי צעירים איראנים. עכשיו, כשהמלחמה מטלטלת את איראן והאזור כולו, היא מבקשת להקשיב לא לפרשנים שבחוץ, אלא לאנשים שבתוך המדינה – אלה שלדבריה כבר חושבים על היום שאחרי

נובלה על אדם המבקש לשמור על חירותו הפנימית מול מציאות שמכריחה אותו לבחון מחדש את ערכיו ושל הסובבים אותו

מהחברות של ק.ס. לואיס וטולקין, דרך אפקט פיגמליון ואפקט החשיפה, ועד מספר השעות המדויק שנדרש כדי להפוך מכר לחבר טוב – הפסיכולוגיה שמאחורי יצירת קשרים חדשים כשהחיים כבר מלאים עבודה, ילדים והסחות דעת

כשהגוף צורח לאוויר: כך מתאמנים צוללנים חופשיים לנהל פחד – ומה אנחנו יכולים ללמוד מזה

בסבב התקיפות הנוכחי נגד תשתיות הגרעין של איראן נפגעו עד כה האתרים בנתנז, מין-זדאא'י, איספהאן ולביזאן 2 / מז'דה. אבל לדברי אנדריאה סטריקר, היעדים הכבדים יותר עדיין לא הוכרעו – ובראשם המתחם העמוק הסמוך לנתנז, שעשוי לדרוש חדירה פיזית כדי לוודא שכל מה שבתוכו אכן הושמד

הם נודעו בכישרון יוצא דופן, אך גם באורח חיים חריג. בין בטהובן לטסלה, מיכלאנג'לו וניוטון – דיוקן של אנשים שחיו פחות בעולם שסביבם, ויותר בעולם שבנו לעצמם