כניסה
הרשמה לניוזלטר

סיפורו של צ'ארלס ה. ווגל שהפך מצעיר בודד שבכה לבדו בלילות, למומחה לפיתוח קהילות והרגשת שייכות, מלמד כיצד ליצור קהילה חזקה ותומכת על פי עקרונות ששאב מתרבויות עתיקות

מאיה מזרחי | 4 ביולי 2022 | פסיכולוגיה | 17 דק׳

איך לבנות קהילה: 7 עקרונות ליצירת קבוצה שכולם ירצו להשתייך אליה

צ'רלס ה. ווגל הרגיש במשך זמן רב בחייו אאוטסיידר. מגיל צעיר הוא רצה שיהיו לו חברים קרובים, אבל ככל שחלפו השנים הוא החל לתהות אם יהיו לו אי פעם חברים, ואם קיים מקום שבו הוא ירגיש שייך. הוא ניסה דברים רבים כדי לגרום לקסם הזה לקרות. למשל, בשנות העשרים המוקדמות שלו הוא החליט ללוות את בת דודתו לכנסייה בלוס אנג'לס, בניסיון להתחבר לקהילה שם. אך כשישב באודיטוריום וציבור של 1,000 איש נעמדו והחלו להניף את ידיהם, הוא ידע שזה לא בשבילו. "באמצע הטקס לא רציתי יותר להעמיד פנים שאני מרגיש שם נוח. אני עדיין זוכר את המבטים שנזרקו לעברי בשעה שישבתי לבדי. היה ברור שלא השתייכתי לשם", הוא כותב בספרו "אמנות הקהילה" (The Art of Community).

ניסיון נוסף הוא עשה בגיל 25 כאשר החליט להצטרף כמתנדב ל"חיל השלום" בצפון זמביה. לווגל הייתה תחושה שאנשים אמיצים והרפתקנים אולי מתאימים יותר לאופי שלו. הכפריים בזמביה אירחו אותו באדיבות, "אבל הרגשתי בודד במשך לילות רבים, במקום זר, עם שפה אחרת ואוכל אחר". גם למתנדבים שהיו עסוקים בערבים במשחקי שתייה הוא לא התחבר. "ערב אחד פנה אליי מתנדב ואמר לי: 'אני לא בוטח באנשים שלא משתכרים'. בגלל שלא שתיתי אלכוהול, הוא לא בטח בי". ווגל חזר לביתו והרגיש בודד מאי פעם. "הייתי מאלו שבוכים בלילות לבדם", הוא כותב.

שתפו את הכתבה:

Shutterstock

איך לבנות קהילה: 7 עקרונות ליצירת קבוצה שכולם ירצו להשתייך אליה

סיפורו של צ'ארלס ה. ווגל שהפך מצעיר בודד שבכה לבדו בלילות, למומחה לפיתוח קהילות והרגשת שייכות, מלמד כיצד ליצור קהילה חזקה ותומכת על פי עקרונות ששאב מתרבויות עתיקות

מאיה מזרחי | 4 ביולי 2022 | פסיכולוגיה | 17 דק׳

Shutterstock

צ'רלס ה. ווגל הרגיש במשך זמן רב בחייו אאוטסיידר. מגיל צעיר הוא רצה שיהיו לו חברים קרובים, אבל ככל שחלפו השנים הוא החל לתהות אם יהיו לו אי פעם חברים, ואם קיים מקום שבו הוא ירגיש שייך. הוא ניסה דברים רבים כדי לגרום לקסם הזה לקרות. למשל, בשנות העשרים המוקדמות שלו הוא החליט ללוות את בת דודתו לכנסייה בלוס אנג'לס, בניסיון להתחבר לקהילה שם. אך כשישב באודיטוריום וציבור של 1,000 איש נעמדו והחלו להניף את ידיהם, הוא ידע שזה לא בשבילו. "באמצע הטקס לא רציתי יותר להעמיד פנים שאני מרגיש שם נוח. אני עדיין זוכר את המבטים שנזרקו לעברי בשעה שישבתי לבדי. היה ברור שלא השתייכתי לשם", הוא כותב בספרו "אמנות הקהילה" (The Art of Community).

ניסיון נוסף הוא עשה בגיל 25 כאשר החליט להצטרף כמתנדב ל"חיל השלום" בצפון זמביה. לווגל הייתה תחושה שאנשים אמיצים והרפתקנים אולי מתאימים יותר לאופי שלו. הכפריים בזמביה אירחו אותו באדיבות, "אבל הרגשתי בודד במשך לילות רבים, במקום זר, עם שפה אחרת ואוכל אחר". גם למתנדבים שהיו עסוקים בערבים במשחקי שתייה הוא לא התחבר. "ערב אחד פנה אליי מתנדב ואמר לי: 'אני לא בוטח באנשים שלא משתכרים'. בגלל שלא שתיתי אלכוהול, הוא לא בטח בי". ווגל חזר לביתו והרגיש בודד מאי פעם. "הייתי מאלו שבוכים בלילות לבדם", הוא כותב.

שתפו את הכתבה:

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
כיצד לאהוב, אחרת

מאיה מזרחי

כמעט בכל סדרה שנבחר לצפות בה, אם זאת סדרת אקשן או קומדיה, יופיע סיפור רומנטי שנבנה לאט לאט בקרב הגיבורים הראשיים. האהבה הרומנטית, כך אנחנו לומדים...

כיצד להתגבר על עצלות

מאיה מזרחי

בשנים האחרונות ראו אור מאמרים וספרים שרמזו לנו כי עצלות טובה לנו. "מדוע עצלנות בעצם טובה לך", נכתב במאמר במגזין Time באוגוסט 2018 [ref]CHRIS BAILEY,...

מהארכיון: כיצד לטפח את הנשמה

ג'יימס סייל

כשבני היה בין גיל שבע לגיל עשר הוא הפך פנטי לספרי "הארי פוטר". עקב כך יכולות הקריאה והדמיון שלו השתפרו פלאים. לא יכולתי לדעת שכאשר יגיע...

האתיקה של הקאובויים – מה אפשר ללמוד מקוד ההתנהגות של המערב הפרוע

דינה גורדון

מאז שאן מור (Ann Moore) החלה ללמד, היא הרגישה שהיא לא רק מורה, אלא מגשימה שליחות אמיתית בחייה. היא...

תסמונת הלב השבור – כשהפרידה הקשה משנה פיזית את מבנה הלב

רקפת תבור, דינה גורדון

פלורנס ותום ויליאמס היו חברי ילדות. הם למדו באותה כיתה בבית ספר יסודי ובתיכון, והלכו לאותו קולג'. כאשר הם...

לגדל את הילד "הלא מושלם" המושלם

דינה גורדון

בוריס וייצ'יץ' המתין בהתרגשות להולדת בנו הבכור. הוא ליווה את אשתו דושקה, שניהם בשנות העשרים לחייהם, לחדר הלידה, והרגיש שאין...

החזרה לחינוך הקלאסי – כיצד להעניק לילדינו כלים ותבונה המבוססים על מוסריות, אמת ויופי

מאיה מזרחי

כאשר ילדינו עוברים מהגן לבית הספר אנחנו מלאי התרגשות. מצד אחד זהו צעד משמעותי בחייו...

תמונה למחשבה: היופי הנצחי שאינו קָמֵל

אריק בס

תרבות הרשתות החברתיות יצרה מרחב המפתה להתרכז בחיצוני: תמונות סלפי מחמיאות והישגים בקריירה. זהו מרחב הדוחף להתפאר בחיצוניות...

שתפו: