כשהמעצבות ניגשו לעצב את ה״מיני לופט״, הן רצו קודם כל ליצור אזורים אינטימיים שישרו תחושה חמה ונעימה, בלי ליצור עומק ולפגוע בתחושת המרחב בחלל. הן נעזרו באלמנטים שונים דקורטיביים – רהיטים, שטיחים, צמחייה, שתחמו פינות כמו סלון, פינת קריאה ופינת שינה. חפצי אמנות, מזכרות ואביזרים מטיולים שעשה הדייר בעולם, אוסף מצלמות ישנות ונדירות וציורי שמן ופחם שולבו בפינות השונות ותרמו לגיבוש אווירה אישית ואינטימית.

כשנכנסים אל הדירה מגיעים למטבח ולפינת האוכל. ארבעה כיסאות שחורים בעיצובם של צ׳רלס וריי משולבים עם שולחן וינטג׳ שניצבע בתכלת טורקיז חיוור והוצב בפינת האוכל בסמוך לקיר חיפוי מלבנים ירושלמיות. משם קשת אחת מובילה למרפסת שמשקיפה על הוואדי וקשת שנייה על החלל המרכזי.

מטפח ופינת האוכל | שי אפשטיין

מגיעים לפינת קריאה הכוללת זוג כורסאות אותנטיות משנות ה-50 מגלריית וינטג׳ בשוק הפשפשים שהמעצבות ריפדו מחדש בבדי ריפוד איכותיים עכשוויים וחדשים. המעצבות ניצלו את הקשת בקיר כדי ליצור ספרייה שתאחסן ספרי אמנות ואלמנטים דקורטיביים. בנוסף, הן הציבו ספרייה נוספת שרכשו ב-Metro ששימשה מצד אחד לאחסן ספרים נוספים ואוסף תקליטים נדיר של בעל הבית ומצד שני להוות חציצה עם פינת השינה.

פינת הקריאה | שי אפשטיין

לפינת הסלון המעצבות בחרו בספה סקנדינבית פשוטה משולבת בנגיעות צבעוניות של כריות צועניות, מחנות בדים בשכונת נווה צדק. שולחן הזכוכית הקליל והקלאסי שייך למעצב היפאני נגוצ׳י, והוא מוצב ליד כורסת קריאה והדום בעיצובם של צ׳רלס וריי אימס. את הפינה תוחם שטיח קילים צבעוני.

המעצבות החליטו לנצל את אדן החלון הערבי בסלון כדי ליצור פינת ישיבה המשקיפה אל נוף ירושלמי ויוצרת מקומות ישיבה נוספים לאורחים שמגיעים לבית. הן הוסיפו מנורת עמידה וינטג׳ית, מנורה שולחנית ישנה וציורים לא גמורים על כן ציור שתורמים לתחושה של גלריה או סטודיו של אמנות.

פינת הסלון | שי אפששטיין

פינת השינה עוצבה באווירה של רכות ונוסטלגיה. המעצבות השתמשו בחומרים “חמים״, כמו עץ, וילונות, שטיחים ובדי טקסטיל, לצד חומרי אבן, ברזל ושיש. עבור פינת השינה נרכשו שלוש מזוודות מסע ישנות המשמשות את הדייר לאחסון צבעים ומכחולים. לצד המיטה הוצב שולחן צד מיושן שהפך לשידת לילה, עליה הונחה מנורת קריאה ישנה ונוסטלגית מברזל מושחר.

פינת השינה | שי אפשטיין

לפניות והצעות לכתבת אדריכלות ועיצוב: [email protected]