הרשמה לניוזלטר

עסקים

נק’ למחשבה: מה עדיף לשווק: מוצר אחד או מגוון מוצרים מסוגים שונים

האם על חברת “אפל” לשווק גרסה אחת של האייפון, או שלל גרסאות מסוגים שונים בו-זמנית? לאחר אין-ספור מחקרי צרכנות שניסו לענות על השאלה הזו, סדרה של ניסויים חדשים שופכת אור חדש על הנושא.

עד היום מחקרים התמקדו בלקוח הנכנס לחנות, כיצד הוא מבצע רכישה ומה תהליך קבלת ההחלטות שלו בעת שהוא מסתובב בחנות. מחקר שפורסם לאחרונה במגזין לחקר הצרכנות באוניברסיטת אוקספורד (Whitley, Trudel & Kurt, 2018) בחן היבט אחר: מה הניע מראש את הלקוח לרכוש את המוצר, לפני שנכנס לחנות.

החוקרים סיווגו את הרכישות לשתי קטגוריות: רכישות הנעשות מתוך הנאה ורכישות הנעשות מתוך תועלת. בסדרה של שישה ניסויים הם הציגו בפני שתי קבוצות של משתתפים מגוון מוצרים כמו ספרים, מוסיקה, צבע למכונית ועוד. לקבוצה אחת נאמר כי מטרת הקנייה היא הנאה, ולשנייה נאמר כי המטרה היא תועלת.

תוצאות הניסוי הראו כי הקבוצה שמטרתה הייתה הנאה העדיפה לבדוק יותר אפשרויות ולערוך יותר השוואות בקרב מוצרים מאותו סוג לפני שהחליטה לקנות. הקבוצה השנייה, שמטרת הרכישה שלה הייתה תועלתית בלבד, העדיפה דווקא לבחור מתוך מגוון קטן יותר.

בניסוי נוסף ניסו החוקרים לטשטש את ההבדלים בין הקבוצות. הם שיערו שכאשר המשתתפים יתפסו את עצמם כדומים לאחרים, או להיפך – שונים מאוד מאחרים, זה ישפיע על קבלת ההחלטות שלהם. כדי לבדוק את ההשערה הם גרמו למשתתפים להרגיש דמיון גדול יותר מבחינה חברתית בינם לבין המשתתפים האחרים בקבוצתם. הם גילו כי במקרה זה ההבדל בין קבוצת “התועלת” לקבוצת ההנאה היטשטש עד למצב שבו לא היה הבדל ביניהן. כשבדקו זאת שוב בקבוצת ביקורת, בה לא נעשתה המניפולציה של הדמיון החברתי, המשיך להתקיים ההבדל בין שתי קבוצות המוטיבציה, כפי שהתגלה בניסויים הקודמים.

המחקר, שנערך ב”תנאי מעבדה”, לא לקח בחשבון מניעים נוספים שיש לאנשים בעולם האמיתי, כמו תפיסה חברתית לגבי מוצרים שונים, או הבדלים בתרבויות במדינות השונות, ולכן אין לקחת את המסקנות פשוטו כמשמעו. עם זאת, הוא יכול לעניין משווקים או מנהלי חנויות המתלבטים בנוגע למגוון שכדאי להם להציע, וכיצד לשווק אותו לקהל היעד.

שתפו את הכתבה:

נק’ למחשבה: מה עדיף לשווק: מוצר אחד או מגוון מוצרים מסוגים שונים

עסקים

איור: Fotolia

האם על חברת “אפל” לשווק גרסה אחת של האייפון, או שלל גרסאות מסוגים שונים בו-זמנית? לאחר אין-ספור מחקרי צרכנות שניסו לענות על השאלה הזו, סדרה של ניסויים חדשים שופכת אור חדש על הנושא.

עד היום מחקרים התמקדו בלקוח הנכנס לחנות, כיצד הוא מבצע רכישה ומה תהליך קבלת ההחלטות שלו בעת שהוא מסתובב בחנות. מחקר שפורסם לאחרונה במגזין לחקר הצרכנות באוניברסיטת אוקספורד (Whitley, Trudel & Kurt, 2018) בחן היבט אחר: מה הניע מראש את הלקוח לרכוש את המוצר, לפני שנכנס לחנות.

החוקרים סיווגו את הרכישות לשתי קטגוריות: רכישות הנעשות מתוך הנאה ורכישות הנעשות מתוך תועלת. בסדרה של שישה ניסויים הם הציגו בפני שתי קבוצות של משתתפים מגוון מוצרים כמו ספרים, מוסיקה, צבע למכונית ועוד. לקבוצה אחת נאמר כי מטרת הקנייה היא הנאה, ולשנייה נאמר כי המטרה היא תועלת.

תוצאות הניסוי הראו כי הקבוצה שמטרתה הייתה הנאה העדיפה לבדוק יותר אפשרויות ולערוך יותר השוואות בקרב מוצרים מאותו סוג לפני שהחליטה לקנות. הקבוצה השנייה, שמטרת הרכישה שלה הייתה תועלתית בלבד, העדיפה דווקא לבחור מתוך מגוון קטן יותר.

בניסוי נוסף ניסו החוקרים לטשטש את ההבדלים בין הקבוצות. הם שיערו שכאשר המשתתפים יתפסו את עצמם כדומים לאחרים, או להיפך – שונים מאוד מאחרים, זה ישפיע על קבלת ההחלטות שלהם. כדי לבדוק את ההשערה הם גרמו למשתתפים להרגיש דמיון גדול יותר מבחינה חברתית בינם לבין המשתתפים האחרים בקבוצתם. הם גילו כי במקרה זה ההבדל בין קבוצת “התועלת” לקבוצת ההנאה היטשטש עד למצב שבו לא היה הבדל ביניהן. כשבדקו זאת שוב בקבוצת ביקורת, בה לא נעשתה המניפולציה של הדמיון החברתי, המשיך להתקיים ההבדל בין שתי קבוצות המוטיבציה, כפי שהתגלה בניסויים הקודמים.

המחקר, שנערך ב”תנאי מעבדה”, לא לקח בחשבון מניעים נוספים שיש לאנשים בעולם האמיתי, כמו תפיסה חברתית לגבי מוצרים שונים, או הבדלים בתרבויות במדינות השונות, ולכן אין לקחת את המסקנות פשוטו כמשמעו. עם זאת, הוא יכול לעניין משווקים או מנהלי חנויות המתלבטים בנוגע למגוון שכדאי להם להציע, וכיצד לשווק אותו לקהל היעד.

שתפו את הכתבה:

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
הפסיכולוג הישראלי שהמציא נוסחה הפוכה להתמודדות עם בריונים: “תהיו נחמדים אליהם”

מאיה מזרחי

בכל סוף יום כשהפעמון מצלצל בכיתות והילדים רצים במהרה לביתם, מתעכב ירון כמה דקות...

תמיד חשבנו שהצלחה תלויה רק בכישרון ובאימונים קשים. כעת מתברר שמרכיב קריטי נוסף בה הוא “הנדסה לאחור”

מאיה מזרחי

השנה הייתה 1983 וסטיב ג'ובס ישב במשרדו שבחברת אפל בעיר קופרטינו...

נמלטים: גרסת המציאות

דינה גורדון

העיירה אל כות שוכנת לאורך עיקול נהר טיגריס (הוא החידקל) שבמזרח עיראק. כיום אין בה עניין מיוחד אלא כחניית ביניים בדרך לערים סמוכות...

מה לא בסדר עם העולם?

ג'יימס סייל

ב-1910 התפרסם ספרו של העיתונאי והסופר הפורה ג.ק. צ'סטרטון, "מה לא בסדר עם העולם". למי שלא מכיר את יצירותיו הנפלאות, אני ממליץ עליהן בחום....

להיות “טוב מספיק”- מדוע הרצון לגדולה יכול להיות מכשול לדרך שלנו

מאיה מזרחי

עוד בימי בית הספר נאבקה ליאן פיקוט להיות מעולה בכל אשר עשתה. היא תמיד רדפה אחרי משהו גדול ממנה,...

“יכולות העל” של העיוור שרצה להיות כמו כולם

צוות מגזין אפוק

זה היה ב-1957, בבוקר טיפוסי. בבית משפחת מאי בסילבר סיטי שבניו מקסיקו, האכילה האם אורי-ג'ין את בתה התינוקת, בזמן שמייק...

מהארכיון: מגע הראי של ד”ר סלינאס

דינה גורדון

ד"ר ג'ואל סלינאס (30) היה בתורנות הראשונה שלו בחדר מיון ב"בית החולים הכללי מסצ’וסטס" שבבוסטון. בשעה שעבר על רשימת המטופלים...

מהארכיון: גזור ושמור: חשיבה יצירתית – השיטות למציאת פתרונות

רקפת תבור

חשבתם שיצירתיות זה עניין של השראה או כישרון מולד? מתברר שלא בהכרח. נכון, היו בהיסטוריה תגליות והמצאות...

שתפו: