כניסה
הרשמה לניוזלטר

הוא קם לפנות בוקר, יוצא לריצה בקור מקפיא, רץ קילומטרים עם כפות רגליים שבורות, אוהב ללכת לישון רעב ולעתים להירדם באוהל השואב את החמצן מהסביבה. למה? כי זה מחשל אותו. ג'ס איצלר הזמין את דיוויד גוגינס, המכונה "האיש הבלתי שביר", לחודש בביתו כדי ללמוד כיצד לחשל את הנפש והגוף ולמתוח את גבולות היכולת

מאיה מזרחי | 8 בדצמבר 2022 | פסיכולוגיה | 12 דק׳

המדע של קשיחות אמיתית – איך לחשוב כמו איש ברזל, לוחם או אריה ים?

זה קרה במרוץ האולטרה מרתון הראשון בו השתתף. ג'ס איצלר (Jesse Itzler), יזם בתחום הספורט ומוסיקאי לשעבר, הגיע עם חמישה מחבריו כדי להשתתף במרוץ השליחים הארוך, בן 160 הקילומטרים, הנמשך 24 שעות. קבוצות נוספות הגיעו. כולן נסעו ברכב על המסלול כדי לתכנן אסטרטגיית ריצה מתאימה, והכינו את המצרכים שיזדקקו להם: בננות, חטיפי אנרגיה, מים, תחבושות ומשקאות אנרגיה.

המרוץ עמד להתחיל. איצלר ורצים אחרים עשו מתיחות על הדשא והבחינו בגבר שישב כמה מטרים מהם והיה קשה לפספס. הוא ישב לבדו על כיסא מתקפל בזרועות שלובות וחיכה שהמרוץ יתחיל. הוא שקל 116 ק"ג, בעוד הרצים האחרים שקלו 72-63 ק"ג, הוא לא עשה מתיחות או הכנות מיוחדות, ולא היו לו חברים לקבוצה. המצרכים היחידים שלקח איתו ל-24 השעות הבאות היו קופסה אחת של קרקרים ומים. "הוא נראה כמו גלדיאטור בלתי ניתן לערעור, מסוכן ונחוש. אפילו הדרך בה ירק הייתה מפחידה", נזכר איצלר.

בעוד כל יתר הקבוצות החליפו רצים, הוא המשיך לבדו. אלא שלאחר 112 ק"מ, התברר במהלך הפסקה קצרה שכובד גופו גרם לשברים בעצמות הקטנות של אצבעות רגליו. בגלל ששתה רק מים ואכל רק קרקרים, גם הכליות החלו לקרוס. הוא בקושי הצליח ללכת. "מה הוא עשה? במקום להתפנות לטיפול רפואי הוא הרים את עצמו ורץ עוד 48 ק"מ, כדי להגיע למטרה שהציב לעצמו – 160 ק"מ. ואז הוא רץ עוד קילומטר אחד למקרה שתהיה טעות בחישוב", אומר איצלר.

ג'ס איצלר מתראיין ברשת AOL על חוויותיו מהחודש עם גוגינס | John Lamparski/Getty Images

המדע של קשיחות אמיתית – איך לחשוב כמו איש ברזל, לוחם או אריה ים?

הוא קם לפנות בוקר, יוצא לריצה בקור מקפיא, רץ קילומטרים עם כפות רגליים שבורות, אוהב ללכת לישון רעב ולעתים להירדם באוהל השואב את החמצן מהסביבה. למה? כי זה מחשל אותו. ג'ס איצלר הזמין את דיוויד גוגינס, המכונה "האיש הבלתי שביר", לחודש בביתו כדי ללמוד כיצד לחשל את הנפש והגוף ולמתוח את גבולות היכולת

מאיה מזרחי | 8 בדצמבר 2022 | פסיכולוגיה | 12 דק׳

ג'ס איצלר מתראיין ברשת AOL על חוויותיו מהחודש עם גוגינס | John Lamparski/Getty Images

זה קרה במרוץ האולטרה מרתון הראשון בו השתתף. ג'ס איצלר (Jesse Itzler), יזם בתחום הספורט ומוסיקאי לשעבר, הגיע עם חמישה מחבריו כדי להשתתף במרוץ השליחים הארוך, בן 160 הקילומטרים, הנמשך 24 שעות. קבוצות נוספות הגיעו. כולן נסעו ברכב על המסלול כדי לתכנן אסטרטגיית ריצה מתאימה, והכינו את המצרכים שיזדקקו להם: בננות, חטיפי אנרגיה, מים, תחבושות ומשקאות אנרגיה.

המרוץ עמד להתחיל. איצלר ורצים אחרים עשו מתיחות על הדשא והבחינו בגבר שישב כמה מטרים מהם והיה קשה לפספס. הוא ישב לבדו על כיסא מתקפל בזרועות שלובות וחיכה שהמרוץ יתחיל. הוא שקל 116 ק"ג, בעוד הרצים האחרים שקלו 72-63 ק"ג, הוא לא עשה מתיחות או הכנות מיוחדות, ולא היו לו חברים לקבוצה. המצרכים היחידים שלקח איתו ל-24 השעות הבאות היו קופסה אחת של קרקרים ומים. "הוא נראה כמו גלדיאטור בלתי ניתן לערעור, מסוכן ונחוש. אפילו הדרך בה ירק הייתה מפחידה", נזכר איצלר.

בעוד כל יתר הקבוצות החליפו רצים, הוא המשיך לבדו. אלא שלאחר 112 ק"מ, התברר במהלך הפסקה קצרה שכובד גופו גרם לשברים בעצמות הקטנות של אצבעות רגליו. בגלל ששתה רק מים ואכל רק קרקרים, גם הכליות החלו לקרוס. הוא בקושי הצליח ללכת. "מה הוא עשה? במקום להתפנות לטיפול רפואי הוא הרים את עצמו ורץ עוד 48 ק"מ, כדי להגיע למטרה שהציב לעצמו – 160 ק"מ. ואז הוא רץ עוד קילומטר אחד למקרה שתהיה טעות בחישוב", אומר איצלר.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
20 אסטרטגיות צבאיות לניצחון במלחמה (וגם בחיים)

מאיה מזרחי

לוחמה אישית, לוחמה מאורגנת, לוחמה הגנתית ולוחמה התקפית - רב מכר שכתב הסופר רוברט גרין כולל אסטרטגיות מועילות רבות שיכולות לסייע לנו להבין טוב יותר את המצב הנוכחי, ולהתכונן לבאות

מעבר לרגיל: הנערה מצ'רנוביל שזכתה בזהב

דינה גורדון

מה עוזר לאדם להתעלות מעבר לקשיים הפיזיים והנפשיים שלו? סיפורה של אוקסנה מאסטרס שנולדה בתנאים הקשים ביותר והגיעה למקומות גבוהים בקריירה שלה הוא דוגמה לכוח הרצון והרוח

"אני עובדת עם המשפחות, עם האנשים שניצלו מהתופת. צריך להבין יחד איתם מה נתן להם רגע של תקווה, ולחבר אותם למקורות החוסן שלהם"

דור לוינטר

הפסיכולוגית עינת הרף כשדאי מספרת בריאיון למגזין אפוק על עבודתה עם הניצולים והמשפחות, בדרך למציאת קצה חוט של דרך להתמודד עם הטראומה. "חוויית האימה גדולה מאוד. היו אנשים שיצאנו איתם החוצה לעשות סיבוב, לא משנה איפה, כדי שיוכלו לעשות צעד אחרי צעד ולהאמין שכרגע אין מישהו שיורה עליהם. הם התקשו להאמין לזה"

מהארכיון: הכוח של הנחמדות

מאיה מזרחי

האם התפיסות שלפיהן להיות נחמד זה להיות חלש, משעמם ולא יוצלח הן נכונות? מה אומרים המחקרים? האם מה שנחשב לחולשה הוא למעשה כוח?

6 שיעורים מהביוגרפיה של אילון מאסק

דינה גורדון

כיצד הפך מאסק מילד שספג מכות קשות בבית הספר לאחד האנשים המצליחים בעולם? מה ניתן ללמוד על סגנון הניהול שלו? מדוע הוא לוקח סיכונים שנראים בגדר הבלתי אפשרי? ואיך הוא מניע עובדים לעמידה ביעדים?

״לימדו אותנו שאם ברצונך להוציא את המיטב מקבוצה מסוימת, עליך להיפטר מהשחקנים החלשים ולהקשיח את הנותרים. יש רק בעיה אחת עם המודל הזה – הוא לא עובד״

איל לוינטר

כיצד לפתח קשיחות? סטיב מגנס, יועץ לפיתוח מיומנויות מנטליות עבור קבוצות ספורט מקצועיות, יוצא בספרו האחרון "תעשו דברים קשים" נגד המסרים שהועברו לנו בתקשורת ובסרטים, ומלמד עקרונות נכונים יותר לפיתוח קשיחות

שתפו: