זה קרה במרוץ האולטרה מרתון הראשון בו השתתף. ג'ס איצלר (Jesse Itzler), יזם בתחום הספורט ומוסיקאי לשעבר, הגיע עם חמישה מחבריו כדי להשתתף במרוץ השליחים הארוך, בן 160 הקילומטרים, הנמשך 24 שעות. קבוצות נוספות הגיעו. כולן נסעו ברכב על המסלול כדי לתכנן אסטרטגיית ריצה מתאימה, והכינו את המצרכים שיזדקקו להם: בננות, חטיפי אנרגיה, מים, תחבושות ומשקאות אנרגיה.

המרוץ עמד להתחיל. איצלר ורצים אחרים עשו מתיחות על הדשא והבחינו בגבר שישב כמה מטרים מהם והיה קשה לפספס. הוא ישב לבדו על כיסא מתקפל בזרועות שלובות וחיכה שהמרוץ יתחיל. הוא שקל 116 ק"ג, בעוד הרצים האחרים שקלו 72-63 ק"ג, הוא לא עשה מתיחות או הכנות מיוחדות, ולא היו לו חברים לקבוצה. המצרכים היחידים שלקח איתו ל-24 השעות הבאות היו קופסה אחת של קרקרים ומים. "הוא נראה כמו גלדיאטור בלתי ניתן לערעור, מסוכן ונחוש. אפילו הדרך בה ירק הייתה מפחידה", נזכר איצלר.