כניסה
הרשמה לניוזלטר

מה קורה כשסרטים ותוכניות טלוויזיה משחקים עם ההיסטוריה שלנו

מאיה מזרחי | 16 בדצמבר 2018 | חברה והיסטוריה | 7 דק׳

פרשנות: כיצד הוליווד משנה את ההיסטוריה

בשנת 1775, פרצו ברחבי צרפת מהומות. מחירי הדגנים עלו ואיתם מחירי הלחם – מרכיב עיקרי בצלחת של כל צרפתי. המהומות, שנערכו בין אפריל למאי, הובילו את המלכה מארי אנטואנט להפגין אטימות וניתוק מהעם. מאוחר יותר יוחס לה המשפט המפורסם: "אם אין לחם, תאכלו עוגות". בסרטה של הבמאית סופיה קופולה ("מארי אנטואנט", 2006) מגלמת קריסטין דאנסט מלכה אנוכית האוכלת כל היום מאפים ונהנית מאורח חיים עשיר מגיל 15 עד 33.

מארי אנטואנט רחוקה מלהיות העיוות ההיסטורי היחיד שמגישה לנו הוליווד

איור: מושיק גולסט

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
כסף במעטפות: התעשייה המשגשגת של ההגירה הבלתי חוקית

מאיה מזרחי

ארה"ב, בשיתוף עם האו"ם והאיחוד האירופי, הקימו "תחנות" לאורך נתיבי ההגירה בהן משלמים כספים במזומן למהגרים בלתי חוקיים – בדרכם ליעד. טוד בנסמן, ממרכז המחקר לענייני הגירה בארה"ב, שראיין את המהגרים, את המבריחים ואת האנשים המחלקים את הכסף – מתריע: ״משבר ההגירה שאנו רואים כעת קשור באידיאולוגיות המתפשטות מתחת לפני השטח, לא רק בארה"ב אלא בעולם כולו״

מהי "מחלה X", ומדוע ארגון הבריאות העולמי מתכונן אליה?

קרן זריהן

בשנים האחרונות נערך ארגון הבריאות העולמי לתרחיש של התפרצות המגפה הבלתי צפויה הבאה

"כחוקר אני רוצה לייצר מול המחבל מצב שהוא מספר לי את צפונות ליבו. אני רוצה לדעת דברים שיעזרו לי להציל אנשים"

איל לוינטר

משה פוזאילוב נחשב לבכיר חוקרי השב"כ בשני העשורים האחרונים. בריאיון למגזין אפוק הוא נכנס לראשם של מחבלים, מדבר על שיטות שכנוע שלמד במהלך חקירות שב"כ, מתייחס לתפיסה האמריקנית של המזרח התיכון וגם צולל לפתרון ביום שאחרי

השתלטות הכסף הזר: קטאר, סין וערב הסעודית קונות את האקדמיה

איל לוינטר

הן מזרימות מאות מיליוני דולרים לאוניברסיטאות, מנסות לקנות את שתיקתן ומרחיבות אט אט את השפעתן האידאולוגית, המנוגדת לערכי המערב. כך זה נראה

"בחוגים משפיעים מאוד יש אידיאולוגיה שלטת המחלקת את העולם למדכאים ולמדוכאים"

מאיה מזרחי

מבט על האידיאולוגיה ששוטפת את האוניברסיטאות ומצדיקה אונס, עריפת ראשים ותמיכה בטרור

תוכנית האו"ם לצנזורה של חופש הדיבור ממשיכה לקרום עור וגידים

אלכס ניומן

דוח חדש של אונסק"ו מציין שמותר להגביל את חופש הדיבור, כל עוד זה נעשה בהתאם לסטנדרטים בין-לאומיים לפגיעה בחופש הדיבור

שתפו: