העיתונאית האמריקנית אביגיל שרייר אזרה אומץ והחלה לחקור את התופעה שכולם בוחרים להתעלם ממנה – העלייה המשמעותית במספר הנערות המבקשות לשנות את מינן. המסקנות שהגיעה אליהן מדאיגות: אלפי בנות שמתחילות תהליך לשינוי מין בגיל 15, מקבלות טסטוסטרון בלא אישור מההורים, עוברות ניתוח להסרת שדיים וכריתת רחם, כדי לגלות לבסוף שהן כלל לא טרנסג’נדריות – והכול בחסות המדינה
מאיה מזרחי | 9 באוגוסט 2021 | חברה והיסטוריה | 15 דק׳
“בית המשפט בחן את הפרוטוקולים הרפואיים שאישרו לבנות לעבור תהליך לשינוי מין והיה מזועזע. הוא אמר: העלייה בכמות המתבגרות שעוברות שינוי מין לעומת שנים קודמות אינה הגיונית”
במשך כ-100 שנה חקרו מדענים וסוציולוגים את התופעה הנקראת "דיספוריה מגדרית" (מועקה מגדרית) בה האדם נמצא בקונפליקט פנימי בין המגדר הביולוגי איתו נולד לבין המגדר שאיתו הוא מזדהה. הממצאים היו ברורים: התופעה נגעה לאחוז קטן מאוד מהציבור (בערך 0.01 אחוזים) שכולם היו גברים. כלומר 1 מתוך 10,000 גברים באוכלוסייה הכללית[ref]"Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders", 5th ed., American Psychiatric Association, 2013[/ref].
אותו אחוז קטן של גברים חווה בפעם הראשונה תחושה של "דיספוריה מגדרית" בגיל 4-2, וטען בפני המבוגרים בעקשנות שהוא לא בן, אלא בת, מתוך תחושת אי-נוחות חזקה מאוד עם המין הביולוגי איתו נולד.
מחקרים שנערכו בקרב אותה קבוצת ילדים מצאו כי 70 אחוז בממוצע מהילדים שחוו "דיספוריה מגדרית" בגיל צעיר מבלי שהייתה איזו שהיא התערבות של מבוגר – זנחו בהמשך את המחשבה שהייתה להם להשתייך למגדר אחר והמשיכו לחיות את חייהם כרגיל. המיעוט הנותר הפכו להומוסקסואלים וכמה מהם לטרנסקסואלים.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
אביגיל שרייר | Andrea Cimini Photography; couresty Abigail Shrier
“בית המשפט בחן את הפרוטוקולים הרפואיים שאישרו לבנות לעבור תהליך לשינוי מין והיה מזועזע. הוא אמר: העלייה בכמות המתבגרות שעוברות שינוי מין לעומת שנים קודמות אינה הגיונית”
העיתונאית האמריקנית אביגיל שרייר אזרה אומץ והחלה לחקור את התופעה שכולם בוחרים להתעלם ממנה – העלייה המשמעותית במספר הנערות המבקשות לשנות את מינן. המסקנות שהגיעה אליהן מדאיגות: אלפי בנות שמתחילות תהליך לשינוי מין בגיל 15, מקבלות טסטוסטרון בלא אישור מההורים, עוברות ניתוח להסרת שדיים וכריתת רחם, כדי לגלות לבסוף שהן כלל לא טרנסג’נדריות – והכול בחסות המדינה
מאיה מזרחי | 9 באוגוסט 2021 | חברה והיסטוריה | 15 דק׳
אביגיל שרייר | Andrea Cimini Photography; couresty Abigail Shrier
במשך כ-100 שנה חקרו מדענים וסוציולוגים את התופעה הנקראת "דיספוריה מגדרית" (מועקה מגדרית) בה האדם נמצא בקונפליקט פנימי בין המגדר הביולוגי איתו נולד לבין המגדר שאיתו הוא מזדהה. הממצאים היו ברורים: התופעה נגעה לאחוז קטן מאוד מהציבור (בערך 0.01 אחוזים) שכולם היו גברים. כלומר 1 מתוך 10,000 גברים באוכלוסייה הכללית[ref]"Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders", 5th ed., American Psychiatric Association, 2013[/ref].
אותו אחוז קטן של גברים חווה בפעם הראשונה תחושה של "דיספוריה מגדרית" בגיל 4-2, וטען בפני המבוגרים בעקשנות שהוא לא בן, אלא בת, מתוך תחושת אי-נוחות חזקה מאוד עם המין הביולוגי איתו נולד.
מחקרים שנערכו בקרב אותה קבוצת ילדים מצאו כי 70 אחוז בממוצע מהילדים שחוו "דיספוריה מגדרית" בגיל צעיר מבלי שהייתה איזו שהיא התערבות של מבוגר – זנחו בהמשך את המחשבה שהייתה להם להשתייך למגדר אחר והמשיכו לחיות את חייהם כרגיל. המיעוט הנותר הפכו להומוסקסואלים וכמה מהם לטרנסקסואלים.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
