כניסה
הרשמה לניוזלטר

התנ"ך הוא הספר המכונן ביותר של ישראל – מה אנחנו יכולים ללמוד ממנו, מדוע החרדים לא לומדים אותו, ואיך זה קשור להשתלבותם בחברה? ריאיון עם הרב נחמיה שטיינברגר, על השינוי שהתנ"ך חולל בחייו, וההשפעה שלו על עתיד המדינה

מאיה מזרחי | 11 בדצמבר 2022 | גוף, נפש ורוחניות | 20 דק׳

יחסים במשפחה, מגפות ותורת הגמול – מה אפשר ללמוד מהתנ"ך על ימינו?

"עברתי מטמורפוזה", אומר לי הרב נחמיה שטיינברגר (38), מנהל המכינה החרדית של האוניברסיטה העברית ורב בבית כנסת בשכונת טלביה בירושלים. "גדלתי בחברה החרדית בירושלים, למדתי בישיבה חרדית במשך עשר שנים, ונחשפתי לתנ"ך רק בגיל מאוחר יחסית. הכרתי את סיפורי בראשית מהגן, אבל התחלתי ללמוד אותם בצורה מעמיקה רק בגיל 27. בתור חרדי לא תמיד חשבתי שצריך להשתלב בחברה. התנ"ך שינה אותי.

"לכן היום אני מנסה לקדם את לימודי התנ"ך בחברה החרדית. אני מאמין שזה גורם מרכזי בשילוב שלהם בחינוך, בהשכלה הגבוהה ובתעסוקה – דבר שאני עושה דרך המכינה שלי. החרדים מנותקים היום מהתנ"ך ויש לכך סיבות עמוקות. להצליח לשלב את הציבור החרדי במדינת ישראל הוא לא סיפור טכני, הוא סיפור זהותי, והגישה לתנ"ך קשורה לזה".

ההנחה בציבור הישראלי החילוני היא שחרדים יושבים ולומדים כל היום תנ"ך, אבל אתה אומר דבר הפוך – שהם כמעט ואינם נחשפים אליו.

"משה מכה בסלע" - "התנ"ך בהגדרה מספר לנו שהאדם הוא יצור מורכב. דוד המלך, משה רבנו וכל האבות, אצל כולם יש מורכבויות" | Corrado Giaquinto /National Gallery UK/Public Domain

שתפו: