בסלון ישנה ספה ארוכה מאוד מ״סוהו״ המדגישה את גודל הבית ואת תחושת המרחב. הקמין מוסיף לתחושה החמימה בחלל ושני ההדומים (״סוהו״) מכניסים צבע וחמימות גם הם. הזכוכית השחורה של שולחן הקפה מכניסה אלמנט דרמטי שמתפייס עם הבהירות של הספות והקו העיצובי הפשוט. מהסלון אפשר לצאת לגינה ואל בריכת השחייה.

בבית יש חזרתיות של אלמנטים היוצרת תחושת זרימה, חיבור והרמוניה בין מוקדים שונים בחלל. המעצבת הוסיפה קלילות לקירות הישרים בחלל באמצעות טפט שחור שבא ליצור נקודת מוקד מעניינת ומעט דרמטיות בין הצבעים הרגועים. הטפט מופיע שוב במסדרון ונוצר סוג של הד. צבע הטפט משתקף גם בספה העגולה. גוף התאורה מעל שולחן האוכל שולב גם במטבח שנמצא בצד השני. המעצבת גם הקפידה על מוטיבים חוזרים בחריצי האור שבקורות הגבס מעל שולחן האוכל ובמטבח.

המטבח מאופיין בשטחי האחסון הרבים שלו ובקו נקי ולבן (״מטבחי רגבה״). החזרתיות מופיעה שוב במנורות התלויות מעל משטח העבודה. את השגרה שוברת התאורה האדומה המבצבצת מבעד לחריץ בקיר הגבס. המטבח שנמצא בצד של החדרים, מוביל לחדר ההורים הנמצא בסוף המסדרון.

חדר ההורים פונה מצידו האחד אל הפטיו הפנימי ומצדו השני אל הגינה. מול המיטה ישנו קיר שמצידו האחד ממוקמת הטלוויזיה ובצד השני הוא חוצץ עם חדר ארונות שמוביל אל חדר הרחצה. ״לא צריך לפחד מטפטים, אם נמאס אז מחליפים״, אומרת המעצבת על הטפט בצבעים שחור ולבן הנמצא מעל המיטה שבחדר השינה.