כניסה
הרשמה לניוזלטר

האדריכל אייל עמידן חזר לדירת ילדותו בצפון תל אביב 50 שנה לאחר שנבנתה, וגילה שהשדות שהיו סביב והנוף שהשקיף עד להרצליה התחלפו בנוף של תל אביב המודרנית מרובת הבניינים. לפני כשלוש שנים החליטו דיירי הבניין לשפץ אותו, ועמידן ניצל את ההזדמנות לצאת להרפתקה חדשה, שונה באופיה מסניפי הבנקים הגדולים, אולמות האירועים והמסעדות שהוא מעצב, ויצר לעצמו את הבית שתמיד רצה

מאיה מזרחי | 5 באוגוסט 2014 | תרבות ואמנות | 3 דק׳

נוסטלגיה מתחדשת

צילום הבית: עמית גרון

13 קומות במעלית מובילות אל דירת חמישה חדרים נעימה וביתית. כבר בכניסה, מבחינים משמאל בחדר האוכל ומגיעים אל אזור המטבח שמחובר אל הסלון ואל המרפסת המשתקפת מבעד לשתי דלתות הזזה גדולות באורך שלושה מטרים. עמידן מפעיל את התאורה המבצבצת דרך חריצים בקירות. התאורה יוצרת מצבים שונים הניתנים לעמעום. בעזרת לחיצה על כפתור באייפון שלו, הוא מפעיל את מערכת הסאונד בסלון הממלאת את החלל בצלילים נעימים.

אחד מהשינויים המרכזיים שעשה האדריכל בדירה, מלבד הוספת שני חדרים, היה להעביר את המטבח שנמצא בעבר בחדר האוכל אל חלל הסלון. כך, כשבנותיו באות עם בני זוגן לארוחת ערב הוא יכול לבשל ולדבר עם משפחתו באותו הזמן. המטבח תוכנן על ידי משרדו ובוצע על ידי נגריית שיזף מאבן יהודה שעשו את כל עבודות הנגרות בבית. המדיח, תנור האפייה והמקרר מוסתרים מאחורי ארונות לבנים כדי לשמור על מרחב נקי ואחיד, ומתוך תפיסה שהמטבח הוא חלק מהסלון. המטבח מקוריאן כולל דלפק שנועד לישיבה ולמשטח עבודה, בו מצויות מגירות סמויות. הפסלים שעל הקיר שמעליו, הם פסלים מעץ שניקנו על ידי הוריו בזמן טיול באסיה. האדריכל צבע בלבן את שני חלקי הפנים שנוצרו מאותו גוש עץ, כדי לשמור על הרמוניה בצבעים ולהפגיש את הישן עם החדש.

הספה בסלון נרכשה ב"הרמוני". מעל הספה תלוי צילום המודפס על קנווס שהאדריכל צילם באי מיקונוס שביוון. הכורסאות הבודדות הן ספות מקוריות של הוריו, מלפני 50 שנה, שנרכשו ב"שמרת הזורע" והוחלף להם הריפוד. הן מעניקות לחלל חמימות ונוסטלגיה כלשהי. עבודות הזכוכית שיצרו את השולחן הנמוך בסלון תוכננו על ידי המשרד של עמידן ונעשו בפועל על ידי "שפירא". במזנון מוסתרת מערכת המוסיקה והטלוויזיה שניתן להוציאה ולהזיזה במידה ורוצים לצפות בה בעת הישיבה במטבח. לצד המזנון, האדריכל יצר נישה של נורות פחם מעוצבות, המדגישות את החיבור המעט נוסטלגי שבבית.

חדר האוכל, שהיה המטבח המקורי, מחובר לסלון גם הוא בדלתות זכוכית. יש בו חלון בלגי גדול ויפה שדרכו משתקף נוף מרגיע. ההדפס שתלוי על הקיר הוא צילום של מקום באיטליה. חדר האוכל משמש את עמידן לפינת עבודתו. הכיסאות הן של קלאסי גן, הדלתות מ"ח.ג סחר" ומסביבן משקוף סמוי שמתלבש עם הגבס ומגיע איתו לאותו מישור.

ה"דק" בסלון, המשמש גם ספסל לישיבה, מעניק לחלל הרגשה גדולה יותר בזכות החיבור שלו עם המרפסת. הוא מסתיר את הצמחים ואת כל המבנה שמחזיק את מעקה הזכוכית במרפסת. מעקה הזכוכית מתעתע את עין המתבונן, במיוחד בשעות היום, התוהה אם קיים שם מעקה בכלל. אותו תעתוע מגדיל את תחושת המרחבים בדירה ומעצים את האופן בו החוץ מתקשר עם הפנים. החור בתקרת המרפסת נוצר בדקה ה-90 כשהמעצב השיג אישור לעשותו. את ציורי הדיוקנאות שעל קיר המרפסת יצר הצייר יוסי פלד. קיר הלבנים העומד, הובא מבניין ישן, ולמרות שהוא ממוקם במרפסת, הוא משתקף דרך דלתות הזכוכית, ומחדיר לחלל הסלון אווירה של פעם.

בחדר ההורים, שאליו צמודה יחידת אמבטיה, הארונות והמיטה הם מעץ אלון קצת גס, ונוף מאוד יפה משתקף מהחלונות הגדולים. מעל הוילונות הארוכים, ממוקמת קופסה שמטרתה להסתיר את התריס. האדריכל החליט להמשיך את קו "הקופסאות" לאורך הקיר כולו ודרך משחק עם הוילונות, ליצור מראה טבעי של מסגרת מבלי שירגישו שמדובר בארגז תריס. הצילום שעל הקיר הוא הפעם מהאי סנטוריני, עוד תמונה המעניקה תחושה של חופש וכיף לבית.

הדירה בעבר הסתיימה במסדרון. היום המסדרון מחבר שלושה חדרים עם רצפת פרקט, וביניהם ממ"ד וחדר אמבטיה גדול. בחדר האמבטיה כל המערכות, מכונת הכביסה וכו', מוסתרות מאחורי ארונות. השירותים משקיפים על העיר תל אביב, דרך חלון עם צמחיה.

שתפו את הכתבה:

נוסטלגיה מתחדשת

האדריכל אייל עמידן חזר לדירת ילדותו בצפון תל אביב 50 שנה לאחר שנבנתה, וגילה שהשדות שהיו סביב והנוף שהשקיף עד להרצליה התחלפו בנוף של תל אביב המודרנית מרובת הבניינים. לפני כשלוש שנים החליטו דיירי הבניין לשפץ אותו, ועמידן ניצל את ההזדמנות לצאת להרפתקה חדשה, שונה באופיה מסניפי הבנקים הגדולים, אולמות האירועים והמסעדות שהוא מעצב, ויצר לעצמו את הבית שתמיד רצה

מאיה מזרחי | 5 באוגוסט 2014 | תרבות ואמנות | 3 דק׳

צילום הבית: עמית גרון

13 קומות במעלית מובילות אל דירת חמישה חדרים נעימה וביתית. כבר בכניסה, מבחינים משמאל בחדר האוכל ומגיעים אל אזור המטבח שמחובר אל הסלון ואל המרפסת המשתקפת מבעד לשתי דלתות הזזה גדולות באורך שלושה מטרים. עמידן מפעיל את התאורה המבצבצת דרך חריצים בקירות. התאורה יוצרת מצבים שונים הניתנים לעמעום. בעזרת לחיצה על כפתור באייפון שלו, הוא מפעיל את מערכת הסאונד בסלון הממלאת את החלל בצלילים נעימים.

אחד מהשינויים המרכזיים שעשה האדריכל בדירה, מלבד הוספת שני חדרים, היה להעביר את המטבח שנמצא בעבר בחדר האוכל אל חלל הסלון. כך, כשבנותיו באות עם בני זוגן לארוחת ערב הוא יכול לבשל ולדבר עם משפחתו באותו הזמן. המטבח תוכנן על ידי משרדו ובוצע על ידי נגריית שיזף מאבן יהודה שעשו את כל עבודות הנגרות בבית. המדיח, תנור האפייה והמקרר מוסתרים מאחורי ארונות לבנים כדי לשמור על מרחב נקי ואחיד, ומתוך תפיסה שהמטבח הוא חלק מהסלון. המטבח מקוריאן כולל דלפק שנועד לישיבה ולמשטח עבודה, בו מצויות מגירות סמויות. הפסלים שעל הקיר שמעליו, הם פסלים מעץ שניקנו על ידי הוריו בזמן טיול באסיה. האדריכל צבע בלבן את שני חלקי הפנים שנוצרו מאותו גוש עץ, כדי לשמור על הרמוניה בצבעים ולהפגיש את הישן עם החדש.

הספה בסלון נרכשה ב"הרמוני". מעל הספה תלוי צילום המודפס על קנווס שהאדריכל צילם באי מיקונוס שביוון. הכורסאות הבודדות הן ספות מקוריות של הוריו, מלפני 50 שנה, שנרכשו ב"שמרת הזורע" והוחלף להם הריפוד. הן מעניקות לחלל חמימות ונוסטלגיה כלשהי. עבודות הזכוכית שיצרו את השולחן הנמוך בסלון תוכננו על ידי המשרד של עמידן ונעשו בפועל על ידי "שפירא". במזנון מוסתרת מערכת המוסיקה והטלוויזיה שניתן להוציאה ולהזיזה במידה ורוצים לצפות בה בעת הישיבה במטבח. לצד המזנון, האדריכל יצר נישה של נורות פחם מעוצבות, המדגישות את החיבור המעט נוסטלגי שבבית.

חדר האוכל, שהיה המטבח המקורי, מחובר לסלון גם הוא בדלתות זכוכית. יש בו חלון בלגי גדול ויפה שדרכו משתקף נוף מרגיע. ההדפס שתלוי על הקיר הוא צילום של מקום באיטליה. חדר האוכל משמש את עמידן לפינת עבודתו. הכיסאות הן של קלאסי גן, הדלתות מ"ח.ג סחר" ומסביבן משקוף סמוי שמתלבש עם הגבס ומגיע איתו לאותו מישור.

ה"דק" בסלון, המשמש גם ספסל לישיבה, מעניק לחלל הרגשה גדולה יותר בזכות החיבור שלו עם המרפסת. הוא מסתיר את הצמחים ואת כל המבנה שמחזיק את מעקה הזכוכית במרפסת. מעקה הזכוכית מתעתע את עין המתבונן, במיוחד בשעות היום, התוהה אם קיים שם מעקה בכלל. אותו תעתוע מגדיל את תחושת המרחבים בדירה ומעצים את האופן בו החוץ מתקשר עם הפנים. החור בתקרת המרפסת נוצר בדקה ה-90 כשהמעצב השיג אישור לעשותו. את ציורי הדיוקנאות שעל קיר המרפסת יצר הצייר יוסי פלד. קיר הלבנים העומד, הובא מבניין ישן, ולמרות שהוא ממוקם במרפסת, הוא משתקף דרך דלתות הזכוכית, ומחדיר לחלל הסלון אווירה של פעם.

בחדר ההורים, שאליו צמודה יחידת אמבטיה, הארונות והמיטה הם מעץ אלון קצת גס, ונוף מאוד יפה משתקף מהחלונות הגדולים. מעל הוילונות הארוכים, ממוקמת קופסה שמטרתה להסתיר את התריס. האדריכל החליט להמשיך את קו "הקופסאות" לאורך הקיר כולו ודרך משחק עם הוילונות, ליצור מראה טבעי של מסגרת מבלי שירגישו שמדובר בארגז תריס. הצילום שעל הקיר הוא הפעם מהאי סנטוריני, עוד תמונה המעניקה תחושה של חופש וכיף לבית.

הדירה בעבר הסתיימה במסדרון. היום המסדרון מחבר שלושה חדרים עם רצפת פרקט, וביניהם ממ"ד וחדר אמבטיה גדול. בחדר האמבטיה כל המערכות, מכונת הכביסה וכו', מוסתרות מאחורי ארונות. השירותים משקיפים על העיר תל אביב, דרך חלון עם צמחיה.

שתפו את הכתבה:

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
כל דור וה"זמלווייס" שלו

גלית דהן קרליבך

לוּ כל עבודות הדוקטורט היו נראות כמו ספרו הצנום של לואי-פרדינאן סלין, עולם האקדמיה היה חוגג, מדעי הרוח היו משגשגים, מחלקות הומאניות...

מועדון השירה של השטאזי

דינה גורדון

בעיצומה של המלחמה הקרה, פעם בחודש, התאספו אנשי סגל בשטאזי (המשטרה החשאית של גרמניה המזרחית), בהם קצינים בכירים, פקידי תעמולה וחיילים...

מעולם של "אנחנו" לעולם של "אני"

נדב רט

פילוסופיה, פסיכולוגיה, היסטוריה, תרבות, יהדות ואף אקטואליה שזורים במלאכת אמן בספרו של הרב יונתן זקס, שיצא לאור בעברית כשנה...

הסיפורים שלא סופרו על D-Day

דינה גורדון

הצרפתי גיום מרקדר (Guillaume Mercader) היה אלוף ברכיבת אופניים שזכה בשפע של גביעי ניצחון ובחסות של יצרנית אופני המירוץ "לה פרל". לאחר כיבוש צרפת...

חוקי המדינה נגד חוקי המדבר

דורית דינור

קל לחשוד במאיר דויטש, מנכ"ל עמותת "רגבים" שהוקמה ב-2006 ומטרתה "קביעת סדר יום יהודי וציוני למדינת ישראל בהיבטי קרקע, סביבה וזכויות אדם",...

גברים, חיזרו להיות ג'נטלמנים

דורית דינור

אולי שמעתם על תנועת המרד הגברי: "גברים הולכים בדרך שלהם" או  MGTOW (Men Go Their Own Way) הצוברת פופולריות ברשת החל משנת 2000. מיליוני גברים החליטו...

גורלה של אישה עם סוס

אניטה ל. שרמן

גדלתי בחוף המערבי של ארה"ב ולכן אני מכירה היטב את המים הכחולים של האוקיאנוס ​​השקט. הרעיון לצאת למסע שמתחיל בקצה אחד של ארה"ב, מסתיים...

האלקסיאדה – לא חסרת רגשות לנוכח אסונות

גלית דהן קרליבך

הפתעה נהדרת מצפה לנו על המדף הקלאסי: אפוס רחב יריעה ובו סיפורה של האימפריה הביזנטית ובראשו הקיסר אָלֶקְסְיוֹס קוֹמְנֵנוֹס...

שתפו: