כניסה
הרשמה לניוזלטר

אסטרטגיה המאפשרת לפוליטיקאים לשנות את דעת הקהל ולהפוך רעיון קיצוני למדיניות מקובלת

מאיה מזרחי | 21 בפברואר 2018 | חברה והיסטוריה | 7 דק׳

מי הזיז את החלון שלי?

כשג'קסון פולוק, אחד האמנים המובילים בזרם "האקספרסיוניזם המופשט", נהרג בתאונת דרכים בשנות ה-50, רכש מוזיאון "המטרופוליטן" שבניו יורק את אחד מציוריו תמורת 30 אלף דולר – סכום חסר תקדים לאמנות עכשווית באותה תקופה, וגם נערכה תערוכה מיוחדת שהוקדשה לו.

בשנות ה-50 מרבית האמריקנים לא אהבו אמנות מודרנית. מה השתנה בתוך שנים ספורות בטעמם? מדוע מה שפעם נחשב לא לגיטימי, היום הוא יצירת מופת?

האמן ג'קסון פולוק בפעולה | Justin Sullivan/Getty Images

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
הגבול של החבית נקבע דווקא במקום שבו נמצא המחסור | איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
חוק ליביג והבעיה האיראנית

איל לוינטר

כאשר המפתחים פעלו במבנה מבוזר ורופף יותר, גם התוכנה נטתה להיות מודולרית יותר, כלומר מחולקת לחלקים עצמאיים יותר
חוק קונוויי: למה מערכות נראות כמו הארגונים שבנו אותן

איל לוינטר

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
חוק ברנדוליני: למה לבולשיט תמיד יש יתרון

איל לוינטר

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
הנאצים נכנסו לצ'אט: החוק שמסביר את הפוליטיקה ברשת

איל לוינטר

סלע אזהרה מצונאמי
הגדר של צ'סטרטון: הקו שאסור היה לחצות

איל לוינטר

אילוסטרציה: מגזין אפוק.
בארה"ב יהודים פונים למועדוני ירי; באירופה לקרב מגע

עידו פוקס

שתפו: