כניסה
הרשמה לניוזלטר

עד לפני חודשים ספורים חיה ד"ר אילנה ירון פישביין את החלום האמריקני עם בעלה ושלושת ילדיה. לא היה לה מושג שיום אחד עולמה יתהפך עליה, היא תקים את אחד מארגוני ההורים הגדולים בארה"ב ותצא למאבק גורלי נגד "שטיפת המוח שעושים לילדים מגיל גן ועד תיכון באמצעות תיאוריות גזע ומגדר", כדבריה. ריאיון מעורר מחשבה

מאיה מזרחי | 12 במאי 2021 | חברה והיסטוריה | 18 דק׳

אמריקה השתגעה, אז ישראלית אחת החליטה להציל אותה

בשנים האחרונות עקבה אילנה ירון פישביין, ד"ר לעבודה סוציאלית ואם לשלושה ילדים, כמו אזרחים אמריקנים רבים, אחרי מהפכת התרבות השוטפת את ארה"ב. באינטרנט הופיעו ידיעות על מורים המתנגדים ללימוד יצירתו של שייקספיר בשיעורי שפה מכיוון שלטענתם שייקספיר משקף נקודת מבט השייכת ל"פריבילגיה לבנה, זכרית, אירופית". באוניברסיטאות כמו ברקלי החלו המרצים לחלק כרטיסיות לסטודנטים בהם יוכלו לכתוב את שמם ואיך לפנות אליהם בשיעור: "היא", "הוא", "הם" או כינוי אחר. וב"מדריך השפה" שהוכן באוניברסיטת קולורדו לא מומלץ להשתמש במילים "גבר", "אישה", "הוא", "היא" וכו'.

אזרחי ארה"ב הבחינו כיצד תאגידים אמריקניים ועסקים בינוניים מקדמים מדיניות "גיוון" תעסוקתית – המאלצת מנהלים לאתר שחורים, לטינים או בני מיעוטים אחרים על חשבון עובדים פוטנציאליים לבנים רק למטרת "גיוון" הרכב העובדים. המחשה לכך היא החלטתה של חברת התעופה יונייטד להחליט על זהות הטייסים לא רק על פי קריטריונים מקצועיים, אלא גם על פי צבע עור וזהות מינית.

וכמובן, ההפגנות האלימות של אנטיפה ו-BLM ב-2020 הטמיעו בציבור מונח חדש: "גזענות מערכתית", לפיו כל האנשים הלבנים אשמים בגזענות, אפילו אם הם מתנגדים לה, רק משום שהם נהנים מהיתרונות שהמערכת מספקת להם מעצם היותם לבנים.

צילום: Shutterstock
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
מנגנונים כמו גלילה אינסופית והפעלה אוטומטית של סרטונים נועדו בין היתר להגדיל מעורבות ולהחזיר את המשתמש שוב ושוב אל הפלטפורמה
מחוץ לפיד: העולם מתחיל לאסור על ילדים להשתמש ברשתות החברתיות

עידו פוקס

תמונת אילוסטרציה: מגזין אפוק.
"יום האפס": המרוץ לבינה המלאכותית שמפתחת את עצמה

איל לוינטר

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
אפשר לגרום לאדם להאמין שהוא רוצח. האם אפשר לגרום לו גם לשנוא את הקבוצה שלו?

ישראל נמדר

הגבול של החבית נקבע דווקא במקום שבו נמצא המחסור | איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
חוק ליביג והבעיה האיראנית

איל לוינטר

כאשר המפתחים פעלו במבנה מבוזר ורופף יותר, גם התוכנה נטתה להיות מודולרית יותר, כלומר מחולקת לחלקים עצמאיים יותר
חוק קונוויי: למה מערכות נראות כמו הארגונים שבנו אותן

איל לוינטר

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
חוק ברנדוליני: למה לבולשיט תמיד יש יתרון

איל לוינטר

שתפו: