אלן גורדון, שלמד פסיכותרפיה בשנות ה-20 לחייו, היה בחור פעיל ופתוח מאוד. הוא נהג לבלות עם חברים ולצפות במשחקי בייסבול. הוא אף הגיע לליגת הקיקבול (בייסבול עם כדור כדורגל) והתחרה נגד נבחרות אחרות עד שלפתע, בשנה השנייה ללימודיו, הכול השתנה. התפתח אצלו כאב חמור בגב התחתון, ומשם המצב המשיך להתדרדר.

פעולה פשוטה כמו לשבת ולצפות בסרט הפכה לסיוט שארך שעתיים. צפייה במשחקי בייסבול הייתה לא רלוונטית, שלא לדבר על עיסוק בספורט כלשהו. הכיסאות הקשים באוניברסיטה גרמו לו לסבל רב והוא נאלץ לקנות לעצמו כיסא מיוחד שאותו גרר מכיתה לכיתה. גרירה שלא בדיוק הועילה לחיי החברה שלו באוניברסיטה.