כניסה
הרשמה לניוזלטר

מהי מטרתה של אדריכלות טובה ומה השתנה במדינת ישראל מאז מלחמת יום כיפור – ראיון עם האדריכל מיכאל חיוטין

מאיה מזרחי | 14 באוגוסט 2014 | תרבות ואמנות | 2 דק׳

״העיר נוצרת בשביל החיים הטובים״

הם נפגשו בטכניון. הוא היה מורה לארכיטקטורה, היא הייתה תלמידה מצטיינת. הוא עבד בהוראה כעבודה זמנית כדי לממן את לימודי הדוקטורט שלו במתמטיקה והיא הקדישה את כל כולה לבנות לעצמה עתיד מזהיר באדריכלות.

הזוג ברכה ומיכאל חיוטין הם היום אדריכלים מוכרים בתחום בזכות עבודתם המשותפת בתכנון מבני ציבור וביניהם תיאטרון גבעתיים ובית המשפט בחיפה שזכו שניהם בפרס רכטר.  נפגשתי עם האדריכל מיכאל חיוטין שהרקע האינטלקטואלי שלו, העובדה שכתב כמה ספרים וזה שהוא עומד להוציא לאור ספר של 100 שנות אדריכלות ישראלית, נתן לפגישה שלנו גוון היסטורי מעניין.

״האדם הוא יצור עירוני״

חיוטין כתב שלושה ספרים על הבנייה בעולם העתיק. באחד מהם הוא מפענח תוכנית בניין של עיר מתוך טקסט שהתגלה במגילות קומראן. במסגרת אותו ספר הוא גם דן בתוכניות של ערים עתיקות מהתקופה ההיא ומראה כיצד תכנון הערים קשור בצורה אדוקה בתרבות שלהן.

מה הקשר בין התכנון בעת העתיקה לבין התכנון היום?

״יש מאפיין בולט המשותף לתרבויות עתיקות ולתרבות שלנו היום. אריסטו ב’פוליטיקה’ כותב אמרה מפורסמת שתמיד מעוותים: 'האדם הוא יצור עירוני’. הוא אומר שהאדם הוא 'איש של הפוליס’ – 'איש של העיר’ אבל אנשים הבינו מזה שהאדם הוא איש פוליטי. הדבר השני שהוא אומר הוא ש’העיר נוסדה בשביל החיים ומטרתה החיים הטובים’. כך שזו בעצם המטרה של העיר. הצורך בעיור הוא צורך קיומי. צורך לשרוד. אבל לשרוד טוב. שאנשים יקבלו את השירותים שלהם, את ההגנה שלהם, שלא ישדדו אותם, שילמדו לחיות אחד עם השני. כל הדברים האלו מושגים דרך הכוחות הפוליטיים״.

אז עיר נוצרת כתוצאה מהתנגשות בין כוחות פוליטיים, כפי שקורה היום.

״כן, העיר היא קודם כל תופעה פוליטית, היא מונהגת על ידי הכוחות שמפתחים אותה. כל עיר על פי משטריה נראית אחרת. הדוגמה הקלאסית לכך היא שאי אפשר להשוות עיר קומוניסטית של 60 שנה תחת שלטון קומוניסטי ברוסיה, לפריז. השלטון דורש את האפיונים שלו, אם זה בהדגשת האלמנטים הציבוריים של השלטון, קחי לדוגמה את העיר ורסאי בצרפת״.

חיוטין לוקח דף ומשרטט את העיר ורסאי: ״זה ארמון המלך וזה גן העדן שלו (הגנים) – זה חצי עולם. הרחובות הראשיים של העיר הם החצי השני של העולם. הם מקבלים את עוצמתם מכוחו של המלך וכולם פונים אליו. זאת הפוליטיקה לפי לואי ה-14: עולם חצוי לשניים, בצד אחד ההמון ובצד השני המלך עם הגנים שלו. למה בכלל בנו את הארמון בוורסאי? כי ארמון הלובר בפריז, היה המוני מידי בשביל המלך וגם בגלל סיבות ביטחוניות. לא סתם הגיעה המהפכה הצרפתית. בוורסאי הוא עמד מוגן. הוא לא היה מוקף בעיר שבה יום אחד תפסו אותו ותלו אותו. זאת פוליטיקה״.

ברכה ומיכאל חיוטין

מבניית מולדת לקפיטליזם

״הייתה פה אדריכלות מצוינת עד מלחמת יום כיפור ומאז זה התחיל להתדרדר, אף על פי שיש עדיין אנשים שעושים כאן פרויקטים יפים״, אומר חיוטין…

״העיר נוצרת בשביל החיים הטובים״

מהי מטרתה של אדריכלות טובה ומה השתנה במדינת ישראל מאז מלחמת יום כיפור – ראיון עם האדריכל מיכאל חיוטין

מאיה מזרחי | 14 באוגוסט 2014 | תרבות ואמנות | 3 דק׳

מבט עילי על ארמון ורסאי והעיר.
תמונות: ארדון בר-חמא, עמית גירון, Toucan Wings, פורטנר באדיבות משרד האדריכלים חיוטין

הם נפגשו בטכניון. הוא היה מורה לארכיטקטורה, היא הייתה תלמידה מצטיינת. הוא עבד בהוראה כעבודה זמנית כדי לממן את לימודי הדוקטורט שלו במתמטיקה והיא הקדישה את כל כולה לבנות לעצמה עתיד מזהיר באדריכלות.

הזוג ברכה ומיכאל חיוטין הם היום אדריכלים מוכרים בתחום בזכות עבודתם המשותפת בתכנון מבני ציבור וביניהם תיאטרון גבעתיים ובית המשפט בחיפה שזכו שניהם בפרס רכטר.  נפגשתי עם האדריכל מיכאל חיוטין שהרקע האינטלקטואלי שלו, העובדה שכתב כמה ספרים וזה שהוא עומד להוציא לאור ספר של 100 שנות אדריכלות ישראלית, נתן לפגישה שלנו גוון היסטורי מעניין.

״האדם הוא יצור עירוני״

חיוטין כתב שלושה ספרים על הבנייה בעולם העתיק. באחד מהם הוא מפענח תוכנית בניין של עיר מתוך טקסט שהתגלה במגילות קומראן. במסגרת אותו ספר הוא גם דן בתוכניות של ערים עתיקות מהתקופה ההיא ומראה כיצד תכנון הערים קשור בצורה אדוקה בתרבות שלהן.

מה הקשר בין התכנון בעת העתיקה לבין התכנון היום?

״יש מאפיין בולט המשותף לתרבויות עתיקות ולתרבות שלנו היום. אריסטו ב’פוליטיקה’ כותב אמרה מפורסמת שתמיד מעוותים: 'האדם הוא יצור עירוני’. הוא אומר שהאדם הוא 'איש של הפוליס’ – 'איש של העיר’ אבל אנשים הבינו מזה שהאדם הוא איש פוליטי. הדבר השני שהוא אומר הוא ש’העיר נוסדה בשביל החיים ומטרתה החיים הטובים’. כך שזו בעצם המטרה של העיר. הצורך בעיור הוא צורך קיומי. צורך לשרוד. אבל לשרוד טוב. שאנשים יקבלו את השירותים שלהם, את ההגנה שלהם, שלא ישדדו אותם, שילמדו לחיות אחד עם השני. כל הדברים האלו מושגים דרך הכוחות הפוליטיים״.

אז עיר נוצרת כתוצאה מהתנגשות בין כוחות פוליטיים, כפי שקורה היום.

״כן, העיר היא קודם כל תופעה פוליטית, היא מונהגת על ידי הכוחות שמפתחים אותה. כל עיר על פי משטריה נראית אחרת. הדוגמה הקלאסית לכך היא שאי אפשר להשוות עיר קומוניסטית של 60 שנה תחת שלטון קומוניסטי ברוסיה, לפריז. השלטון דורש את האפיונים שלו, אם זה בהדגשת האלמנטים הציבוריים של השלטון, קחי לדוגמה את העיר ורסאי בצרפת״.

חיוטין לוקח דף ומשרטט את העיר ורסאי: ״זה ארמון המלך וזה גן העדן שלו (הגנים) – זה חצי עולם. הרחובות הראשיים של העיר הם החצי השני של העולם. הם מקבלים את עוצמתם מכוחו של המלך וכולם פונים אליו. זאת הפוליטיקה לפי לואי ה-14: עולם חצוי לשניים, בצד אחד ההמון ובצד השני המלך עם הגנים שלו. למה בכלל בנו את הארמון בוורסאי? כי ארמון הלובר בפריז, היה המוני מידי בשביל המלך וגם בגלל סיבות ביטחוניות. לא סתם הגיעה המהפכה הצרפתית. בוורסאי הוא עמד מוגן. הוא לא היה מוקף בעיר שבה יום אחד תפסו אותו ותלו אותו. זאת פוליטיקה״.

ברכה ומיכאל חיוטין

מבניית מולדת לקפיטליזם

״הייתה פה אדריכלות מצוינת עד מלחמת יום כיפור ומאז זה התחיל להתדרדר, אף על פי שיש עדיין אנשים שעושים כאן פרויקטים יפים״, אומר חיוטין…

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
האם הצלחתנו נטועה בתרבות שבה גדלנו?

נדב רט

פרק המבוא של הספר "מאסטרים" שכתב אוהד טופור, מבקש להנכיח בכל עוצמתה את השאלה היהודית. היהודים מהווים פחות מרבע אחוז...

אנחנו לא חיות, וגם לא רובוטים

ד"ר משה רט

בניגוד לרושם שמעורר שמו, "מרד המכונות" אינו ספר מדע בדיוני בסגנון ספרי הרובוטים של אסימוב, ואף אינו מזהיר מפני תרחישי אימים בהם בינה...

מה עובר לכם בראש כשאתם חושבים על מיליונר?

נדב רט

מתי יודעים שספר הופך להיות מאופנה עונתית חולפת לקלאסיקה אמיתית? – כשהוא ממשיך להיות מתורגם ומופץ גם עשרות שנים לאחר שיצא...

שיעור בענווה מהאימפריה הרומית

גלית דהן קרליבך

ספרים רבים נכתבו על רומא העתיקה ונדמה ששום ספר איננו בחזקת "יותר מדי". מה יש בממלכה הזו שצמחה מעיר קטנה ולא עשירה במיוחד...

תמונה למחשבה: שני חוקים ובחירה אחת

אריק בס

פיטר פול רובנס נחשב לאחד מגדולי הציירים בתולדות האמנות המערבית. בציור זה הוא מתאר את דניאל, מצאצאי המלך דוד, שנלקח בצעירותו...

תמונה למחשבה: הומרוס ובעיית האב הנעדר

ווקר לרסון

כשחושבים על שירו ​​האפי של הומרוס "האודיסאה", שנכתב במאה השמינית לפנה"ס, חושבים בדרך כלל על מסע מלווה בקשיים, על מפלצות,...

מהי הדרך הנכונה להשתמש בכוח הרצון שלנו?

דינה גורדון

אין זו פעם ראשונה ששמו של הפסיכולוג ד"ר רוי באומייסטר מופיע במגזין, בראש ובראשונה בזכות ההבנות המרתקות שאליהן הוא מגיע. גם...

איראן תהפוך בקרוב למדינה גרעינית. מה אז?

נדב רט

את נושא ספרו החדש של ההיסטוריון ישי פרס היינו מצפים למצוא בספרים מסוגה אחרת לגמרי – דיסטופיות מפחידות מהסוג המנבא את חורבן...

שתפו: