אחת הפרקטיקות הנפוצות בשנים האחרונות בתקשורת הישראלית ובתקשורת העולמית בכלל, היא איסוף סלקטיבי של ראיות, עובדות או חצאי אמיתות בנושא מסוים, כך שיתאימו להנחת המוצא של הכותבים או של גוף התקשורת המציג אותם. כאשר התקשורת עושה זאת בחוסר מודע, יטענו שהיא מוטה. הקוראים ירגישו שהיא קופצת למסקנות מבלי להבין את כל הנקודות המרכיבות את התמונה, והשורה התחתונה שלה חד-צדדית ומרגישה שגויה.

כאשר היא עושה זאת במודע יטענו שהיא אינה רק מוטה, אלא גם מניפולטיבית. תקשורת כזו עושה מניפולציה מכוונת במידע כדי לשרת אג'נדה או הטיה מסוימת. היא מציגה עובדות באופן סלקטיבי או משתמשת בטקטיקות מטעות כדי לעצב את דעת הקהל.

בגיליון שלפניכם תוכלו לקרוא תחקיר מפורט על פרשת המסמכים המסווגים שהוחזקו על ידי דונלד טראמפ, לשעבר נשיא ארה"ב. התחקיר נוקט בגישה אחרת מאלו שתוארו למעלה: לא היו הנחות מוצא כאשר נאסף המידע ולא ידענו כיצד התחקיר יסתיים. האירועים המרכזיים בפרשה, והגורמים השונים ששיחקו בה תפקיד לאורך הדרך, מוצגים בסדר כרונולוגי בפורמט של ציר זמן, המאפשר להבין את מורכבותה. לעתים אף מובאים בתחקיר פרטי מידע סותרים, מנקודות מבט הפוכות, המשקפים תמונת מציאות מורכבת.

חשיבות התחקיר הנוכחי הוא בהיבט ההיסטורי שלו – זוהי הפעם הראשונה בהיסטוריה האמריקנית שכתב אישום פלילי מוגש נגד נשיא לשעבר, ובפרט על החזקת מסמכים מסווגים. התחקיר מצטרף לשורה של כתבות תחקיר ייחודיות שפורסמו במגזין אפוק על הקורה מאחורי הקלעים במעצמה הגדולה בעולם: תחקירים על פרשת טראמפ-FBI-רוסיה; תחקיר על פרשת האנטר ביידן, ג'ו ביידן, והקשרים עם הסינים; תחקיר על "תיקי טוויטר" וסוכנויות הביון האמריקניות; תחקיר על התפרצות מגפת הקורונה – הטיוח והמאמצים לקבוע את הנרטיב לגבי מוצאו של הנגיף; ותחקירים בשלל נושאים נוספים.

כתבה אחרת בגיליון מנתחת את השינויים שעבר ארגון הבריאות העולמי לאחרונה: מארגון שנוסד כדי לשתף ידע בין מדינות ולקבוע המלצות לשעת חירום, הפך הארגון למעוז המקדם מערכות דיגיטליות שישפיעו על התנועה שלנו במרחב, שולט במה שמותר או אסור לכתוב ברשתות החברתיות ובוויקיפדיה, ומאפשר למדינות כמו צפון קוריאה להצטרף לוועד המנהל שלו.

בתחום רך יותר ניסינו להבין כיצד המדע מסביר חלומות נבואיים שתועדו באופן נרחב לאורך ההיסטוריה. ראיינו את אחד החוקרים המובילים בתחום, פרופ' סטנלי קריפנר, שערך ניסויים במעבדת החלומות במחלקה הפסיכיאטרית במרכז הרפואי מיימונידס בניו יורק. בריאיון מרתק הוא אומר שהוא מאמין כי רבים מאיתנו חווים חוויות של "ידיעת העתיד", רק שאנחנו לא מספיק מודעים לזה.

בכתבה אחרת התחקינו אחר מחקרם של דאגלס סטון ופרופ' שילה הין מאוניברסיטת הרווארד, שבחנו את הקושי שיש לכולנו לקבל פידבק. תמיד דיברו איתנו על האופן הנכון ביותר לתת פידבק לאנשים, בין שמדובר במקום העבודה, בקבוצה או במשפחה. אולם שני החוקרים טוענים שמה שבאמת חשוב זה לא איך לתת פידבק, אלא דווקא ללמוד איך לקבל פידבק, ומציעים דרך לעשות זאת.

בגיליון הזה תוכלו לקרוא גם ריאיון עם איש העסקים והחינוך לי בנסון, שגדל בשכונת עוני, סולק מהבית ושרד בזכות "יכולת על" שגילה – "יצירת ערך". כעת הוא הפך אותה למודל חינוך חדש המעודד ילדים ומבוגרים כאחד להפסיק לראות בעצמם קורבן, ובמקום זאת להתחיל לייצר ערך – עבור עצמם, עבור החברה ועבור המדינה שלהם.

כרגיל, תוכלו למצוא בגיליון כתבות מרתקות נוספות במגוון נושאים. אנו מאחלים לכם קיץ נעים. אם אתם יוצאים לחופשה – אל תשכחו לקחת איתכם את המגזין.