כניסה
הרשמה לניוזלטר

העיתונאית אמנדה ריפלי ניסתה ללמוד בדרך מקורית מדוע יש ארצות שבהן התלמידים מצליחים יותר במבחני הערכה עולמיים ויש כאלה שפחות. האם מסקנותיה יוכלו לעזור לבתי ספר בישראל לעלות בסולם ההצלחה?

מאיה מזרחי | 15 בנובמבר 2018 | פסיכולוגיה | 8 דק׳

פרשנות: הילדים החכמים בעולם, ואיך הם הפכו לכאלה

המדען הגרמני אנדראס שליישר עמד מול קבוצה קטנה של עיתונאים באחוזה שבה יושבים המשרדים הראשיים של ה-OECD ב"שאטו דה לה מואט" בפריז. העיתונאים הקשיבו לו בעת שהציג בשנת 2001, בפעם הראשונה, את מבחני פיז"ה – מבחני חתך בין-לאומיים חדשים שמדדו את מיומנויות הלמידה של מיליוני תלמידים בני 15 ברחבי העולם. "אלו אינם מבחנים רגילים", הסביר המדען, "לא ביקשנו מהתלמידים תשובות למשוואות או חיברנו שאלות עם כמה תשובות לבחור מהן. חיפשנו להבין את היכולת של התלמידים לחשוב בדרך יצירתית".

כששליישר הכריז אלו תלמידים הגיעו לראש הרשימה בתוצאות המבחנים, מדינות כמו גרמניה, ארה"ב וגם ישראל קיבלו את החדשות בתדהמה. הן חשבו שדווקא הן היו טובות בחינוך. הרי הן גיבשו "אני מאמין", השקיעו כסף, משאבים וטכנולוגיה כדי לשפר את מערכות החינוך. ובכל זאת, מדינות כמו פינלנד, או גרוע מכך, דרום קוריאה, לקחו את "הפרס".

העיתונאית אמנדה ריפלי בכנס PopTech בשנת 2012 | תמונה: Thatcher Cook for PopTech

פרשנות: הילדים החכמים בעולם, ואיך הם הפכו לכאלה

העיתונאית אמנדה ריפלי ניסתה ללמוד בדרך מקורית מדוע יש ארצות שבהן התלמידים מצליחים יותר במבחני הערכה עולמיים ויש כאלה שפחות. האם מסקנותיה יוכלו לעזור לבתי ספר בישראל לעלות בסולם ההצלחה?

מאיה מזרחי | 15 בנובמבר 2018 | פסיכולוגיה | 8 דק׳

העיתונאית אמנדה ריפלי בכנס PopTech בשנת 2012 | תמונה: Thatcher Cook for PopTech

המדען הגרמני אנדראס שליישר עמד מול קבוצה קטנה של עיתונאים באחוזה שבה יושבים המשרדים הראשיים של ה-OECD ב"שאטו דה לה מואט" בפריז. העיתונאים הקשיבו לו בעת שהציג בשנת 2001, בפעם הראשונה, את מבחני פיז"ה – מבחני חתך בין-לאומיים חדשים שמדדו את מיומנויות הלמידה של מיליוני תלמידים בני 15 ברחבי העולם. "אלו אינם מבחנים רגילים", הסביר המדען, "לא ביקשנו מהתלמידים תשובות למשוואות או חיברנו שאלות עם כמה תשובות לבחור מהן. חיפשנו להבין את היכולת של התלמידים לחשוב בדרך יצירתית".

כששליישר הכריז אלו תלמידים הגיעו לראש הרשימה בתוצאות המבחנים, מדינות כמו גרמניה, ארה"ב וגם ישראל קיבלו את החדשות בתדהמה. הן חשבו שדווקא הן היו טובות בחינוך. הרי הן גיבשו "אני מאמין", השקיעו כסף, משאבים וטכנולוגיה כדי לשפר את מערכות החינוך. ובכל זאת, מדינות כמו פינלנד, או גרוע מכך, דרום קוריאה, לקחו את "הפרס".

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
הכירו את "המתכוננים" – האנשים שמכינים עצמם למקרי אסון

דינה גורדון

הם אוגרים מזון ותרופות, חופרים מערות מסתור או דואגים לגדל לעצמם את כל המזון שהם צריכים. האם הם פרנואידים ותמהוניים, או דווקא זהירים ורציונליים?

סיפורם של ארבעה אנשים שהחליטו לעזוב הכול ולהתחיל מחדש

דינה גורדון

אשת הייטק מצילה את אוכלוסיית האריות בהתחלה רואים רק רעמה ענקית של תלתלים זהובים. במבט נוסף מבצבצות מתוך התלתלים פנים עדינות עם מבט ישיר וחודר שמפתיע

יום חג או יום אבל?

ג'ושוע פיליפ, דינה גורדון

בצרפת חגגו ב-14 ביולי את נפילת הבסטיליה, שסימלה את ניצחון המהפכה הצרפתית. מה שפחות ידוע הוא שהמהפכה הצרפתית נתנה גם השראה לעליית הקומוניזם שאחראי למותם של מאה מיליון בני אדם

תיאוריית המְכָל: כיצד התרבות שאנו צורכים מעצבת אותנו

רקפת תבור

האם צפייה בחדשות יכולה להזיק לנו יותר מצפייה באירוע טראומתי אמיתי? כיצד הטלוויזיה משפיעה על מבנה המוח שלנו ועל התדרדרות הזיכרון המילולי? ואיזו השפעה יש לספרים על יכולתנו להבין את רגשות הזולת?

מודל ניהול מהפכני ותורת שכנוע חדשה

דינה גורדון

מתוך ראיונות שערכנו עם סיימון סינק וד"ר רוברט ציאלדיני

קשה לשקר בשפה זרה

צוות אפוק

כלכלה התנהגותית

שתפו: