"יש לכם הזדמנות 'לנגוס בי' לפני שהבוזזים יספיקו לקבור אותי עמוק באדמה", אומר לנו קרטיס סליווה לאחר לילה של מהומות ברחובות ניו יורק. "זה התחיל בסדרה של הפגנות רגועות בניו יורק, לא היה שום דבר פזיז", הוא מסביר. "ואז פתאום בשעה 4:00 לפנות בוקר חלה תפנית רצינית. לא היה להם אפילו מושג מה שמו של הבחור השחור שנהרג על ידי השוטר ברחובות דרום מיניאפוליס. זה בכלל לא שינה להם. הם 'יצאו לעבודה'. בשעה 6:00 הם כבר סרקו אתרים לביזה אותם הם מכנים 'יהלומי הכתר' – מקומות שהם תכננו לשדוד באותו לילה. ואז 'הצבאות פשטו' – הם היו על אופניים, על קטנועים".

האריות נכנסו ראשונים. "ה'אריות' הם הבחורים הצעירים, לרוב אפרו-אמריקנים, שבאים עם פטישים, קאטרים, אלות בייסבול מאלומיניום, מקלות גולף שהם נושאים בתיקי גב. ובכל הזמן הזה משטרת ניו יורק אומרת לאנשיה: 'אל תעשו כלום, אל תתערבו'. אז הם הצליחו לפרוץ לחנויות לבוש ונעליים, הורידו בכוח את לוחות הדיקט, שברו את החלונות, וחבר'ה מניו ג'רזי הגיעו עם מכוניות ואספו את הסחורה. הביזה – זה הכול היה עניין של לעשות כסף".