בספרו "מנהיגות מעצבת: מבט פסיכולוגי", פרופ' מיכה פופר, לשעבר מפקד בית הספר לפיתוח המנהיגות בצה"ל, מספר על "ניסוי" קטן שהוא נוהג לעשות עם תלמידיו באוניברסיטה. הוא מבקש מהם לציין שמות של אנשים שהם תופסים כמנהיגים ואז הוא מורה להם לחפש חוקיות כלשהי ברשימה ולנסות לגזור מכך מודל שיוכל להסביר את המנהיגות כתופעה. מהר מאוד מתברר לסטודנטים שלא קל למצוא מודל שיש בו מידה סבירה של הכללה. אפשר היה למצוא ברשימה: מנהיגים גבוהים (לינקולן) ומנהיגים נמוכים (בן גוריון), נואמים טובים (לותר קינג) לצד כבדי דיבור (רבין), אנשים שהתנהגותם היום-יומית "מהוגנת" (תאצ'ר) לצד אנשים שזלזלו בכללים (דיין), יפי תואר (קנדי) לצד בלתי מרשימים (גאנדי), אנשים בעלי חזון נבואי (הרצל) לצד אנשים פרגמטיים (רוזוולט), ומנהיגים אלימים (היטלר) לצד מתנגדים לאלימות (קינג, גאנדי).

"ספקטרום המנהיגים" רחב מאוד ומכיל ניגודים המקשים למצוא מכנה משותף אחד. למעשה אפילו לא קל להסכים על השאלה "מי צריך להיות מנהיג". אפלטון טען, דרך הדיאלוגים שכתב, כי יש לבחור למנהיג אדם בעל נשמה נעלה, חסר אנוכיות ואינטרסים, בעל מוסריות וטוב לב, שעבר חינוך ארוך בכל תחומי הידע האנושי. בניגוד אליו, ההיסטוריון והפילוסוף תומס קרלייל מהמאה ה-19, שהשפיע רבות על עולם המנהיגות, חשב כי לתפקיד לא חייבים למנות אדם נעלה מוסרית, אלא פשוט אדם בעל יכולת. עם זאת הוא הסכים עם אפלטון שאדם זה צריך לעשות טוב לחברה.

סיפורי המנהיגות השונים המובאים בגיליון זה ממחישים שכל מנהיג, בין אם הוא עומד בראש המדינה החזקה בעולם, ובין אם הוא מנהיג כורים מתחת לאדמה, עומד בפני דילמות מוסריות המגדירות איזו השפעה תהיה לו על האנשים אותם הוא מנהיג. זה קורה כשאתה קצין ב"אריות הים" וצריך להוביל את אנשיך ביושרה ובענווה כדי שמבצע יצליח, וזה נכון במקרה שבו אתה נאלץ לחלץ בקור רוח את אנשיך מספינה טובעת בדרך לאנטארקטיקה. יש סיפורים שניתן לראות בהם קשר ברור בין החשיבה של המנהיגים קודם כל על האחר ורק אחר כך על עצמם לבין הצלחות המשימות שאותן הובילו.

את המדור המיוחד הזה בנושא מנהיגות אנו מכנים "אסטרטגיות מנהיגות" ומטרתו לתת לכם כלים ולעורר בכם השראה. אם אתם מנויים ותיקים, תוכלו לראות בכך המשך לגיליון 319 ממארס 2019 – "מנהיגות – איך להנהיג עם חוכמה". מנויים חדשים יוכלו למצוא אותו בקטגוריית "המגזין" באתר.

תוכלו לקרוא בגיליון גם כתבות מרתקות אחרות. אחת מהן עוסקת בשאלה שרלוונטית היום יותר מתמיד – האם וירוסים יכולים לתכנן ביחד מתקפות נגדנו? מומחים לווירוסים שהתראיינו בעת הקורונה לתוכניות בוקר, סיפרו לנו שהווירוס אינו יצור חי עם מודעות, אלא מעין טפיל השוהה בגופנו, "נסחף" מתא אל תא ופוגע בנו. כפי שתראה הכתבה הסוקרת מגוון מחקרים, בשנים האחרונות החלו להבין שווירוסים אינם כה פשוטים כמו שחשבו. מתברר שהם מנהלים יחסים מורכבים עם חבריהם הווירוסים כדי להשיג את מטרותיהם, מה שמעלה שאלות חדשות לגבי מהותם.

כתבה אחרת, גם היא בנושא מדע, דנה בשאלה האם ייתכן שלרגשות כמו שמחה, לתכונות אופי כמו דומיננטיות ולמחלות כמו סרטן – יש ריח הנידף מהגוף ומשפיע עלינו ועל הסובבים אותנו באופן בלתי מודע. סקירה של מחקרים עכשוויים בתחום עונה על כך, ומעוררת מחשבה לגבי השלכות הנושא ומשמעותו.

תחקיר שהושקעו בו מאמצים רבים צולל לתוך הפרשה הגדולה ביותר היום בפוליטיקה האמריקנית, המזעזעת מעת לעת את ארה"ב, כאשר נגלים פרטי מידע חדשים על מה שכינינו משולש הכוחות "טראמפ-FBI-רוסיה". זהו תחקיר יחיד מסוגו, המנסה לתעד בצורה אינפוגרפית, שלב אחר שלב, את התפתחות הפרשה באמצעות דוחות רשמיים ומסמכים שהוסר מהם הסיווג הביטחוני.

אלו רק כמה מהכתבות המובילות בגיליון זה, אני מקווה שתהנו ממנו ובעיקר שתקבלו ממנו ערך אמיתי לחייכם.

קריאה מהנה!