כאשר ילדינו עוברים מהגן לבית הספר אנחנו מלאי התרגשות. מצד אחד זהו צעד משמעותי בחייו של ילד, אך מנגד השינוי הגדול שהוא עומד לחוות מעורר ברובנו דאגה: האם הוא יצליח לשבת בכיתה יום שלם? האם הוא יצליח לעמוד בקצב? הדאגות פוחתות מעט כאשר ההורה נזכר בנוסטלגיה בילדותו: "גם אני הייתי שם, גם אני סבלתי מהישיבה בכיתה וממורים שלא עניינו אותי – מה כבר יכול להיות?" הילד ילמד לקרוא ולכתוב, ייבחן במתמטיקה, בהיסטוריה, יצא עם בגרות כמו כולם ויהיה מוכן לחיים.

תיאורטיקן החינוך, אנדרו קרן (Andrew Kern), הוא אחד מאנשים רבים בארה"ב ובעולם כולו החושבים שדווקא הרבה יכול לקרות לילדים שלנו, לחברה ולמין האנושי בכללותו אם נמשיך לתמוך במערכת כפי שהיא כיום – מוכוונת לתועלתנות ולייעול. מערכת שמטרתה להכין ילדים לעולם העבודה, מתוך חשיבה כלכלית ולא מתוך חשיבה על הילד ומה שהוא זקוק לו. "במקום שהחינוך יתמקד במדעי הרוח, באנושיות של הילד, הוא נקשר כעת בדרכים שיועילו לכלכלה. לא מתייחסים לילדים כאל בני אדם, אלא כאל חלקים במכונה", הוא אומר לי בריאיון.