כניסה
הרשמה לניוזלטר

זוכת פרס ישראל, האדריכלית עדה כרמי-מלמד, מחפשת את "מצב הרוח״ של הבניינים, ומחפשת לחזור אל השקט

מאיה מזרחי | 3 בספטמבר 2014 | תרבות ואמנות | 7 דק׳

דברים שבלעדיהם הבניין לא חי

״בכנס שהשתתפתי בו בירושלים, אחד המרצים אמר שהאובדן הכי גדול שקרה לאדם במאה ה-20 הוא אובדן השקט. אני חושבת שזה כל כך נכון״, מספרת האדריכלית, כלת פרס ישראל, עדה כרמי-מלמד כשנפגשנו במשרדה בתל אביב.

״זה מתבטא בכל המובנים״, היא ממשיכה, ״באקוסטיקה, בבנייה המודרנית, באולמות הקולנוע שחושבים שכולם חירשים, במהירות בה אנחנו חיים... איבדנו את השקט. לכן אני מקפידה להכניס את השקט למבנים שאני מתכננת״.

עדה כרמי-מלמד

צילום: אלכס גורביץ׳

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
דן בראון, "הסוד האחרון", תרגום קטיה בנוביץ', כנרת זמורה דביר, מאי 2026
דן בראון פותח צופן חדש: הפעם בתוך התודעה

דינה גורדון

Denis Prager, "If There Is No God: The Battle Over Who Defines Good and Evil", Broadside Books, February 2026
את מי מצילים קודם: את הכלב או את האדם?

דיינה בוקנייט

תומס אריקסון, "מוקף בנרקיסיסטים", תרגום אמיר צוקרמן, כנרת זמורה דביר, מאי 2026
המדריך לנרקיסיסטים

דינה גורדון

מתי פרידמן, "לחפש בן אדם", כנרת זמורה דביר, מרץ 2026
הגבורה שלא הצילה – אבל העניקה משמעות

חיים אבייב

ויקטור פרנקל "הזעקה הלא נשמעת למשמעות", תרגום: יעל ינאי, כנרת זמורה דביר, מרץ 2026
לא לממש את עצמך, לשכוח את עצמך

דינה גורדון

סימון וייל, "חיבוקו הקר של הכוח", מצרפתית: דניאל רוזנברג ושירן בק, הוצאת בלימה, 2025
להבין את מנגנון הכוח

גלית דהן קרליבך

שתפו: