כניסה
הרשמה לניוזלטר

אומרים ש"עברית שפה קשה", אבל אנשים שאומרים את זה כנראה לא למדו מעולם צרפתית. בצרפתית לא…

מאיה מזרחי | 6 ביוני 2021 | מחשבות | 4 דק׳

מדינת ישראל צריכה ללמוד מהצרפתים ולעצור את הטבח בשפה העברית

אומרים ש"עברית שפה קשה", אבל אנשים שאומרים את זה כנראה לא למדו מעולם צרפתית. בצרפתית לא רק שיש הרבה יותר מילים וכל מילה מיועדת לדייק את התחושה הספציפית ואת התיאור המדויק של אובייקט מסוים, אלא שיש גם אותיות שנשארו מהשפה הלטינית (ממנה התפתחה הצרפתית), שלא שומעים במילה ושלא עונות לשום היגיון שקשור בשפה המודרנית.

אף על פי שתלמידים באוניברסיטאות בצרפת, ואני עדה לכך, עדיין עושים טעויות כתיב בצרפתית, יש מי שרוצה לסבך את העניינים עוד יותר ולהפוך את השפה הצרפתית ל"שוויונית" יותר, באמצעות הוספה של האות "e" בשמות עצם, תארים ופעלים. המטרה קשורה לטרנד שאנחנו מזהים היום בעולם וגם בארץ – לשוות למילים מגדר נשי. טענתם של אקטיביסטים ופוליטיקאים מסוימים בצרפת היא שמילים רבות בשפה הצרפתית המסורתית הן גבריות מדי.

הרעיון יונק את כוחו מתיאוריות פוסט מודרניות שהחלו לצוץ בשנות ה-60 והמליצו להשתמש בשפה ככלי במלחמה נגד אפליה מגדרית. התיאורטיקנים הניהיליסטים שקידמו אותן טענו כי החזקים ארגנו את החברה על פי קטגוריות והיררכיות בצורה שתועיל להם ותנציח את הכוח שבידיהם. לטענתם, הגבר המערבי הלבן (השולט) יצר מבנה תרבותי היררכי של כפייה ואפליה המטיב עמו, על חשבון קבוצות מופלות או מדוכאות של שחורים, נשים, הומוסקסואלים וכו'. אחד הכלים להילחם במבנה ההיררכי הזה, הוא השפה.

מישל פוקו, שהיה השחקן המרכזי בסצנה הזו, טען בחלק מספריו כי השפה היא "כוח חברתי-פוליטי" המאפשר לקבוע מה נכון, וכתוצאה מכך לשנות את הידע ואת מבני הכוח בחברה. לדוגמה, ניתן לבטל את השימוש במונחים המבטאים עליונות של קבוצה מסוימת או מונחים המבטאים היררכיה גזעית או מגדרית. כאשר מושגים אלה ייעלמו, גם הרעיונות שהם קידמו יתפוגגו.

קפיצה מהירה קדימה ובשנת 2021 החלו ליישם בצרפת ואף בישראל את התיאוריה הזו. ודאי נתקלתם בסגנון הכתיבה הרב מגדרי המשלב נקודה בתוך מילים, או משתמש בפונט מיוחד השובר את המילים כך שיהיו נטולות זהות מגדרית ברורה. לא מדובר בעניין שולי, אלא במגמה שצברה תאוצה ונכנסה לבתי ספר תיכוניים בהרצליה, בחיפה, ברמת השרון, במודיעין ובתל אביב, ואף לחומרי הלימוד של מטח, למועצות מקומיות שונות ולמכון למורשת בן גוריון שהתקין על קיר הכניסה שלט המברך את הבאים והבאות בשעריו בשפה הכתובה בפונט רב מגדרי[1]. באוניברסיטת בן גוריון הוקם "משרד להוגנות מגדרית" המקדם בין היתר "כתיבה שוויונית משפרת הישגים"[2].

סגנון הכתיבה החדש לא רק מנסה לבטל את ההבחנה בין המינים ואת ההיררכיה שכביכול יצר האדם הלבן, אלא גם מחבל הלכה למעשה בשפה העברית עצמה. כמו במרבית השפות הקיימות בעולם, גם בעברית קיים מין דקדוקי – זכר ונקבה – לצד צורות נטייה (פעלים, שמות תואר וכו') בעלות מין. זו אינה המצאה מודרנית, אלא חוקיות שירשנו מהעבר. השפה החדשה, נטולת המגדר, מנסה לבטל זאת ואף מפוררת מרכיב חשוב אחר בשפה – "הלשון הסתמית" – זו הפונה לכולם. בעברית, כמו גם ברוב השפות הזרות, זו לשון זכר שמוצאה הקדום ביותר הוא התנ"ך ("כבד את אביך ואת אימך").

אף על פי שהאקדמיה ללשון עברית כבר קבעה כי הכתיבה המהפכנית הזו אינה תקינה, משרד החינוך נראה בינתיים רדום ואינו פוצה פה בנושא. בכך הוא מאפשר למהפכת התרבות לחלחל למערכות החינוך שלנו. אולי עליו לקבל מעט השראה מצרפת. כן, דווקא מצרפת שיצרה במקור את התיאוריות האלה.

לאחרונה החליט שר החינוך של צרפת, ז'אן מישל בלנקה, לאסור על בתי הספר את השימוש בחלק מהאלמנטים של הכתיבה המהפכנית הזו. הוא עשה זאת באמצעות צו המורה לעצור את השימוש בנקודות באמצע או בסוף מילים בניסיון לבטל את המגדר[3]. לדבריו, זה יוצר בלבול אצל ילדים ואצל זרים המנסים ללמוד את השפה. "יש להימנע מכתיבה 'רב מגדרית' כביכול, העושה שימוש בנקודות באמצע המילה כדי לחשוף בו זמנית את הצורות הנקביות והזכריות של מילה שצורתה המקורית היא בלשון זכר", נכתב בהודעה שנשלחה לבתי הספר. "נוסף לכך, כתיבה זו, שיש בה פיצול של מילים וחוסר התאמה במין בין חלקי המשפט, מהווה מכשול לקריאת ולהבנת המילה הכתובה… השימוש בכתיבה כזו מפריע לקריאה בקול רם כמו גם להגיה, וכתוצאה מכך ללמידה, במיוחד לצעירים ביותר".

בלנקה הוסיף בריאיון לעיתון הצרפתי "Le Journal du Dimanche" כי תלמידים בעלי לקויות למידה מבולבלים מנקודות האמצע, וסגנית שר החינוך של צרפת, נטלי אלימס, אמרה כי כתיבה "נטולת מגדר" בצרפתית היא "סכנה למדינה שלנו" ותהיה "צלצול מוות" לשימוש בצרפתית בעולם[4].

לא כולם מסכימים כמובן. בקרב התיאורטיקנים הצרפתים משנות ה-60 הייתה הסכמה שאין אמת אובייקטיבית כלשהי. אין נכון או מוטעה, טוב או רע. אלא ש"האמת" תמיד יחסית לתרבות, לקהילה או לזמן בו חי האדם. מנקודת המבט הזאת גם אין "אמת" שורשית כלשהי המחייבת את השפה, והשפה יכולה להישען על כל "אמת" שהיא, בהתאם לזמן ולמקום.

במילים פשוטות, לא ניתן לקבוע שהשפה החדשה, נטולת המגדר, טובה פחות או טובה יותר משפת המקור, ולכן לגיטימי להשתמש בה. גישה ההפוכה לגמרי לתפיסה המסורתית, לפיה קיימת אמת אובייקטיבית או אוניברסלית שאינה משתנה בהתאם לתקופה ולמצב הרוח.

לסיכום, עושה רושם שאם לא תיעצר המהפכה השפתית הזו, במקרה הטוב נגלה שבכבישנו נתלים תמרורי "עצור.י", ובמקרה הרע, שמתפוררת לגמרי חוקיות השפה העברית ואיתה גם הדי-אן-אי המסורתי שלנו.

References
.1 www.facebook.com/MultiGenderHebrew
.2 אוניברסיטת בן גוריון, המשרד להוגנות מגדרית
.3 https://www.education.gouv.fr/bo/21/Hebdo18/MENB2114203C.htm
.4 France24, "Fight to feminise French language enters new round", france24.com, May 2021

שתפו את הכתבה:

מדינת ישראל צריכה ללמוד מהצרפתים ולעצור את הטבח בשפה העברית

אומרים ש"עברית שפה קשה", אבל אנשים שאומרים את זה כנראה לא למדו מעולם צרפתית. בצרפתית לא…

מאיה מזרחי | 6 ביוני 2021 | מחשבות | 6 דק׳

שיעור בבית ספר יסודי בשטרסבורג, צרפת | Frederick Florin/AFP via Getty Images

אומרים ש"עברית שפה קשה", אבל אנשים שאומרים את זה כנראה לא למדו מעולם צרפתית. בצרפתית לא רק שיש הרבה יותר מילים וכל מילה מיועדת לדייק את התחושה הספציפית ואת התיאור המדויק של אובייקט מסוים, אלא שיש גם אותיות שנשארו מהשפה הלטינית (ממנה התפתחה הצרפתית), שלא שומעים במילה ושלא עונות לשום היגיון שקשור בשפה המודרנית.

אף על פי שתלמידים באוניברסיטאות בצרפת, ואני עדה לכך, עדיין עושים טעויות כתיב בצרפתית, יש מי שרוצה לסבך את העניינים עוד יותר ולהפוך את השפה הצרפתית ל"שוויונית" יותר, באמצעות הוספה של האות "e" בשמות עצם, תארים ופעלים. המטרה קשורה לטרנד שאנחנו מזהים היום בעולם וגם בארץ – לשוות למילים מגדר נשי. טענתם של אקטיביסטים ופוליטיקאים מסוימים בצרפת היא שמילים רבות בשפה הצרפתית המסורתית הן גבריות מדי.

הרעיון יונק את כוחו מתיאוריות פוסט מודרניות שהחלו לצוץ בשנות ה-60 והמליצו להשתמש בשפה ככלי במלחמה נגד אפליה מגדרית. התיאורטיקנים הניהיליסטים שקידמו אותן טענו כי החזקים ארגנו את החברה על פי קטגוריות והיררכיות בצורה שתועיל להם ותנציח את הכוח שבידיהם. לטענתם, הגבר המערבי הלבן (השולט) יצר מבנה תרבותי היררכי של כפייה ואפליה המטיב עמו, על חשבון קבוצות מופלות או מדוכאות של שחורים, נשים, הומוסקסואלים וכו'. אחד הכלים להילחם במבנה ההיררכי הזה, הוא השפה.

מישל פוקו, שהיה השחקן המרכזי בסצנה הזו, טען בחלק מספריו כי השפה היא "כוח חברתי-פוליטי" המאפשר לקבוע מה נכון, וכתוצאה מכך לשנות את הידע ואת מבני הכוח בחברה. לדוגמה, ניתן לבטל את השימוש במונחים המבטאים עליונות של קבוצה מסוימת או מונחים המבטאים היררכיה גזעית או מגדרית. כאשר מושגים אלה ייעלמו, גם הרעיונות שהם קידמו יתפוגגו.

קפיצה מהירה קדימה ובשנת 2021 החלו ליישם בצרפת ואף בישראל את התיאוריה הזו. ודאי נתקלתם בסגנון הכתיבה הרב מגדרי המשלב נקודה בתוך מילים, או משתמש בפונט מיוחד השובר את המילים כך שיהיו נטולות זהות מגדרית ברורה. לא מדובר בעניין שולי, אלא במגמה שצברה תאוצה ונכנסה לבתי ספר תיכוניים בהרצליה, בחיפה, ברמת השרון, במודיעין ובתל אביב, ואף לחומרי הלימוד של מטח, למועצות מקומיות שונות ולמכון למורשת בן גוריון שהתקין על קיר הכניסה שלט המברך את הבאים והבאות בשעריו בשפה הכתובה בפונט רב מגדרי[1]. באוניברסיטת בן גוריון הוקם "משרד להוגנות מגדרית" המקדם בין היתר "כתיבה שוויונית משפרת הישגים"[2].

סגנון הכתיבה החדש לא רק מנסה לבטל את ההבחנה בין המינים ואת ההיררכיה שכביכול יצר האדם הלבן, אלא גם מחבל הלכה למעשה בשפה העברית עצמה. כמו במרבית השפות הקיימות בעולם, גם בעברית קיים מין דקדוקי – זכר ונקבה – לצד צורות נטייה (פעלים, שמות תואר וכו') בעלות מין. זו אינה המצאה מודרנית, אלא חוקיות שירשנו מהעבר. השפה החדשה, נטולת המגדר, מנסה לבטל זאת ואף מפוררת מרכיב חשוב אחר בשפה – "הלשון הסתמית" – זו הפונה לכולם. בעברית, כמו גם ברוב השפות הזרות, זו לשון זכר שמוצאה הקדום ביותר הוא התנ"ך ("כבד את אביך ואת אימך").

אף על פי שהאקדמיה ללשון עברית כבר קבעה כי הכתיבה המהפכנית הזו אינה תקינה, משרד החינוך נראה בינתיים רדום ואינו פוצה פה בנושא. בכך הוא מאפשר למהפכת התרבות לחלחל למערכות החינוך שלנו. אולי עליו לקבל מעט השראה מצרפת. כן, דווקא מצרפת שיצרה במקור את התיאוריות האלה.

לאחרונה החליט שר החינוך של צרפת, ז'אן מישל בלנקה, לאסור על בתי הספר את השימוש בחלק מהאלמנטים של הכתיבה המהפכנית הזו. הוא עשה זאת באמצעות צו המורה לעצור את השימוש בנקודות באמצע או בסוף מילים בניסיון לבטל את המגדר[3]. לדבריו, זה יוצר בלבול אצל ילדים ואצל זרים המנסים ללמוד את השפה. "יש להימנע מכתיבה 'רב מגדרית' כביכול, העושה שימוש בנקודות באמצע המילה כדי לחשוף בו זמנית את הצורות הנקביות והזכריות של מילה שצורתה המקורית היא בלשון זכר", נכתב בהודעה שנשלחה לבתי הספר. "נוסף לכך, כתיבה זו, שיש בה פיצול של מילים וחוסר התאמה במין בין חלקי המשפט, מהווה מכשול לקריאת ולהבנת המילה הכתובה… השימוש בכתיבה כזו מפריע לקריאה בקול רם כמו גם להגיה, וכתוצאה מכך ללמידה, במיוחד לצעירים ביותר".

בלנקה הוסיף בריאיון לעיתון הצרפתי "Le Journal du Dimanche" כי תלמידים בעלי לקויות למידה מבולבלים מנקודות האמצע, וסגנית שר החינוך של צרפת, נטלי אלימס, אמרה כי כתיבה "נטולת מגדר" בצרפתית היא "סכנה למדינה שלנו" ותהיה "צלצול מוות" לשימוש בצרפתית בעולם[4].

לא כולם מסכימים כמובן. בקרב התיאורטיקנים הצרפתים משנות ה-60 הייתה הסכמה שאין אמת אובייקטיבית כלשהי. אין נכון או מוטעה, טוב או רע. אלא ש"האמת" תמיד יחסית לתרבות, לקהילה או לזמן בו חי האדם. מנקודת המבט הזאת גם אין "אמת" שורשית כלשהי המחייבת את השפה, והשפה יכולה להישען על כל "אמת" שהיא, בהתאם לזמן ולמקום.

במילים פשוטות, לא ניתן לקבוע שהשפה החדשה, נטולת המגדר, טובה פחות או טובה יותר משפת המקור, ולכן לגיטימי להשתמש בה. גישה ההפוכה לגמרי לתפיסה המסורתית, לפיה קיימת אמת אובייקטיבית או אוניברסלית שאינה משתנה בהתאם לתקופה ולמצב הרוח.

לסיכום, עושה רושם שאם לא תיעצר המהפכה השפתית הזו, במקרה הטוב נגלה שבכבישנו נתלים תמרורי "עצור.י", ובמקרה הרע, שמתפוררת לגמרי חוקיות השפה העברית ואיתה גם הדי-אן-אי המסורתי שלנו.

References
.1 www.facebook.com/MultiGenderHebrew
.2 אוניברסיטת בן גוריון, המשרד להוגנות מגדרית
.3 https://www.education.gouv.fr/bo/21/Hebdo18/MENB2114203C.htm
.4 France24, "Fight to feminise French language enters new round", france24.com, May 2021

שתפו את הכתבה:

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
לאן נעלמו המלאכים?

ד"ר משה רט

מלאכים הם אחד הנושאים המרתקים אותי ביותר. אם זה בהופעותיהם השונות בתנ"ך, בספרות חז"ל, בתורת הנסתר או בתחומים אחרים. מטבע הדברים, קראתי...

איומים של השתקה מנצרת ועד צ'ילה

יוסף חדאד

בתוך המדינה: בחברה הערבית משוועים לביטחון אישי להתבטאויותיי בתקשורת וברשתות החברתיות מתלווה מחיר לא פשוט – קללות ואיומים...

יותר מ-130 אלף מאומתים לקורונה בסין, ואף לא אדם אחד מת

אווה פו

ב-10 באפריל פרסם עיתון ה"וול סטריט ג'ורנל" כתבה שכותרתה: "בשנגחאי תועדו יותר מ-130,000 מאומתים לקורונה – מבלי שאף אדם...

בניו יורק טיימס המתינו לפסח כדי ללעוג לאלוהים

דניס פרגר

בערב פסח החליטו עורכי "הניו יורק טיימס" לפרסם בעיתון המודפס וגם באינטרנט מאמר דעה על אלוהים, על התנ"ך ועל פסח. המאמר...

מכתבים למערכת: מצב הדמוקרטיה הישראלית מזכיר את תהליך ההתדרדרות של הרפובליקה הרומית

חגי כהן קלונימוס

בטור הדעה "האם הפוליטיקאים הישראלים פועלים על פי עצותיו של מקיאוולי", נדב רט משרטט את...

הטירוף החודשי נמשך #6

פולי קורקט

1. נהוג לחשוב שנשיאי בית המשפט העליון הם הטובים שבטובים, האליטות של החברה, חכמי עולם שצריכים לגזור דינים בנושאים המורכבים והקשים...

לנפץ את האשליות, מבית ומחוץ

יוסף חדאד

בתוך המדינה: שיא במספר המתנדבים לשירות לאומי בחברה הערבית בשעה שבוגרי תיכון בישראל מהחברה היהודית מתגייסים לשירות צבאי חובה, הצעירים...

האם הפוליטיקאים הישראלים פועלים על פי עצותיו של מקיאוולי?

נדב רט

השנה האחרונה בפוליטיקה הייתה רבת תהפוכות. רבים מאזרחי ישראל חשו, בעת שישבו אל מול מהדורות החדשות, שהם...

שתפו: