כניסה
הרשמה לניוזלטר

בסקר שנערך ביולי 2022 בקרב מדינות הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD) – כלומר, כל המדינות…

מאיה מזרחי | 7 באוגוסט 2023 | מחשבות | 5 דק׳

האם הפאניקה האקלימית מנבאת את חזרתן של תנועות אקו-טרוריסטיות?

בסקר שנערך ביולי 2022 בקרב מדינות הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD) – כלומר, כל המדינות העשירות בעולם – כ-60 אחוז מהנשאלים השיבו כי הם מאמינים שאם לא ייעשה דבר להגבלת שינויי האקלים זה יוביל לקץ האנושות (בדרגה "סבירה" או "סבירה מאוד")[1].

לפאניקה הזו הוסיף ארגון המטאורולוגיה העולמי (WMO) כאשר במאי האחרון העריך כי קיימת סבירות של 66 אחוז שבשנה אחת מבין השנים 2023 ל-2027 הטמפרטורה הגלובלית הממוצעת השנתית (הנמדדת סמוך לפני השטח) תהיה גבוהה ביותר מ-1.5 מעלות צלזיוס ביחס לעידן הקדם-תעשייתי (בשנים 1900-1850), עקב התפתחות אל ניניו ופליטות מעשי ידי אדם.

ארגונים המסונפים לאו"ם צופים כי חציית רף ה-1.5 תגרום לעלייה בתדירות של אירועי אקלים קיצוניים שיביאו השפעות שליליות ונזקים נלווים. ולכן בהסכם פריז, שנחתם ב-2015, התחייבו מדינות העולם להפחית משמעותית את פליטות גזי החממה כדי להגביל את עליית הטמפרטורה במאה זו ל-2 מעלות צלזיוס, ולנקוט מאמצים משמעותיים למנוע חצייה של רף ה-1.5 מעלות.

גם מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש מקפיד להוסיף לפאניקה. ביולי האחרון הוא אמר כי "עידן הרתיחה הגלובלית הגיע" לאחר ש"תוכנית קופרניקוס" של האו"ם הודיעה כי שלושת השבועות הראשונים של יולי היו "החמים ביותר שתועדו"[2].

ככל שמפלס הפאניקה בציבור עולה, מפלס הפאניקה בקרב פעילי אקלים מרקיע שחקים, ולכן רשויות באירופה החלו לאחרונה לפעול נגד האלימות הגוברת של קבוצות פעילי אקלים. ב-21 ביוני הוציאה צרפת צו לפירוק קבוצה הנקראת "התקוממויות כדור הארץ" (Les Soulevements de la Terre) האחראית למעשי אי-ציות אזרחי שגרמו לפציעת שוטרים ואנשים אחרים[3]. ב-14 ביולי פשטה המשטרה הגרמנית על נכסים השייכים לקבוצת האקלים הקיצונית Last Generation שחבריה "הדביקו עצמם" לצמתים עמוסים ולכבישים מהירים וניסו לפגוע ביצירות אמנות בתערוכות שונות. הפעילים הקיצוניים הצדיקו את מעשיהם בטענה שגרמניה מפרה את החוק שהיא עצמה קבעה בנושא שינויי האקלים, כאשר אינה עומדת ביעדי הפליטות שהציבה[4].

הפאניקה ומעשי האלימות שנצפו עד כה משרטטים קווי מתאר של פעילויות אקו-טרוריסטיות התחלתיות, אך עדיין אינן מתקרבות לגל האקו-טרוריסטי שנצפה בין שנות ה-70 לשנות ה-90. אז קבוצות "שחרור" שונות (שחרור כדוה"א, שחרור החיות ועוד) ניסו להעלות את המודעות לבעיות סביבה באמצעות הצתות, חבלות ואפילו הפצצות. בארה"ב הוגדרו קבוצות קיצוניות כאלה על ידי ה-FBI כאיום מרכזי. נראה שמאז תחילת המאה ה-21 איומי הקבוצות האלה פחתו, בין היתר עקב פעולות משטרתיות למיגורן. שמענו על פעילי אקלים שניסו לפגוע בצינורות נפט וגז – ללא הצלחה או שנגרם נזק מועט; הם חסמו את התנועה בכבישים מרכזיים וזרקו צבע על יצירות אמנות מפורסמות. היה מדובר בפעולות רדיקליות, אך לא בפעולות שהסבו נזק רב או תפסו כותרות מרכזיות בכלי התקשורת. את מקומן בתקשורת תפסו פעילי סביבה שוחרי שלום שהצליחו למשוך את תשומת הלב הציבורית לנושא האקלים.

אבל הרדיקלים לא נעלמו. כפי שמלמדת "תורת הקבוצות" של תנועות המחאה – כאשר שורר שקט בחזית, בעורף ממשיכות לבחוש קבוצות קיצוניות המאמינות שהדרך היחידה לממש את האידיאולוגיה שלהן היא באמצעות אלימות. לכן ככל שמדינות העולם ייכשלו בעמידה ביעדי הפחתת הפליטות (מה שצפוי לקרות); ככל שיתרחשו יותר אירועי אקלים קיצוניים; וככל שהפאניקה הכללית תגבר והמצב האקלימי ייתפס הרה גורל, כך גם תגדל המוטיבציה של אותן קבוצות לצאת החוצה ולחדש את פעילותן. הן לא יראו בכך התקפה על הציוויליזציה, אלא הגנה עצמית נגדה.

מטרותיהם יהיו כל מי שלדעתם אחראי לשינויי האקלים, החל מחברות נפט וגז ועד ליצרני מטוסים. בניגוד לשנות ה-70 או ה-90, מתקפות סייבר בהן נכללות מתקפות כופרה, הן כלי חשוב בארסנל הטרוריסטי, ולכן הן עשויות לשחק תפקיד חשוב גם במקרה זה. דוגמה לכך היא מתקפת הסייבר על חברת הנפט האמריקנית "קולוניאל פייפליין" במאי 2021, ששיתקה למשך ימים מספר את מערכות המחשוב האחראיות לניהול צינור הנפט המרכזי של החברה. בהיבט הזה שנת 2030 עשויה להיות שנה גורלית, בה המדינות החתומות על הסכם פריז אמורות להצליח לחתוך את הפליטות ב-43 אחוז[5].

אף על פי שתנועות אקו-טרוריסטיות יהוו בעיה עבור חברות, ממשלות וכוחות אכיפת החוק, הבעיה שלנו, האזרחים הרגילים, עלולה להגיע מכיוון שונה. לא מ"פצצות גשם" ואוקיאנוסים "רותחים", כפי שהזהיר אל גור בנאום נרגש על שינויי האקלים שנשא בכינוס הפורום הכלכלי העולמי בינואר השנה, אלא ממדיניות סביבתית קיצונית שיובילו ממשלות[6].

דוגמה לכך היא תוכנית מחקר בנושא "הנדסת אקלים" שמוביל הבית הלבן מאז ינואר 2022. התוכנית כוללת בחינה של מיסוך אור השמש באמצעות פיזור מולקולות גופרית דו חמצנית באטמוספרה[7]; או הודעות כמו זו של ממשלת ויילס בפברואר השנה, כי תוכניות לבניית כבישים במדינה יבוטלו ולא יתחדשו, אלא אם יעמדו בתנאים מחמירים של אפס פליטות גזי חממה[8]; או לחץ שיפעילו על הרשתות החברתיות ממשלות וארגונים בין-לאומיים כמו האו"ם, לצנזר "מיסאינפורמציה" בנושא אקלים (פייסבוק הודיעה בנובמבר 2022 שהיא כבר עושה זאת)[9]; וכמובן הכרזתן של ממשלות על "מצב חירום" שיעניק להן מיד סמכויות מיוחדות להנהיג כמעט כל מדיניות שיחפצו בה, במיוחד כזו המפרה את חירויות הפרט, אשר בימי שגרה לא הייתה מתקבלת על הדעת[10].

References
.1 https://www.oecd-ilibrary.org/economics/fighting-climate-change-international-attitudes-toward-climate-policies_3406f29a-en
.2 Nirjanjan, "‘Era of global boiling has arrived,’ says UN chief as July set to be hottest month on record", The Guardian, July, 2023
.3 "Soulèvements de la Terre : on vous résume le bras de fer entre le gouvernement et le collectif écologiste qui vient d'être dissous", Franceinfo, Juin 2023
.4 Caddle, "Climate extremists blockade major German cities", Brussels Signal, July 2023
.5 באיחוד האירופי הציבו יעד של 50 אחוז הפחתה בפליטות, ביחס לפליטות ב-1990
.6 מגזין אפוק, הפורום הכלכלי העולמי: אל גור מזהיר מפצצות גשם ואוקיינוסים רותחים, ינואר 2023
.7 רקפת תבור, הניסוי המסוכן בעולם חוזר, הפעם עם גב ממשלתי נובמבר 2022
.8 מגזין אפוק, מדיניות סביבתית: ממשלת ויילס הולכת לקצה ומבטלת תוכניות לבניית כבישים גדולים שלא עומדים במדיניות "נטו אפס", פברואר 2023
.9 מגזין אפוק, שינויי האקלים יהיו כמו הקורונה? פייסבוק מעלה הילוך במלחמה נגד "מיס אינפורמציה", נובמבר 2022
.10 ווסלי ג'יי סמית, סמוך על הדיקטטור, מגזין אפוק, פברואר 2022

האם הפאניקה האקלימית מנבאת את חזרתן של תנועות אקו-טרוריסטיות?

בסקר שנערך ביולי 2022 בקרב מדינות הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD) – כלומר, כל המדינות…

מאיה מזרחי | 7 באוגוסט 2023 | מחשבות | 2 דק׳

צומת חסום במהלך מחאות "יום כדור הארץ" במונטראול, קנדה, 22 באפריל 2023 | Andrej Ivanov/AFP via Getty Images

בסקר שנערך ביולי 2022 בקרב מדינות הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD) – כלומר, כל המדינות העשירות בעולם – כ-60 אחוז מהנשאלים השיבו כי הם מאמינים שאם לא ייעשה דבר להגבלת שינויי האקלים זה יוביל לקץ האנושות (בדרגה "סבירה" או "סבירה מאוד")[1].

לפאניקה הזו הוסיף ארגון המטאורולוגיה העולמי (WMO) כאשר במאי האחרון העריך כי קיימת סבירות של 66 אחוז שבשנה אחת מבין השנים 2023 ל-2027 הטמפרטורה הגלובלית הממוצעת השנתית (הנמדדת סמוך לפני השטח) תהיה גבוהה ביותר מ-1.5 מעלות צלזיוס ביחס לעידן הקדם-תעשייתי (בשנים 1900-1850), עקב התפתחות אל ניניו ופליטות מעשי ידי אדם.

ארגונים המסונפים לאו"ם צופים כי חציית רף ה-1.5 תגרום לעלייה בתדירות של אירועי אקלים קיצוניים שיביאו השפעות שליליות ונזקים נלווים. ולכן בהסכם פריז, שנחתם ב-2015, התחייבו מדינות העולם להפחית משמעותית את פליטות גזי החממה כדי להגביל את עליית הטמפרטורה במאה זו ל-2 מעלות צלזיוס, ולנקוט מאמצים משמעותיים למנוע חצייה של רף ה-1.5 מעלות.

גם מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש מקפיד להוסיף לפאניקה. ביולי האחרון הוא אמר כי "עידן הרתיחה הגלובלית הגיע" לאחר ש"תוכנית קופרניקוס" של האו"ם הודיעה כי שלושת השבועות הראשונים של יולי היו "החמים ביותר שתועדו"[2].

ככל שמפלס הפאניקה בציבור עולה, מפלס הפאניקה בקרב פעילי אקלים מרקיע שחקים, ולכן רשויות באירופה החלו לאחרונה לפעול נגד האלימות הגוברת של קבוצות פעילי אקלים. ב-21 ביוני הוציאה צרפת צו לפירוק קבוצה הנקראת "התקוממויות כדור הארץ" (Les Soulevements de la Terre) האחראית למעשי אי-ציות אזרחי שגרמו לפציעת שוטרים ואנשים אחרים[3]. ב-14 ביולי פשטה המשטרה הגרמנית על נכסים השייכים לקבוצת האקלים הקיצונית Last Generation שחבריה "הדביקו עצמם" לצמתים עמוסים ולכבישים מהירים וניסו לפגוע ביצירות אמנות בתערוכות שונות. הפעילים הקיצוניים הצדיקו את מעשיהם בטענה שגרמניה מפרה את החוק שהיא עצמה קבעה בנושא שינויי האקלים, כאשר אינה עומדת ביעדי הפליטות שהציבה[4].

הפאניקה ומעשי האלימות שנצפו עד כה משרטטים קווי מתאר של פעילויות אקו-טרוריסטיות התחלתיות, אך עדיין אינן מתקרבות לגל האקו-טרוריסטי שנצפה בין שנות ה-70 לשנות ה-90. אז קבוצות "שחרור" שונות (שחרור כדוה"א, שחרור החיות ועוד) ניסו להעלות את המודעות לבעיות סביבה באמצעות הצתות, חבלות ואפילו הפצצות. בארה"ב הוגדרו קבוצות קיצוניות כאלה על ידי ה-FBI כאיום מרכזי. נראה שמאז תחילת המאה ה-21 איומי הקבוצות האלה פחתו, בין היתר עקב פעולות משטרתיות למיגורן. שמענו על פעילי אקלים שניסו לפגוע בצינורות נפט וגז – ללא הצלחה או שנגרם נזק מועט; הם חסמו את התנועה בכבישים מרכזיים וזרקו צבע על יצירות אמנות מפורסמות. היה מדובר בפעולות רדיקליות, אך לא בפעולות שהסבו נזק רב או תפסו כותרות מרכזיות בכלי התקשורת. את מקומן בתקשורת תפסו פעילי סביבה שוחרי שלום שהצליחו למשוך את תשומת הלב הציבורית לנושא האקלים.

אבל הרדיקלים לא נעלמו. כפי שמלמדת "תורת הקבוצות" של תנועות המחאה – כאשר שורר שקט בחזית, בעורף ממשיכות לבחוש קבוצות קיצוניות המאמינות שהדרך היחידה לממש את האידיאולוגיה שלהן היא באמצעות אלימות. לכן ככל שמדינות העולם ייכשלו בעמידה ביעדי הפחתת הפליטות (מה שצפוי לקרות); ככל שיתרחשו יותר אירועי אקלים קיצוניים; וככל שהפאניקה הכללית תגבר והמצב האקלימי ייתפס הרה גורל, כך גם תגדל המוטיבציה של אותן קבוצות לצאת החוצה ולחדש את פעילותן. הן לא יראו בכך התקפה על הציוויליזציה, אלא הגנה עצמית נגדה.

מטרותיהם יהיו כל מי שלדעתם אחראי לשינויי האקלים, החל מחברות נפט וגז ועד ליצרני מטוסים. בניגוד לשנות ה-70 או ה-90, מתקפות סייבר בהן נכללות מתקפות כופרה, הן כלי חשוב בארסנל הטרוריסטי, ולכן הן עשויות לשחק תפקיד חשוב גם במקרה זה. דוגמה לכך היא מתקפת הסייבר על חברת הנפט האמריקנית "קולוניאל פייפליין" במאי 2021, ששיתקה למשך ימים מספר את מערכות המחשוב האחראיות לניהול צינור הנפט המרכזי של החברה. בהיבט הזה שנת 2030 עשויה להיות שנה גורלית, בה המדינות החתומות על הסכם פריז אמורות להצליח לחתוך את הפליטות ב-43 אחוז[5].

אף על פי שתנועות אקו-טרוריסטיות יהוו בעיה עבור חברות, ממשלות וכוחות אכיפת החוק, הבעיה שלנו, האזרחים הרגילים, עלולה להגיע מכיוון שונה. לא מ"פצצות גשם" ואוקיאנוסים "רותחים", כפי שהזהיר אל גור בנאום נרגש על שינויי האקלים שנשא בכינוס הפורום הכלכלי העולמי בינואר השנה, אלא ממדיניות סביבתית קיצונית שיובילו ממשלות[6].

דוגמה לכך היא תוכנית מחקר בנושא "הנדסת אקלים" שמוביל הבית הלבן מאז ינואר 2022. התוכנית כוללת בחינה של מיסוך אור השמש באמצעות פיזור מולקולות גופרית דו חמצנית באטמוספרה[7]; או הודעות כמו זו של ממשלת ויילס בפברואר השנה, כי תוכניות לבניית כבישים במדינה יבוטלו ולא יתחדשו, אלא אם יעמדו בתנאים מחמירים של אפס פליטות גזי חממה[8]; או לחץ שיפעילו על הרשתות החברתיות ממשלות וארגונים בין-לאומיים כמו האו"ם, לצנזר "מיסאינפורמציה" בנושא אקלים (פייסבוק הודיעה בנובמבר 2022 שהיא כבר עושה זאת)[9]; וכמובן הכרזתן של ממשלות על "מצב חירום" שיעניק להן מיד סמכויות מיוחדות להנהיג כמעט כל מדיניות שיחפצו בה, במיוחד כזו המפרה את חירויות הפרט, אשר בימי שגרה לא הייתה מתקבלת על הדעת[10].

References
.1 https://www.oecd-ilibrary.org/economics/fighting-climate-change-international-attitudes-toward-climate-policies_3406f29a-en
.2 Nirjanjan, "‘Era of global boiling has arrived,’ says UN chief as July set to be hottest month on record", The Guardian, July, 2023
.3 "Soulèvements de la Terre : on vous résume le bras de fer entre le gouvernement et le collectif écologiste qui vient d'être dissous", Franceinfo, Juin 2023
.4 Caddle, "Climate extremists blockade major German cities", Brussels Signal, July 2023
.5 באיחוד האירופי הציבו יעד של 50 אחוז הפחתה בפליטות, ביחס לפליטות ב-1990
.6 מגזין אפוק, הפורום הכלכלי העולמי: אל גור מזהיר מפצצות גשם ואוקיינוסים רותחים, ינואר 2023
.7 רקפת תבור, הניסוי המסוכן בעולם חוזר, הפעם עם גב ממשלתי נובמבר 2022
.8 מגזין אפוק, מדיניות סביבתית: ממשלת ויילס הולכת לקצה ומבטלת תוכניות לבניית כבישים גדולים שלא עומדים במדיניות "נטו אפס", פברואר 2023
.9 מגזין אפוק, שינויי האקלים יהיו כמו הקורונה? פייסבוק מעלה הילוך במלחמה נגד "מיס אינפורמציה", נובמבר 2022
.10 ווסלי ג'יי סמית, סמוך על הדיקטטור, מגזין אפוק, פברואר 2022
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
פרשנות: צרפת ממשיכה במאמציה למנוע מלחמה כוללת בין ישראל לחיזבאללה

יוני בן מנחם

הערוץ הלבנוני "אל-ג'דיד" דיווח כי ראש המודיעין הצרפתי נועד בחשאי בביירות עם בכירים בחיזבאללה. משלחת צרפתית תגיע בימים הקרובים לישראל כדי לדון ביישום החלטה 1701 של האו"ם ובניסיון למנוע ההסלמה בגבול הצפון למלחמה כוללת

פרשנות: סלאם פיאד – מועמד הפשרה לניהול הרצועה?

יוני בן מנחם

חילוקי דעות חריפים בין ממשלת ישראל לממשל ביידן על אופי המשטר ברצועת עזה בתום המלחמה. לאחרונה עלה שמו של ד"ר סלאם פיאד כאופציה לניהול הרצועה. במי מדובר? והאם הוא באמת רלוונטי לשיקום רצועת עזה ביום שאחרי?

פרשנות: הרמטכ"ל חייב להורות על פתיחת יחידת "חצב" מחדש

יוני בן מנחם

צה"ל סגר לפני שנתיים את היחידה באמ"ן לאיסוף מודיעין ממקורות גלויים הנקראת "חצב". מדובר בטעות גדולה שגרמה נזק למערכת האיסוף של אמ"ן

פרשנות: אין לשלול את האפשרות שהצמרת הצבאית של חמאס תנסה להימלט דרך המנהרות למצרים, ביחד עם קבוצת חטופים

יוני בן מנחם

כוחות צה"ל פועלים באזור ח'אן יונס נגד מעוזי חמאס, בעוד מערכת

פרשנות: העימות סביב הקמת אזור חיץ ברצועת עזה

יוני בן מנחם

ישראל עומדת על זכותה להקים אזור חיץ ברצועה. ארה"ב מתנגדת, והפלסטינים רואים בכך שינוי חשוב באסטרטגיה של ישראל כלפי הבעיה הפלסטינית, שיש להתנגד לו בכל דרך

פרשנות: חשש בלבנון ובעולם מההשלכות של מלחמה בין חיזבאללה לישראל

יוני בן מנחם

חיזבאללה מתנגד להסגת כוח "רדואן" אל מעבר לנהר הליטני ולהקמת אזור חיץ בדרום לבנון והחשש הוא שחיזבאללה תגרור את ישראל למלחמה קשה. ההערכה היא שאם תיפתח מלחמה, ישראל לא תסתפק בהפצצת שכונת א-דאחיה בביירות, אלא תפגע בכל התשתית האזרחית של לבנון

שתפו: