בסקר שנערך ביולי 2022 בקרב מדינות הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD) – כלומר, כל המדינות העשירות בעולם – כ-60 אחוז מהנשאלים השיבו כי הם מאמינים שאם לא ייעשה דבר להגבלת שינויי האקלים זה יוביל לקץ האנושות (בדרגה "סבירה" או "סבירה מאוד")^[1].

לפאניקה הזו הוסיף ארגון המטאורולוגיה העולמי (WMO) כאשר במאי האחרון העריך כי קיימת סבירות של 66 אחוז שבשנה אחת מבין השנים 2023 ל-2027 הטמפרטורה הגלובלית הממוצעת השנתית (הנמדדת סמוך לפני השטח) תהיה גבוהה ביותר מ-1.5 מעלות צלזיוס ביחס לעידן הקדם-תעשייתי (בשנים 1900-1850), עקב התפתחות אל ניניו ופליטות מעשי ידי אדם.

ארגונים המסונפים לאו"ם צופים כי חציית רף ה-1.5 תגרום לעלייה בתדירות של אירועי אקלים קיצוניים שיביאו השפעות שליליות ונזקים נלווים. ולכן בהסכם פריז, שנחתם ב-2015, התחייבו מדינות העולם להפחית משמעותית את פליטות גזי החממה כדי להגביל את עליית הטמפרטורה במאה זו ל-2 מעלות צלזיוס, ולנקוט מאמצים משמעותיים למנוע חצייה של רף ה-1.5 מעלות.

גם מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש מקפיד להוסיף לפאניקה. ביולי האחרון הוא אמר כי "עידן הרתיחה הגלובלית הגיע" לאחר ש"תוכנית קופרניקוס" של האו"ם הודיעה כי שלושת השבועות הראשונים של יולי היו "החמים ביותר שתועדו"^[2].

ככל שמפלס הפאניקה בציבור עולה, מפלס הפאניקה בקרב פעילי אקלים מרקיע שחקים, ולכן רשויות באירופה החלו לאחרונה לפעול נגד האלימות הגוברת של קבוצות פעילי אקלים. ב-21 ביוני הוציאה צרפת צו לפירוק קבוצה הנקראת "התקוממויות כדור הארץ" (Les Soulevements de la Terre) האחראית למעשי אי-ציות אזרחי שגרמו לפציעת שוטרים ואנשים אחרים^[3]. ב-14 ביולי פשטה המשטרה הגרמנית על נכסים השייכים לקבוצת האקלים הקיצונית Last Generation שחבריה "הדביקו עצמם" לצמתים עמוסים ולכבישים מהירים וניסו לפגוע ביצירות אמנות בתערוכות שונות. הפעילים הקיצוניים הצדיקו את מעשיהם בטענה שגרמניה מפרה את החוק שהיא עצמה קבעה בנושא שינויי האקלים, כאשר אינה עומדת ביעדי הפליטות שהציבה^[4].

הפאניקה ומעשי האלימות שנצפו עד כה משרטטים קווי מתאר של פעילויות אקו-טרוריסטיות התחלתיות, אך עדיין אינן מתקרבות לגל האקו-טרוריסטי שנצפה בין שנות ה-70 לשנות ה-90. אז קבוצות "שחרור" שונות (שחרור כדוה"א, שחרור החיות ועוד) ניסו להעלות את המודעות לבעיות סביבה באמצעות הצתות, חבלות ואפילו הפצצות. בארה"ב הוגדרו קבוצות קיצוניות כאלה על ידי ה-FBI כאיום מרכזי. נראה שמאז תחילת המאה ה-21 איומי הקבוצות האלה פחתו, בין היתר עקב פעולות משטרתיות למיגורן. שמענו על פעילי אקלים שניסו לפגוע בצינורות נפט וגז – ללא הצלחה או שנגרם נזק מועט; הם חסמו את התנועה בכבישים מרכזיים וזרקו צבע על יצירות אמנות מפורסמות. היה מדובר בפעולות רדיקליות, אך לא בפעולות שהסבו נזק רב או תפסו כותרות מרכזיות בכלי התקשורת. את מקומן בתקשורת תפסו פעילי סביבה שוחרי שלום שהצליחו למשוך את תשומת הלב הציבורית לנושא האקלים.

אבל הרדיקלים לא נעלמו. כפי שמלמדת "תורת הקבוצות" של תנועות המחאה – כאשר שורר שקט בחזית, בעורף ממשיכות לבחוש קבוצות קיצוניות המאמינות שהדרך היחידה לממש את האידיאולוגיה שלהן היא באמצעות אלימות. לכן ככל שמדינות העולם ייכשלו בעמידה ביעדי הפחתת הפליטות (מה שצפוי לקרות); ככל שיתרחשו יותר אירועי אקלים קיצוניים; וככל שהפאניקה הכללית תגבר והמצב האקלימי ייתפס הרה גורל, כך גם תגדל המוטיבציה של אותן קבוצות לצאת החוצה ולחדש את פעילותן. הן לא יראו בכך התקפה על הציוויליזציה, אלא הגנה עצמית נגדה.

מטרותיהם יהיו כל מי שלדעתם אחראי לשינויי האקלים, החל מחברות נפט וגז ועד ליצרני מטוסים. בניגוד לשנות ה-70 או ה-90, מתקפות סייבר בהן נכללות מתקפות כופרה, הן כלי חשוב בארסנל הטרוריסטי, ולכן הן עשויות לשחק תפקיד חשוב גם במקרה זה. דוגמה לכך היא מתקפת הסייבר על חברת הנפט האמריקנית "קולוניאל פייפליין" במאי 2021, ששיתקה למשך ימים מספר את מערכות המחשוב האחראיות לניהול צינור הנפט המרכזי של החברה. בהיבט הזה שנת 2030 עשויה להיות שנה גורלית, בה המדינות החתומות על הסכם פריז אמורות להצליח לחתוך את הפליטות ב-43 אחוז^[5].

אף על פי שתנועות אקו-טרוריסטיות יהוו בעיה עבור חברות, ממשלות וכוחות אכיפת החוק, הבעיה שלנו, האזרחים הרגילים, עלולה להגיע מכיוון שונה. לא מ"פצצות גשם" ואוקיאנוסים "רותחים", כפי שהזהיר אל גור בנאום נרגש על שינויי האקלים שנשא בכינוס הפורום הכלכלי העולמי בינואר השנה, אלא ממדיניות סביבתית קיצונית שיובילו ממשלות^[6].

דוגמה לכך היא תוכנית מחקר בנושא "הנדסת אקלים" שמוביל הבית הלבן מאז ינואר 2022. התוכנית כוללת בחינה של מיסוך אור השמש באמצעות פיזור מולקולות גופרית דו חמצנית באטמוספרה^[7]; או הודעות כמו זו של ממשלת ויילס בפברואר השנה, כי תוכניות לבניית כבישים במדינה יבוטלו ולא יתחדשו, אלא אם יעמדו בתנאים מחמירים של אפס פליטות גזי חממה^[8]; או לחץ שיפעילו על הרשתות החברתיות ממשלות וארגונים בין-לאומיים כמו האו"ם, לצנזר "מיסאינפורמציה" בנושא אקלים (פייסבוק הודיעה בנובמבר 2022 שהיא כבר עושה זאת)^[9]; וכמובן הכרזתן של ממשלות על "מצב חירום" שיעניק להן מיד סמכויות מיוחדות להנהיג כמעט כל מדיניות שיחפצו בה, במיוחד כזו המפרה את חירויות הפרט, אשר בימי שגרה לא הייתה מתקבלת על הדעת^[10].