הרשמה לניוזלטר

אודות

מגזין אפוק הוא המגזין המוביל בישראל לתוכן איכותי ומעורר מחשבה.

המגזין מציע מדי חודש כתבות מרחיבות דעת, מעוררות מחשבה ועשירות בתוכן מהארץ ומהעולם, במגוון נושאים: גיאו-פוליטיקה, פילוסופיה, פסיכולוגיה, מדע, חברה ותרבות.

המגזין בוחן את המגמות המשפיעות על חיינו, מנסה להבין את התמונה הרחבה ולגלות את הנקודות היוצרות אותה. הוא נבדל מעיתונים ומגזינים אחרים במקוריות, בעומק שלו ובקו הערכי-מוסרי, ולכן קוראים אותו מדי חודש אלפי מנויים, ביניהם מנהיגים בקהילה העסקית, בפוליטיקה, וכן מדענים ואנשי רוח.

ההיסטוריה שלנו

בשנות ה-90 החליט אדם בשם ג’ון טאנג לעזוב את סין לאחר שהיה עד לטבח בכיכר טיאננמן. תמונת “איש הטנק” ודאי תזכיר לכם את זה. אלפי סטודנטים נדרסו ונורו למוות ברחובות בייג’ינג, אבל כלי התקשורת בסין – הנשלטים בידי המפלגה הקומוניסטית – דיווחו על מספר הרוגים מינורי והשתיקו את הפרשה.

ג’ון נרשם לתכנית פוסט-דוקטורט במכון הטכנולוגי של ג’ורג’יה. הוא חשב שהשאיר את המערכת הקומוניסטית מאחור. עם זאת, ב-1999 הוא שוב ראה את אותו מנגנון תעמולה אכזרי שהיה פעיל בהשמצת הסטודנטים של טיאננמן, כאשר המפלגה הקומוניסטית הסינית (המק”ס) פתחה ברדיפת מתרגלי השיטה הרוחנית פאלון גונג, אשר מספרם נאמד אז בכ-70 עד 100 מיליון איש בסין.

ג’ון היה מזועזע כשגל מעצרים המוני החל בסין מיד לאחר מכן, כשהמונים נכלאו במחנות עבודה בכפייה ועונו למוות כי תרגלו מדיטציה שלווה. הוא איבד קשר עם חברים ועמיתים בסין, ושוב, כלי התקשורת בסין הסתירו את הדברים ואף פרסמו ידיעות כוזבות. את ג’ון הטרידה עוד יותר העובדה שהתקשורת העולמית הוסיפה אש למדורה, כשפרסמה מידע שגוי, ששאבה מדיווחי התקשורת הסינית.

לג’ון הייתה מחשבה שלא הרפתה ממנו: איך, בתוך מערכת התעמולה המשומנת הזו והדיס-אינפורמציה, אפשר להראות לאנשים בעולם, ולסינים בפרט, מה באמת קורה היום בסין. היה לו חלום – להקים גוף תקשורת שיספר לאנשים את האמת, והמחשבה האחת הזאת עמדה לשנות לו ולמיליוני אנשים אחרים את החיים. הוא עזב את האוניברסיטה, גיבש צוות של כתבים שהאמינו בשליחות שלו, גם כתבים הנמצאים בתוך סין, והקים את “אפוק טיימס”.

אפוק טיימס הוקם בשנת 2000, ובדצמבר של אותה שנה, יותר מ-12 מכתביו נעצרו בסין והושלכו לכלא לתקופה שבין 3 ל-10 שנים בגלל שדיווחו את האמת. כולם עונו באופן קשה. מאז שהוקם אפוק טיימס, כתביו בסין, בסיוע מקורות מידע בממשל, חשפו פרשות גדולות שמקצתן עדיין מתחוללות בזמן כתיבת שורות אלה, כמו גם סיפורים מעוררי השראה על טוּב לב, סובלנות ואומץ במצבי מצוקה קשים ביותר.

הסיפור והשורשים של אפוק טיימס עוררו בנו השראה. בסוף 2005 קיבלנו מקבוצת אפוק מדיה גרופ שמושבה בניו יורק את הזיכיון לשימוש חופשי בשם המותג, והתחלנו להוציא לאור עיתון ישראלי בשם “אפוק טיימס” – עיתון עצמאי בעברית.

התחלנו בפורמט של עיתון דו-שבועי העוסק בענייני השעה, וב-2011 עברנו שינוי. המוצר השתנה למגזין איכות, ואיתו גם הקונספט – מגזין המבקש לבחון את המגמות המשפיעות על חיינו, להבין את התמונה הרחבה ולגלות את הנקודות היוצרות אותה; ליצור תוכן מרחיב דעת, מעורר מחשבה. המטרה הייתה ליצור כתב עת אינטליגנטי, מעניין ומעורר השראה, שתכניו רלוונטיים גם שנים אחר כך.

באוגוסט 2020 שינינו גם את שם המגזין והלוגו. נפרדנו מהמילה “טיימס” (Times), שינוי שסימל את עצמאותו של גוף התקשורת הזה ואת ייחודיותו בנוף התקשורת הישראלי וגם בעולם. מגזין אפוק (Epoch) שלפניכם הינו גוף תקשורת ישראלי עצמאי בבעלות עמותת “אפוק מדיה ישראל” – מוסד ללא כוונת רווח ונטול השפעה פוליטית או כלכלית. הוא אינו נתמך על ידי בעלי הון, על ידי תרומות או על ידי גופים מהארץ או מחו”ל; אלא ממומן על ידי קהל הקוראים שלו. מבנה זה מאפשר לנו לשמור על עצמאות הקו התוכני של המגזין, שנוצר ונכתב בבלעדיות על ידי כתבי המערכת שלנו פה בישראל, אליהם נוספים כותבים מעולים הנבחרים בקפידה מהארץ ומהעולם.

בעקבות הערכים

ערכים אוניברסליים-מסורתיים היוו מאז ומתמיד את הבסיס לכל העשייה שלנו כבני אדם. הם שיחקו תפקיד מרכזי בעיצוב החברה והתרבות האנושית במשך אלפי שנים. הם לא רק מחברים אותנו לשורשינו התרבותיים וההיסטוריים, אלא אוצרים בתוכם רעיונות שיכולים לסייע לנו להתפתח כאינדיבידואלים וכחברה.

בעידן בו היסטוריונים וסופרים מתייחסים להווה כאל פסגת הציוויליזציה וההצלחה של המין האנושי, ולעבר כאל מקור לביקורת, לפרימיטיביות ולטיפשות, אנו במגזין אפוק דווקא שואפים לשאוב חוכמה ואמת מתרבויות קודמות. מפילוסופים, ממדענים, מפוליטיקאים ומאנשי תרבות שחיו לאורך עידנים והותירו במעשיהם ובהגותם דברי חוכמה וערכי מוסר, כמו גם מחוקרים עכשוויים הבולטים בתחומם.

אנשים הבוחרים ליצור לעצמם זמן איכות עם התוכן העשיר הזה מבחירה מודעת, הם אנשים יוצאי דופן. ב”עידן המובייל” שנכנס ויוצא מהכיס בכל רגע, וה”פאסט פוד” של הרשתות החברתיות – בחירה בתוכן איכותי, מגוון ועמוק, יוצרת אנשי שיח טובים, אנשי תרבות מעוררי מחשבה ובראש ובראשונה – אנשים שבוחרים בערכים.

על המגזין

בזמננו, מגזין מודפס (בפרינט) שחגג לא מזמן גיליון 330 אינו עניין של מה בכך. עוד בשנת 2010, באירוע שאליו הוזמנו נציגי כלי התקשורת הגדולים בישראל, בהם עיתונאים ידועי שם וחוקרי תקשורת מהאקדמיה, כולם פה אחד כמעט טענו כי לעיתון מודפס אין זכות קיום עצמאית, ולא תהיה בשנים הבאות; וזאת כי לא קיים מודל המאפשר להחזיק מוצר כזה לאורך זמן, בעידן הטאבלט, המובייל, וה”פאסט פוד” של הרשתות החברתיות.

יתרונו של מגזין היוצא פעם בחודש הוא יכולתו לעסוק בטווח הארוך, במקום להיצמד לענייני השעה. מלכתחילה, אנחנו משתדלים בעבודתנו להסתכל כמה צעדים קדימה, להבין תהליכים, ולהתייחס פחות לביטויים שעל פני השטח. במגזין אפוק אנחנו עוסקים לעתים קרובות גם בנושאים הנחשבים ל”על זמניים”, כמו משמעות החיים ומהות הקיום שלנו, התנהלותנו בחברה, בחינוך, בהיסטוריה, בפילוסופיה ובתרבות.

אבל “אפוק” הוא לא רק הגיליון המודפס שהמינויים אליו מקבלים לביתם מדי חודש, שעטיפתו כרומו ותוכו נייר נטול עץ. עשייתו רחוקה מאוד מהעלאה של פוסט לפייסבוק, ידיעה לאתר חדשותי, או כתבה לאתר אינטרנט של עיתון רגיל. תהליך הכנתו דומה במעט לכריית יהלומים. אנחנו אוספים, במשך חודשים, אין-ספור רעיונות ומעבירים אותם דרך מסננת. המעט שעובר הופך לחומר גלם, ליהלום לא מלוטש. אנחנו בוחנים אותו, עורכים מחקר על אודותיו, מאתרים מרואיינים במקומות מרוחקים בעולם, מתכננים רעיונות וגישות, שואלים את המרואיינים שאלות שנבחרו בקפידה, מתמללים הכול, ובסוף יושבים לכתוב – תהליך ארוך ומורכב בפני עצמו. בשלב מתקדם מגיעה העריכה, והעריכה הלשונית, השיבוץ במקום המתאים במגזין, בהתחשב בתמהיל, עיצוב ועימוד, תיקוני כותרות ושיוף, עד שמתקבל המוצר המוגמר.

אנו מקווים שתיהנו מהמגזין ומהתוכן העשיר שתקבלו מאיתנו כגולשים באתר, מנויים למגזין, ושותפים לדרך. תודה על האמון שאתם נותנים במגזין אפוק. אנו מתחייבים לתת את כל כולנו בחזרה.

שאלות נפוצות  |  מערכת והנהלההמגזין המודפס