הכניסה לבית מתחילה במבואה שמאפשרת למי שמגיע להירגע מהדאגות בעבודה, להניח את התיק ולשאוף אוויר. המבואה מובילה לחדר המרכזי בו נמצאת פינת האוכל והסלון. מעבר לקיר שהוסיפה המעצבת במרכז החלל מבצבץ לו המטבח.

פינת האוכל בתכנונה של המעצבת (נגרות של כל הרהיטים בבית – נגריית אורן עץ אלון) נמצאת במרחק נוח מהמטבח וממוקמת באזור המאפשר להגדיל את השולחן במידת הצורך. הפינה מובילה לעץ השקדיה הנמצא בפטיו, ומתחברת דרך מדרגות אל אגף המשפחה ואגפים אחרים של הבית.

הסלון עושה חשק לשבת עם שמיכה ולצפות בגשם יורד ביום חורף קר בזכות החלון הבלגי הגדול והנמוך שלו שעשוי מברזל ומעניק חמימות לחלל. לאווירה תורם גם השטיח שנרכש ביד שנייה, הספה של ״טולמנס״, השולחנות המרובעים שתכננה המעצבת וכיסא הנדנדה המיוחד שהביאה המשפחה מגואטמלה. על הקיר תלויה תמונה של טבע דומם שהמעצבת ציירה בעצמה.

ניתן לצאת מהסלון לדק המשקיף לכל הישובים שמסביב – פינת הישיבה המרכזית של המשפחה בימים נעימים.

המטבח מציץ מאחורי קיר שמצידו האחד נמצא קמין ומצידו השני שולחן אוכל קטן לארוחות משפחתיות קטנות. מעל השולחן יצרה המעצבת נישה שעיצובה מוסיף צבע לחלל הלבן. המטבח הבסיסי של ״רגבה״ עבר שדרוגים על ידי המעצבת ותוכנן כחלל עם משטחי עבודה גדולים שמאפשר עבודה רבה.

מגיעים אל חדרי הילדים דרך חדר המשפחה הממוקם בקומת החצי. חדרה של אחת משתי הבנות מורכב מרהיטים שתיכננה המעצבת. על הקיר תלויות תמונות שנקנו באיטליה ובמוזיאון הילדים בהונגריה. בחדר יש מקומות אחסון למשחקים בגובה שנגיש לילדים.

בחדרו של הבן, הרהיטים גם הם מתוכננים אלא שקיים בו רהיט אחד יוצא דופן. כשסבתו של בעלה של המעצבת נפטרה היא הותירה אחריה ספסל מיוחד מעץ עם מקום אחסון בתוכו. רק לאחר שנפטרה הבינה המעצבת שהיה זה בעצם סבא שלה שהיה נגר שעשה בזמנו את הספסל שנמכר במקרה למשפחתו של בעלה. היום זה הזיכרון היחיד שיש לה ממנו.

בחדר השינה של ההורים הפריטים בהירים ומחזירי אור ברמת הברק שלהם, כדי להעניק תחושה של מרחב לחדר. המעצבת תכננה ארון בעל מגירות רבות כדי להקל על הסדר והשאירה מדפים פתוחים כדי לשנות מידי פעם את העיצוב. בגב המיטה המעצבת תכננה מן קרניז המחובר לקיר גב אחורי שעשוי מבד חום שוקולד בגוון קצת מבריק עם תיפור שנותן לחדר המון אופי ורכות.