כולנו נופלים בזה, כל הזמן
מאיה מזרחי | 11 בפברואר 2024 | גוף, נפש ורוחניות | 4 דק׳
תמונה למחשבה: ההונאה העצמית שהורסת אותנו
"מעל הכול, אל תשקר לעצמך. אדם המשקר לעצמו, ומקשיב לשקר של עצמו, מגיע למצב בו הוא אינו יכול להבחין באמת שבתוכו, או מסביבו, ולכן הוא מאבד כל כבוד לעצמו ולאחרים. בהיעדר כבוד, הוא מפסיק לאהוב", כתב פיודור דוסטוייבסקי בספרו "האחים קרמזוב".
מגיל צעיר מלמדים את רובנו לנהוג בכנות ואף פעם לא לשקר, דבר הגורם לנו להסתכל לעתים בעין עקומה על שקרנים ולאבד אמון בהם. אולם למרבה האירוניה לא מלמדים אותנו כמעט דבר על השקרים שאנו מספרים לעצמנו – כל הזמן.
קחו לדוגמה את ההונאה העצמית הנפוצה ביותר – לא זו העוסקת באמירת שקר שאנו מאמינים בו לאדם אחר, אלא זו הנוצרת כאשר אנו יוצרים מניפולציה על הזיכרון שלנו: עשינו עוול לאדם אחר ואנו חשים חרטה על כך, אך במקום להתנצל אנו מכחישים שהאירוע בכלל קרה. בתוככי מוחנו אנו מבצעים סלקציה לגבי מה שזכור לנו מהאירוע, וכך יוצרים הונאה עצמית לפיה לא פגענו באיש. במילים אחרות כפי שניטשה אמר: "עשיתי את זה, אומר זיכרוני. לא יכולתי לעשות את זה, אומרת הגאווה שלי ונותרת החלטית. לבסוף, הזיכרון מוותר".
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
אגדת העם "בגדי המלך החדשים" (1837) שכתב הנס כריסטיאן אנדרסן – שורשיה נטועים באוסף סיפורים ספרדי מהמאה ה-14 וייתכן שאף קודם לכן | צילום: Retro AdArchives/Alamy Stock Photo
