כניסה
הרשמה לניוזלטר

הם עברו מבית קטן לבית גדול ממדים ברעננה שבנו ותיכננו בעצמם וגילו שכשהמרחבים מעוצבים נכון, הם מגבירים את תחושת החמימות בבית ואת האינטימיות בין בני המשפחה. המעצבת ענת כהן הלוי ואדריכל הנוף ומפקח הבנייה שי הלוי השתמשו במאגר הזכרונות שלהם, האהבות שלהם והמסעות שלהם, כדי לבנות קן מתאים להם ולשלושת בניהם

מאיה מזרחי | 2 בינואר 2014 | תרבות ואמנות | 3 דק׳

משהו בחיבור עובד

מי שמגיע לשער הבית של משפחת הלוי, מוצא את עצמו במבואה קטנה, כשמולו עץ אלון מצל. מימינו, בריכה קטנה עם מפל. השביל המוביל מהשער אל דלת הכניסה (נגריית "שורש", בעיצוב של ענת הלוי) אינו קצר בכוונה – הוא פורס את מבטו של האורח לכיוונים שונים: לכיוון הגינה והבריכה וכמובן אל פתח הבית.

הבית נבנה בסגנון קולוניאלי: שתי מרפסות גדולות בחזית הקדמית. המעצבת שאבה השראתה מתקופת ילדותה כשחיה עם הוריה בשליחות באפריקה.

איך שנכנסים פנימה מגיעים למן חלל מעבר רחב שמחבר בין חדר הטלוויזיה והמטבח. זהו חלל שאין לו שימוש מיוחד והוא כביכול "מבוזבז", אבל עבור המעצבת שיצרה אותו הוא הכרחי ליצירת מרחב והרגשה של תנועה.

המטבח הגדול (נגריית "שורש" בעיצוב של ענת הלוי) מאפשר לכל בני המשפחה לבשל בו יחד בו זמנית ולחלוק זמן איכות שכולם נהנים ממנו. כמו כן, ישנה עמדת מחשב קרובה בה אפשר לעבוד או לעשות שיעורי בית. מהמטבח ישנה יציאה לגינה ולמרפסת הפנימית – ישנו דיאלוג בין החוץ והפנים שמשקף את שיתוף הפעולה בין בני הזוג בתכנון הבית והחשיבה על כל פרט ואיך הוא מתקשר לסביבה שלו.

בין המטבח לפינת האוכל (נגריית "שורש" בעיצוב של ענת הלוי) עומד ארון שבתוכו המשפחה מאכסנת חפצים לאירוח: כמו כיסאות מתקפלים, כלים וכו'. הוא משמש מצד אחד להסתיר את המטבח ומצד שני הוא מאוד קרוב אליו ומאפשר חוויית אירוח טובה יותר. גופי התאורה בפינת האוכל, בסלון ובכל הבית הם בעיצובם של בני הזוג.

החלונות המקשרים בין פינת האוכל לסלון ובין החוץ לפנים, יוצרים צורה של האות 'ר' ותחושה של מיזוג של הפנים עם החוץ שהזוג מחפש. הספריה שבסלון חופנת בתוכה כמה סודות. אף על פי שהיא נראית מעץ, היא עשויה מגבס שנצבע בשחור. במרכז הספריה תלויה תמונה שבעלת הבית ציירה שיש מאחוריה מנגנון מיוחד. במקרה שהמשפחה רוצה לראות סרט בסלון בעלי הבית יכולים להעלים באורח מיסתורי את התמונה ולחשוף מאחוריה מסך פלזמה שנוטה לגנוב את תשומת ליבם של הנוכחים.

הספות בסלון, גם הן בצורה של 'ר', פונות לכיוון החלונות ולכיוון אח ביתית שעובדת על עצים וממוקמת בכוונה על קיר חיצוני. באופן זה הדיירים יכולים להכניס עצים לאח גם מבפנים וגם מבחוץ.

יוצאים אל הבריכה (שתוכננה גם היא בצורת 'ר') משלימה ל-'ר' של הבית. בחלק אחד שלה יש מדרגות רחבות שמשמשות כספסלי ישיבה למי שרוצה לרבוץ וחלק אחר הוא אזור המשחקים של הילדים. את עמודי העץ העגולים שניצבים על שפת הבריכה, בעל הבית היה נלהב לרכוש עוד לפני שהתחילו לעבוד על השטח: העמודים מזכירים את אלו שבמקדשים האסייתיים וכל הסצנה גורמת לחשוב על המבנים העתיקים בהודו, שנבנו בקו אחד ובהרמוניה עם הבריכה והעמודים, כמו הטאג' מהאל לדוגמה.

כשנכנסים פנימה וחוצים את הסלון, עולים במדרגות שמשמאל אל הקומה השניה. המעקה במדרגות מזכיר את המעקות בבתים של "תל אביב הקטנה" בעוד שבדרך למעלה פוגשים בהשפעה תרבותית אחרת – הרוזטה על הקיר שמשמשת כחלון ומקור אור ומזכירה את הכנסיות אליהן המעצבת נמשכת מסיבה שהיא אינה יכולה להסביר. הרוזטה ממוקמת במרכז הבית ותפקידה לרכך בתנועות עגולות את הזוויתיות שבחדרים.

כשעולים לקומה השנייה מגיעים לחדרי השינה. האווירה יותר כהה ואינטימית. את רצפת הקומה מכסה פרקט; כל אחד מהילדים מעצב לעצמו את החדר שלו כאשר לכל אחד מהם יש שירותים ומקלחת צמודים. את חדר השינה של ההורים אי אפשר לפספס בזכות דלת הכניסה הרחבה במיוחד. מאפיין בולט בחדר הוא ארון בגדים דו-כיווני הנמצא במרכז. המיטה (אין אנד אאוט) נרכשה לפני שנים רבות וגם השטיחים נאספו לאורך השנים בטיולים בעולם או הגיעו בירושה מהסבתא של המשפחה.

הקומה השנייה מובילה לקומת גג יוצאת דופן. בגלל חוקים של העירייה ורצון לנצל את השטח בצורה מקסימלית, הגג נבנה בצורה של X: ארבע חדרים שמחוברים זה לזה בחלל משותף, כשלכל אחד מהחדרים גג משלו. בחלל המשותף יש מטבחון המשמש כפינת קפה. הוא מורכב משידה משנות ה-40 שנזרקה ונשלחה לשיפוץ על ידי המעצבת שהוסיפה לה גם כיור. הפינה המיוחדת מחברת בין חדר עבודה, חדר אורחים, חדר ג'אקוזי וחדר מדרגות.  "יש לי העדפה לשלמות. יש המון דברים שנראים לא קשורים אחד לשני, אבל משהו בחיבור בינהם מאוד עובד", אומרת ענת כהן הלוי.

שתפו את הכתבה:

משהו בחיבור עובד

הם עברו מבית קטן לבית גדול ממדים ברעננה שבנו ותיכננו בעצמם וגילו שכשהמרחבים מעוצבים נכון, הם מגבירים את תחושת החמימות בבית ואת האינטימיות בין בני המשפחה. המעצבת ענת כהן הלוי ואדריכל הנוף ומפקח הבנייה שי הלוי השתמשו במאגר הזכרונות שלהם, האהבות שלהם והמסעות שלהם, כדי לבנות קן מתאים להם ולשלושת בניהם

מאיה מזרחי | 2 בינואר 2014 | תרבות ואמנות | 3 דק׳

צילום התמונות בכתבה: אסף פינצ'וק

מי שמגיע לשער הבית של משפחת הלוי, מוצא את עצמו במבואה קטנה, כשמולו עץ אלון מצל. מימינו, בריכה קטנה עם מפל. השביל המוביל מהשער אל דלת הכניסה (נגריית "שורש", בעיצוב של ענת הלוי) אינו קצר בכוונה – הוא פורס את מבטו של האורח לכיוונים שונים: לכיוון הגינה והבריכה וכמובן אל פתח הבית.

הבית נבנה בסגנון קולוניאלי: שתי מרפסות גדולות בחזית הקדמית. המעצבת שאבה השראתה מתקופת ילדותה כשחיה עם הוריה בשליחות באפריקה.

איך שנכנסים פנימה מגיעים למן חלל מעבר רחב שמחבר בין חדר הטלוויזיה והמטבח. זהו חלל שאין לו שימוש מיוחד והוא כביכול "מבוזבז", אבל עבור המעצבת שיצרה אותו הוא הכרחי ליצירת מרחב והרגשה של תנועה.

המטבח הגדול (נגריית "שורש" בעיצוב של ענת הלוי) מאפשר לכל בני המשפחה לבשל בו יחד בו זמנית ולחלוק זמן איכות שכולם נהנים ממנו. כמו כן, ישנה עמדת מחשב קרובה בה אפשר לעבוד או לעשות שיעורי בית. מהמטבח ישנה יציאה לגינה ולמרפסת הפנימית – ישנו דיאלוג בין החוץ והפנים שמשקף את שיתוף הפעולה בין בני הזוג בתכנון הבית והחשיבה על כל פרט ואיך הוא מתקשר לסביבה שלו.

בין המטבח לפינת האוכל (נגריית "שורש" בעיצוב של ענת הלוי) עומד ארון שבתוכו המשפחה מאכסנת חפצים לאירוח: כמו כיסאות מתקפלים, כלים וכו'. הוא משמש מצד אחד להסתיר את המטבח ומצד שני הוא מאוד קרוב אליו ומאפשר חוויית אירוח טובה יותר. גופי התאורה בפינת האוכל, בסלון ובכל הבית הם בעיצובם של בני הזוג.

החלונות המקשרים בין פינת האוכל לסלון ובין החוץ לפנים, יוצרים צורה של האות 'ר' ותחושה של מיזוג של הפנים עם החוץ שהזוג מחפש. הספריה שבסלון חופנת בתוכה כמה סודות. אף על פי שהיא נראית מעץ, היא עשויה מגבס שנצבע בשחור. במרכז הספריה תלויה תמונה שבעלת הבית ציירה שיש מאחוריה מנגנון מיוחד. במקרה שהמשפחה רוצה לראות סרט בסלון בעלי הבית יכולים להעלים באורח מיסתורי את התמונה ולחשוף מאחוריה מסך פלזמה שנוטה לגנוב את תשומת ליבם של הנוכחים.

הספות בסלון, גם הן בצורה של 'ר', פונות לכיוון החלונות ולכיוון אח ביתית שעובדת על עצים וממוקמת בכוונה על קיר חיצוני. באופן זה הדיירים יכולים להכניס עצים לאח גם מבפנים וגם מבחוץ.

יוצאים אל הבריכה (שתוכננה גם היא בצורת 'ר') משלימה ל-'ר' של הבית. בחלק אחד שלה יש מדרגות רחבות שמשמשות כספסלי ישיבה למי שרוצה לרבוץ וחלק אחר הוא אזור המשחקים של הילדים. את עמודי העץ העגולים שניצבים על שפת הבריכה, בעל הבית היה נלהב לרכוש עוד לפני שהתחילו לעבוד על השטח: העמודים מזכירים את אלו שבמקדשים האסייתיים וכל הסצנה גורמת לחשוב על המבנים העתיקים בהודו, שנבנו בקו אחד ובהרמוניה עם הבריכה והעמודים, כמו הטאג' מהאל לדוגמה.

כשנכנסים פנימה וחוצים את הסלון, עולים במדרגות שמשמאל אל הקומה השניה. המעקה במדרגות מזכיר את המעקות בבתים של "תל אביב הקטנה" בעוד שבדרך למעלה פוגשים בהשפעה תרבותית אחרת – הרוזטה על הקיר שמשמשת כחלון ומקור אור ומזכירה את הכנסיות אליהן המעצבת נמשכת מסיבה שהיא אינה יכולה להסביר. הרוזטה ממוקמת במרכז הבית ותפקידה לרכך בתנועות עגולות את הזוויתיות שבחדרים.

כשעולים לקומה השנייה מגיעים לחדרי השינה. האווירה יותר כהה ואינטימית. את רצפת הקומה מכסה פרקט; כל אחד מהילדים מעצב לעצמו את החדר שלו כאשר לכל אחד מהם יש שירותים ומקלחת צמודים. את חדר השינה של ההורים אי אפשר לפספס בזכות דלת הכניסה הרחבה במיוחד. מאפיין בולט בחדר הוא ארון בגדים דו-כיווני הנמצא במרכז. המיטה (אין אנד אאוט) נרכשה לפני שנים רבות וגם השטיחים נאספו לאורך השנים בטיולים בעולם או הגיעו בירושה מהסבתא של המשפחה.

הקומה השנייה מובילה לקומת גג יוצאת דופן. בגלל חוקים של העירייה ורצון לנצל את השטח בצורה מקסימלית, הגג נבנה בצורה של X: ארבע חדרים שמחוברים זה לזה בחלל משותף, כשלכל אחד מהחדרים גג משלו. בחלל המשותף יש מטבחון המשמש כפינת קפה. הוא מורכב משידה משנות ה-40 שנזרקה ונשלחה לשיפוץ על ידי המעצבת שהוסיפה לה גם כיור. הפינה המיוחדת מחברת בין חדר עבודה, חדר אורחים, חדר ג'אקוזי וחדר מדרגות.  "יש לי העדפה לשלמות. יש המון דברים שנראים לא קשורים אחד לשני, אבל משהו בחיבור בינהם מאוד עובד", אומרת ענת כהן הלוי.

שתפו את הכתבה:

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
כל דור וה"זמלווייס" שלו

גלית דהן קרליבך

לוּ כל עבודות הדוקטורט היו נראות כמו ספרו הצנום של לואי-פרדינאן סלין, עולם האקדמיה היה חוגג, מדעי הרוח היו משגשגים, מחלקות הומאניות...

מועדון השירה של השטאזי

דינה גורדון

בעיצומה של המלחמה הקרה, פעם בחודש, התאספו אנשי סגל בשטאזי (המשטרה החשאית של גרמניה המזרחית), בהם קצינים בכירים, פקידי תעמולה וחיילים...

מעולם של "אנחנו" לעולם של "אני"

נדב רט

פילוסופיה, פסיכולוגיה, היסטוריה, תרבות, יהדות ואף אקטואליה שזורים במלאכת אמן בספרו של הרב יונתן זקס, שיצא לאור בעברית כשנה...

הסיפורים שלא סופרו על D-Day

דינה גורדון

הצרפתי גיום מרקדר (Guillaume Mercader) היה אלוף ברכיבת אופניים שזכה בשפע של גביעי ניצחון ובחסות של יצרנית אופני המירוץ "לה פרל". לאחר כיבוש צרפת...

חוקי המדינה נגד חוקי המדבר

דורית דינור

קל לחשוד במאיר דויטש, מנכ"ל עמותת "רגבים" שהוקמה ב-2006 ומטרתה "קביעת סדר יום יהודי וציוני למדינת ישראל בהיבטי קרקע, סביבה וזכויות אדם",...

גברים, חיזרו להיות ג'נטלמנים

דורית דינור

אולי שמעתם על תנועת המרד הגברי: "גברים הולכים בדרך שלהם" או  MGTOW (Men Go Their Own Way) הצוברת פופולריות ברשת החל משנת 2000. מיליוני גברים החליטו...

גורלה של אישה עם סוס

אניטה ל. שרמן

גדלתי בחוף המערבי של ארה"ב ולכן אני מכירה היטב את המים הכחולים של האוקיאנוס ​​השקט. הרעיון לצאת למסע שמתחיל בקצה אחד של ארה"ב, מסתיים...

האלקסיאדה – לא חסרת רגשות לנוכח אסונות

גלית דהן קרליבך

הפתעה נהדרת מצפה לנו על המדף הקלאסי: אפוס רחב יריעה ובו סיפורה של האימפריה הביזנטית ובראשו הקיסר אָלֶקְסְיוֹס קוֹמְנֵנוֹס...

שתפו: