הרשמה לניוזלטר

יום אחד ניצב החוקר שמואל רוזנר בפני כמה מהשאלות הגדולות ביותר בחברה הישראלית העכשווית: מיהו יהודי ישראלי? מה מגדיר אדם חילוני? מה מגדיר מסורתי? לאילו גושים מתחלקת החברה הישראלית היום ולאן היא הולכת? תוצאות מחקרו מצביעות על מהפכה תרבותית המתחוללת בזהות שלנו

מאיה מזרחי | 9 בדצמבר 2019 | חברה והיסטוריה | 14 דק׳

"כשאומרים שיש כאן מאבק בין ימין לשמאל, מהו המאבק? זה מאבק בין פיל לזבוב. זה לא מאבק אמיתי"

הכול התחיל בארוחת ערב ראש השנה, כשהחוקר והעיתונאי שמואל רוזנר נקלע לוויכוח עם אשתו על השאלה "כמה אנשים הולכים לשמוע תקיעת שופר". "היא אמרה שפחות אנשים הולכים", מספר רוזנר, "אני אמרתי שיותר, וכשחיפשתי במוצאי החג נתונים באינטרנט גיליתי שאין כל כך נתונים לשאלה הספציפית הזאת. התחלתי לתהות אילו נתונים נוספים חסרים, וכיצד נתונים כאלה יכולים להועיל להבנה שלנו את החברה היהודית בישראל. מהר מאוד הבנתי שאחרי 70 שנות מדינה, יש משמעות גדולה למחקר על האופן שבו יהודים בישראל פועלים וחושבים".

רוזנר, חוקר עמית במכון למדיניות העם היהודי בירושלים, בעל טור בניו יורק טיימס, במעריב ובג'ואיש ג'ורנל בלוס אנג'לס, והעורך הראשי של ספרי העיון בהוצאת כנרת זמורה דביר, החליט שירים את הכפפה וחבר לפרופ' קמיל פוקס מאוניברסיטת תל אביב. "הבנתי שדרוש כאן מחקר סטטיסטי גדול. קמיל ואני מכירים כבר שנים רבות מאוד והיה לי ברור שאני רוצה לעבוד איתו".

שתפו את הכתבה:

צילום: אלכס גורביץ׳, אפוק טיימס

"כשאומרים שיש כאן מאבק בין ימין לשמאל, מהו המאבק? זה מאבק בין פיל לזבוב. זה לא מאבק אמיתי"

יום אחד ניצב החוקר שמואל רוזנר בפני כמה מהשאלות הגדולות ביותר בחברה הישראלית העכשווית: מיהו יהודי ישראלי? מה מגדיר אדם חילוני? מה מגדיר מסורתי? לאילו גושים מתחלקת החברה הישראלית היום ולאן היא הולכת? תוצאות מחקרו מצביעות על מהפכה תרבותית המתחוללת בזהות שלנו

מאיה מזרחי | 9 בדצמבר 2019 | חברה והיסטוריה | 14 דק׳

צילום: אלכס גורביץ׳, אפוק טיימס

הכול התחיל בארוחת ערב ראש השנה, כשהחוקר והעיתונאי שמואל רוזנר נקלע לוויכוח עם אשתו על השאלה "כמה אנשים הולכים לשמוע תקיעת שופר". "היא אמרה שפחות אנשים הולכים", מספר רוזנר, "אני אמרתי שיותר, וכשחיפשתי במוצאי החג נתונים באינטרנט גיליתי שאין כל כך נתונים לשאלה הספציפית הזאת. התחלתי לתהות אילו נתונים נוספים חסרים, וכיצד נתונים כאלה יכולים להועיל להבנה שלנו את החברה היהודית בישראל. מהר מאוד הבנתי שאחרי 70 שנות מדינה, יש משמעות גדולה למחקר על האופן שבו יהודים בישראל פועלים וחושבים".

רוזנר, חוקר עמית במכון למדיניות העם היהודי בירושלים, בעל טור בניו יורק טיימס, במעריב ובג'ואיש ג'ורנל בלוס אנג'לס, והעורך הראשי של ספרי העיון בהוצאת כנרת זמורה דביר, החליט שירים את הכפפה וחבר לפרופ' קמיל פוקס מאוניברסיטת תל אביב. "הבנתי שדרוש כאן מחקר סטטיסטי גדול. קמיל ואני מכירים כבר שנים רבות מאוד והיה לי ברור שאני רוצה לעבוד איתו".

שתפו את הכתבה:

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
הנבואה של סולז'ניצין על התמוטטות המערב

איל לוינטר

רבים שמעו על השם "אלכסנדר סולז'ניצין", זוכה פרס נובל לספרות ואחד היוצרים הרוסים הגדולים בכל הזמנים, שיצירותיו, כך נטען, סייעו...

האמנות האבודה של גידול ילדים – מה תרבויות קדומות יכולות ללמד אותנו

מאיה מזרחי

ד"ר מיקלין דוקלף זוכרת את הרגע בו הגיעה לתחתית בתור אימא. זה היה בשעה חמש לפנות בוקר באחד מימי...

תחקיר מיוחד: התפרצות מגפת הקורונה – הטיוח והמאמצים לקבוע את הנרטיב לגבי מוצאו של הנגיף

ג'ף קרלסון, הנס מאנקה

בניסיון למנוע התפרצות נוספת נוסח מגפת הסארס, מדענים סינים ומערביים חיפשו אחר נגיפים...

חוכמה עתיקה שאבדה – איך להיות אדם על פי קוד האבירות

איל לוינטר

ב-14 באפריל 1912 התנגשה ספינת הטיטניק בקרחון בעת שהפליגה באוקיאנוס הצפון אטלנטי ושלוש שעות לאחר מכן ירדה למצולות. כ-74...

כיצד עובד הפחד – או מה גורם לממשלות בעת מצוקה להפר זכויות יסוד בסיסיות, ולציבור לשתף איתן פעולה

מאיה מזרחי

"אנו צריכים לצאת למסע ציד כנגד הלא מחוסנים. זו חובה של כל אזרח שרוצה להמשיך...

"ויקיפדיה מקדמת את נקודת המבט של הממסד. זוהי נקודת המבט שמקודמת על ידי בעלי העוצמה"

יאן יקיאלק

אין זו הפעם הראשונה שאני משוחח עם לארי סנגר, אחד ממייסדי ויקיפדיה, אך זו הפעם הראשונה...

הנשים שלחמו בנאצים

דינה גורדון

השנה הייתה 1943, אמצע מלחמת העולם השנייה. רניה קוקילקה (Kukielka) בת ה-19, עמדה בתחנת הרכבת בוורשה לצד אנשים נוספים. ליבה הלם בפראות והקור העז...

מדוע יש פירמידות ברחבי העולם?

רקפת תבור

לאורך ההיסטוריה האנושית מבני הפירמידות לא הפסיקו לעורר תהיות על הציוויליזציות שהקימו אותן. בעוד שרובנו מכירים את הפירמידות הגדולות...

שתפו: