כניסה
הרשמה לניוזלטר

גיליון 328: חורים בתודעה

דצמבר 2019
טור עורך גיליון 328: בתוך מאורת הארנב
איל לוינטר | 5 בדצמבר 2019

מי לא מכיר את אליס, כוכבת ספרו המפורסם של לואיס קרול (צ'ארלס לוטווידג' דודג'סון), שרבצה על הדשא עם אחותה ביום שמש חם כשלפתע הבחינה בארנב לבוש במעילון המחזיק בידו שעון כיס והחלה לרוץ אחריו. הסוף ידוע – לאחר שסקרנותה גברה עליה היא ירדה אחריו במאורת הארנב אל ארץ פלאות סודית, מעין עולם מקביל.

הרבה נאמר על סיפור הילדים המופלא הזה. המתמטיקאית וההיסטוריונית הלנה פישיור (Helena Pycior) מאוניברסיטת ויסקונסין, למשל, טוענת במאמר על עבודתו של דודג'סון כי "אליס בארץ הפלאות" הוא מטאפורה ביקורתית על השינויים הגדולים שחלו בעולם המתמטיקה של המאה ה-19, שהפכו אותה למופשטת יותר. מבחינת דודג'סון, מתמטיקאי שכתב 11 ספרים בנושאים מתמטיים, "הנפילה לתוך מאורת הארנב" היא כניסה לעולם המופלא של המתמטיקה – עולם מקביל שמתקיימים בו דברים לא הגיוניים – בו אליס מנסה למצוא קשר למציאות, כפי שהיא מכירה אותה.

מאז פרסום הספר ב-1865 הפכה "מאורת הארנב" למושג שגור במדינות דוברות אנגלית, במיוחד כאשר רוצים לתאר מצבים תודעתיים שונים. יש המדמים את הכניסה ל"מאורת הארנב" לכניסה למצב פסיכולוגי שונה מהרגיל, לפעמים אפילו למצב פסיכודאלי. אחרים מדמים זאת למפרצי דמיון המאפשרים להם לשהות במצב עבודה יצירתי. ויש הבוחרים לראות ב"כניסה למאורת הארנב" את הרגע שבו הם בוחרים, מתוך סקרנות, לחפור מתחת לפני השטח ולהיכנס לטריטוריה חדשה שבדרך כלל אינם שוהים בה. שם, הרחק מכל הרעש הרגיל של היום-יום, מתגלות בפניהם עובדות, תובנות ונקודות מבט חדשות על העולם.

בגיליון הזה נכנסנו אל כמה "מאורות ארנב" שכאלה. מדענים מאוניברסיטת קל-טק ומנאס"א מתעניינים בשנים האחרונות בהשפעות שיש לשדה המגנטי של כדור הארץ על בני אדם, לאחר שכבר הוכח שהוא משפיע על מערכות הניווט של בעלי חיים מסוימים. בכתבה יוצאת דופן סקרנו את המחקרים האחרונים בתחום כדי להבין כיצד מדענים בנאס"א מגיעים למסקנה המפתיעה ששינויים בשדה המגנטי של כדור הארץ משפיעים על מערכת העצבים שלנו, ואיך כל זה קשור לאירועי טרור.

בכתבה אחרת קפצנו ל"מאורת ארנב" עמוקה ומפותלת ביותר – תיאוריית האבולוציה של דרווין – שם תהינו האם יכול להיות שדרווין טעה. ואיך קרה שאימצנו תיאוריה שכבר בתקופתו של דרווין היו ספקות לגביה?

ספרי ההיסטוריה שנכתבים כיום זוכרים את אובמה כנשיא השחור הראשון, כדמוקרט בכל רמ"ח איבריו, שהיה קרוב ל"מרכז". אולם כשצוללים להיסטוריה האמיתית של הנשיא לשעבר, דרך ארכיונים של ארגונים שבהם מופיעות טביעות רגליו, מבינים שהמציאות שונה.

מאורה חשוכה ביותר היא זו של הדיקטטור הנורא אדולף היטלר. היסטוריונים וביוגרפים רבים ניסו להבין את הסיבות שדחפו אותו לפתח את רעיונותיו המפלצתיים ולבצע רצח המונים. ראיונות לעיתונות וספרים מתקופת מלחמת העולם השנייה חושפים כי היטלר שמע קולות שהנחו אותו בפעולותיו. איזה תפקיד הם שיחקו, והאם הייתה להם השפעה מהותית עליו?

צללנו גם לשאלת הזהות היהודית שלנו כאן בישראל. בכל שבוע עוסקים העיתונים היומיים בשאלות כמו האם לפנות התנחלויות או לבנות חדשות? האם תהיה תחבורה ציבורית בשבת? האם לשנות את נוסח לימודי האזרחות? והאם לאפשר הפרדה בין גברים לנשים בטקסים מסוימים? החוקר שמואל רוזנר, שערך מחקר מקיף עם קמיל פוקס, טוען בריאיון שערכנו עמו כי הזהות היהודית בישראל עוברת לא פחות ממהפכה תרבותית.

בריאיון אחר הסביר לנו סבסטיאן גורקה, לשעבר יועץ אסטרטגי לנשיא טראמפ המקורב אליו עד היום, בצורה בהירה ומתוך ניסיונו האישי את רעיון הדיפ-סטייט – הנוגע ברשתות נסתרות הפועלות בתוך הממשל האמריקני וכופות עליו אג'נדה מסוימת.

בחלקו האחרון של הגיליון תוכלו להיכנס אל עולם "החלומות הצלולים" ולהבין כיצד לרדת ב"מאורת הארנב" של התת-מודע ולהישאר עדיין רציונליים.

קריאה מהנה.