מעולם לא היינו מודרניים ומתקדמים כמו בתקופה הנוכחית. אף פעם לאורך ההיסטוריה לא הייתה לנו בינה מלאכותית המסוגלת לייעץ איזו החלטה כדאי לקבל; אפליקציות המאפשרות לנו בלחיצת כפתור לתקשר עם כל אדם על כדור הארץ; תוחלת חיים שהולכת ועולה בזכות רפואה המצילה מיליונים מדי שנה; ויכולת ללמוד כמעט כל נושא באמצעות האינטרנט.

מספר חוקרים, כמו פרופ' סטיבן פינקר מאוניברסיטת הרווארד (מחבר הספר The Better Angels of Our Nature, 2011) אף טוענים כי למרות בעיות ההגירה, הטרור והתחממות כדור הארץ – עקב זיהום הסביבה, מעולם לא היה עידן שליו, משגשג ומתקדם מזה בתולדות ההיסטוריה האנושית. מאה השנים האחרונות אמנם היו רוויות אלימות, אבל מבחינה סטטיסטית כמות ההרוגים בקונפליקטים אלימים למעשה ירדה, בהשוואה לעבר.
אולם, יש כיום חוקרים אחרים המאמינים שהקִדמה וההסתמכות על המדע הובילה את האנושות לשכוח היבט חשוב מהחוכמה שהייתה לה. המודרניזציה גרמה לאנשים לחיות בסוג של יוהרה, והשכיחה מהם את העובדה שהם חלק ממשהו גדול יותר מהם עצמם.
בגיליון הזה נתמקד בכמה חוקרים שהחליטו להביט לאחור, אל תקופה שבה לא הייתה טכנולוגיה מתקדמת, אבל הייתה חשיבה מורכבת שראתה כל אובייקט, והתייחסה לכל שאלה כחלק ממכלול גדול יותר של דברים. לטענתם, חוסר היכולת לראות את האדם ואת הדברים שהוא יוצר כחלק בלתי נפרד מהיקום שיצר אותו, מובילה את האנושות למבוי סתום.

המתמטיקאי, פרופ' דונלד הופמן, למשל, החוקר כבר שנים רבות "מהי המציאות" שאנחנו רואים בעינינו, הגיע למסקנה שיש אמת במה שאפלטון והבודהיסטים טענו – שהמציאות כפי שאנחנו רואים אותה היא למעשה אשליה. הוא טוען שבאמצעות משוואות מתמטיות מתורת האבולוציה, הוא הוכיח שהמציאות שאנחנו רואים היא רק מה שאנחנו צריכים לראות כדי לשרוד. מסיבה זאת תחומי החקר במדע העכשווי מגרדים רק את פני השטח של הדברים במקום לחקור את מה שחשוב באמת.

האדריכל ד"ר חוליו ברמודז מוביל קבוצה של מאות אדריכלים ברחבי העולם שלומדים לעומק איך תוכננו מבנים קדושים כמו הפרתנון באתונה, איה סופיה באיסטנבול או הפנתיאון ברומא, ומה הייתה השפעתם על אנשים. בראיון לאפוק טיימס ברמודז מסביר מדוע הכרחי כיום לשלב בבנייה של הערים שלנו חלק מעקרונות החשיבה המורכבת של הבנייה הקדומה.

בגיליון ניסינו לבחון היבטים אחרים בחוכמה העתיקה הזאת שנעלמה, דרך דמויות היסטוריות כמו אייזיק ניוטון. כיום כולנו מכירים את מסקנותיו המדעיות של הגאון המתמטי הזה, אולם יודעים מעט על השקפת עולמו המורכבת. מעט ידוע על העובדה שהקדיש את מרבית זמנו לגילוי "החוקים האלוהיים" השולטים בחומר וברוח, וכי חקר את הקשר שבין מוסר, מתמטיקה ונבואה.

דמות היסטורית נוספת היא הקיסר הרומי המפורסם מרקוס אורליוס שתפיסותיו הבלתי שגרתיות נחשבות לניסיון מפורסם ליישם את האידיליה של אפלטון בדבר "מלך-פילוסוף".
כרגיל, תוכלו למצוא בגיליון נושאים אחרים. במדור גיאו-פוליטיקה נצלול לתהליך קריטי המתרחש כיום בעולם – מלחמת הסחר. נראה שהמלחמה היא רק שלב אחד בתוכנית שלבים סדורה שמפעיל נשיא ארה"ב כדי לשנות סדרי עולם קיימים. במדור מדע תוכלו לקרוא על "מדעני המניפולציה" שעובדים קשה כדי לקרב את היום שבו יוכלו להשתיל בראשנו זיכרונות כוזבים או לטשטש זיכרונות כואבים.

אני מודה לכם על התגובות שאתם שולחים לנו בכל חודש, זה עוזר לנו להשתפר, ומקווה שתיהנו מהגיליון הזה.

איל לוינטר,
עורך ראשי, אפוק טיימס ישראל