כניסה
הרשמה לניוזלטר

זוג משקיעים אמריקני השקיע בפרויקט דירות בשכונת מרגוזה ביפו, התאהב בעיר ובשכונה והחליט לשמור לעצמו דירה בפרויקט. הם בחרו בקומת הפנטהאוז ופנו לאדריכל עודד חלף, שעיצב את החלל בסגנון עכשווי ונוצץ, מהול במוטיבים ערביים צבעוניים שאפשר לראות, לטעום ולספוג ברחובות יפו

מאיה מזרחי | 20 במרץ 2014 | תרבות ואמנות | 2 דק׳

פנטהאוז בניחוח יפואי

דלת הכניסה לבית צבועה טורקיז וחום בהשפעה של סגנון ערבי. מהכניסה מגיעים אל חדר האוכל ("טולמנס") ואל מפגש הקיר שלו עם המטבח. מעל שולחן האוכל מאירות מנורות בצבע כסף ("קרני תכלת") ומימינו נמצא ארון בר משקאות מזכוכית כחולה שהופכת לשקופה. כשמרימים את הראש מבחינים באור מוזהב הבוקע מתוך צורות מעוגלות שיצר המעצב בתקרה. בזווית העין אפשר כבר להבחין בחלל המגורים.

על הרצפה נפרשות שורות של מרצפות ("אבסולוטו") שנוצרו בהשראת שטיחים בדואיים. את המרצפות רואים לאורך כל הדירה ולעתים אף על הקירות. קירותיו המעוגלים והחלקים של הפנטהאוז, בצבע לבן שבור ותכלת, יוצרים ניגוד וגם השלמה לרצפה המרקמית שמעניקה תחושה חמימה בבית. הצבע הלבן-תכלת מזכיר את דירות הנופש ביוון ומתאים לרצונו של המעצב להעניק לבית תחושה של בית נופש.

 המטבח שנוצר בעבודת נגרות מציג מראה עכשווי ונוצץ – שילוב בין כחול עז של הארונות מפליז לבין הזהב של כיור הפליז והזהב המבצבץ דרך הפתחים בתקרה.המטבח מתאחד עם הסלון באמצעות ספה יצוקה שיש לה פאנל מפליז וריפודים צבעוניים ("מיסוני") המתאימים בגווניהם לווילונות שבחדר ("רנדי"). בחלל המשותף בולט השימוש שעשה המעצב בשכבות: שכבות בתקרה וגם בשכבות שונות של צבע.

במרכז החדר עומדים שולחנות נמוכים וצבעוניים הדומים לשברי זכוכיות ("פדרה"). לא רחוק מהם נמצאים שולחנות קטנים ואדומים ("מורוסו") שעוצבו גם כן בהשראה אתנית, הפעם אפריקאית. המנורות במטבח התלויות בקבוצה הן של "טום דיקסון". והמנורות הגדולות השחורות בסלון הן של "פלוס". החלונות העגולים שבמטבח מזכירים את הקווים העגולים של הבית, מתחברים לפליז הנוכח בכמה מקומות ונותנים תחושה של יאכטה. בסוף החדר נמצא שולחן עבודה שגם הוא נוצר מפליז.

המרצפות בחדר האמבטיה עולות על הקירות. ישנו משחק בין הכחול עם נטיות טורקיז לבין החומים שקיבלו חיזוק בשימוש בעץ פוליסנדר. ההשתקפויות בכחול הופכות את החדר לעשיר ומלכותי, אך עדיין מאוד מודרני.

היציאה למרפסת הרחבה של הבית נעשית מחדר האוכל. מרצפות הבית ממשיכות גם כאן ואף מטפסות על האדנית. בצד שמאל ישנו מטבח חיצוני ומלפנים גינה קטנה שנועדה להסתיר את הנוף הפחות מוצלח של הכיוון הזה, לעומת מרפסות אחרות בבית המסתכלות לכיוון מערב.

המדרגות בבית (אפשר להשתמש גם במעלית) המכוסות באותו ריצוף ססגוני המטפס כמו שטיח, מובילות אותנו לקומה השנייה.

נכנסים לחדר השינה המרכזי דרך דלת מעוטרת בסגנון ערבי בצבע לבן. גם גב המיטה הוא כזה, וכל הדלתות בחדר הן כאלה. חלקן מסתירות מאחוריהן מראות. חדר השינה בהיר יותר ממקומות אחרים בבית. זה מתבטא במרצפות הבהירות יותר (עדיין באותם צבעים) וגם בעבודות השיש הלבנות על הקמין הנמצא בכניסה לחדר מצד ימין. המיטה ממוקמת בדיוק מול היציאה למרפסת ומאפשרת לזוג להתעורר על הצד הטוב ביותר. משמאל נמצאים הארונות. הכורסא בחדר גם היא של "מורוסו". ומאחוריה נמצאת האמבטיה של בני הזוג, אמנם בתוך החדר, אך מוצנעת ומוסתרת.

חדר השירותים צבוע שחור ובו מראה על גבי מראה נוספת – סגנון מודרני שמזכיר את המראות של פעם. החדר מוביל אל טוש עגול יוצא דופן שבו ישנה ריצפת פסיפס ואור מסתורי שמגיע מלמעלה, "כאילו היה פתוח לשמים", אומר חלף.

מעורר מחשבה? לתגובות ומחשבות ניתן לכתוב לנו ל:
לחץ כאן

פנטהאוז בניחוח יפואי

זוג משקיעים אמריקני השקיע בפרויקט דירות בשכונת מרגוזה ביפו, התאהב בעיר ובשכונה והחליט לשמור לעצמו דירה בפרויקט. הם בחרו בקומת הפנטהאוז ופנו לאדריכל עודד חלף, שעיצב את החלל בסגנון עכשווי ונוצץ, מהול במוטיבים ערביים צבעוניים שאפשר לראות, לטעום ולספוג ברחובות יפו

מאיה מזרחי | 20 במרץ 2014 | תרבות ואמנות | 3 דק׳

צילומים: איתי סיקולסקי

דלת הכניסה לבית צבועה טורקיז וחום בהשפעה של סגנון ערבי. מהכניסה מגיעים אל חדר האוכל ("טולמנס") ואל מפגש הקיר שלו עם המטבח. מעל שולחן האוכל מאירות מנורות בצבע כסף ("קרני תכלת") ומימינו נמצא ארון בר משקאות מזכוכית כחולה שהופכת לשקופה. כשמרימים את הראש מבחינים באור מוזהב הבוקע מתוך צורות מעוגלות שיצר המעצב בתקרה. בזווית העין אפשר כבר להבחין בחלל המגורים.

על הרצפה נפרשות שורות של מרצפות ("אבסולוטו") שנוצרו בהשראת שטיחים בדואיים. את המרצפות רואים לאורך כל הדירה ולעתים אף על הקירות. קירותיו המעוגלים והחלקים של הפנטהאוז, בצבע לבן שבור ותכלת, יוצרים ניגוד וגם השלמה לרצפה המרקמית שמעניקה תחושה חמימה בבית. הצבע הלבן-תכלת מזכיר את דירות הנופש ביוון ומתאים לרצונו של המעצב להעניק לבית תחושה של בית נופש.

 המטבח שנוצר בעבודת נגרות מציג מראה עכשווי ונוצץ – שילוב בין כחול עז של הארונות מפליז לבין הזהב של כיור הפליז והזהב המבצבץ דרך הפתחים בתקרה.המטבח מתאחד עם הסלון באמצעות ספה יצוקה שיש לה פאנל מפליז וריפודים צבעוניים ("מיסוני") המתאימים בגווניהם לווילונות שבחדר ("רנדי"). בחלל המשותף בולט השימוש שעשה המעצב בשכבות: שכבות בתקרה וגם בשכבות שונות של צבע.

במרכז החדר עומדים שולחנות נמוכים וצבעוניים הדומים לשברי זכוכיות ("פדרה"). לא רחוק מהם נמצאים שולחנות קטנים ואדומים ("מורוסו") שעוצבו גם כן בהשראה אתנית, הפעם אפריקאית. המנורות במטבח התלויות בקבוצה הן של "טום דיקסון". והמנורות הגדולות השחורות בסלון הן של "פלוס". החלונות העגולים שבמטבח מזכירים את הקווים העגולים של הבית, מתחברים לפליז הנוכח בכמה מקומות ונותנים תחושה של יאכטה. בסוף החדר נמצא שולחן עבודה שגם הוא נוצר מפליז.

המרצפות בחדר האמבטיה עולות על הקירות. ישנו משחק בין הכחול עם נטיות טורקיז לבין החומים שקיבלו חיזוק בשימוש בעץ פוליסנדר. ההשתקפויות בכחול הופכות את החדר לעשיר ומלכותי, אך עדיין מאוד מודרני.

היציאה למרפסת הרחבה של הבית נעשית מחדר האוכל. מרצפות הבית ממשיכות גם כאן ואף מטפסות על האדנית. בצד שמאל ישנו מטבח חיצוני ומלפנים גינה קטנה שנועדה להסתיר את הנוף הפחות מוצלח של הכיוון הזה, לעומת מרפסות אחרות בבית המסתכלות לכיוון מערב.

המדרגות בבית (אפשר להשתמש גם במעלית) המכוסות באותו ריצוף ססגוני המטפס כמו שטיח, מובילות אותנו לקומה השנייה.

נכנסים לחדר השינה המרכזי דרך דלת מעוטרת בסגנון ערבי בצבע לבן. גם גב המיטה הוא כזה, וכל הדלתות בחדר הן כאלה. חלקן מסתירות מאחוריהן מראות. חדר השינה בהיר יותר ממקומות אחרים בבית. זה מתבטא במרצפות הבהירות יותר (עדיין באותם צבעים) וגם בעבודות השיש הלבנות על הקמין הנמצא בכניסה לחדר מצד ימין. המיטה ממוקמת בדיוק מול היציאה למרפסת ומאפשרת לזוג להתעורר על הצד הטוב ביותר. משמאל נמצאים הארונות. הכורסא בחדר גם היא של "מורוסו". ומאחוריה נמצאת האמבטיה של בני הזוג, אמנם בתוך החדר, אך מוצנעת ומוסתרת.

חדר השירותים צבוע שחור ובו מראה על גבי מראה נוספת – סגנון מודרני שמזכיר את המראות של פעם. החדר מוביל אל טוש עגול יוצא דופן שבו ישנה ריצפת פסיפס ואור מסתורי שמגיע מלמעלה, "כאילו היה פתוח לשמים", אומר חלף.

מעורר מחשבה? לתגובות ומחשבות ניתן לכתוב לנו ל:
לחץ כאן

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
מדוע להכניס ג'וק לתוך חליפה יוקרתית

גלית דהן קרליבך

רוח התקופה השפיעה באופן מפתיע על הסופר האנגלי איאן מקיואן

במוחו של אמן: ״לה דיוויניה״

מאיה מזרחי

״אונסיס!״, היא קראה לו בזמן שחיפשה אותו ברחבי הבית. ״איפה אתה?״ הוא לא ענה לה, רק ישב בחדר העבודה שלו, עד שהיא מצאה אותו. ״אתה מוכן ליציאה?״ אמרה בעצבנות. ״אני מוכן, אני מחכה רק לך״. נעמד עם

שלוש קוביות בקומה ה-20

מאיה מזרחי

בדירה אחת לא כל כך קטנה בקומה 20 במגדל מגורים ברמת גן, חיים זוג רופאים וילדיהם המתבגרים ביחד ולחוד, באגפים משותפים של לופט וביחידות נפרדות השומרות על פרטיותם. זוג האדריכלים לילך לב ואילן גרגיר נענו לאתגר והפכו שתי דירות נפרדות לדירה גדולה שמעניקה את כל הפינוקים שבית פרטי היה יכול לתת

יועצת נסיעות: "שן יון הראה לי את סין האותנטית"

צוות מגזין אפוק

"המופע  היה פנטסטי, צבעוני מאוד, מיוחד במינו  ונהניתי ממנו מאוד". "שמעתי הרבה על הפאלון דאפא במופע וזה עניין אותי. זה היה מאוד עוצמתי. זה מראה לי שיש אנשים

החיפוש אחר יופי אמיתי

מאיה מזרחי

פרופ' לאמנות מאוניברסיטת ויסקונסין יוצא נגד כל הדעות המקובלות בענייני יופי ואסתטיקה ומסביר בריאיון למה חשוב להבדיל בין היפה למכוער, ומדוע ההבחנה היא קריטית להמשכיות הציוויליזציה שלנו

"לא ויתרתי על החיפוש אחר הדה וינצ'י האבוד"

פרופ׳ מאוריציו סרצ׳יני

פרופ' מאוריצי'יו סרצ'יני הוא מדען שחי בפירנצה, ומשתמש באמצעים טכנולוגיים ומדעיים כדי לחקור יצירות אמנות, בהן כמה מיצירות המופת הגדולות ביותר בעולם

שתפו: