כניסה
הרשמה לניוזלטר

זוג משקיעים אמריקני השקיע בפרויקט דירות בשכונת מרגוזה ביפו, התאהב בעיר ובשכונה והחליט לשמור לעצמו דירה בפרויקט. הם בחרו בקומת הפנטהאוז ופנו לאדריכל עודד חלף, שעיצב את החלל בסגנון עכשווי ונוצץ, מהול במוטיבים ערביים צבעוניים שאפשר לראות, לטעום ולספוג ברחובות יפו

מאיה מזרחי | 20 במרץ 2014 | תרבות ואמנות | 2 דק׳

פנטהאוז בניחוח יפואי

דלת הכניסה לבית צבועה טורקיז וחום בהשפעה של סגנון ערבי. מהכניסה מגיעים אל חדר האוכל ("טולמנס") ואל מפגש הקיר שלו עם המטבח. מעל שולחן האוכל מאירות מנורות בצבע כסף ("קרני תכלת") ומימינו נמצא ארון בר משקאות מזכוכית כחולה שהופכת לשקופה. כשמרימים את הראש מבחינים באור מוזהב הבוקע מתוך צורות מעוגלות שיצר המעצב בתקרה. בזווית העין אפשר כבר להבחין בחלל המגורים.

על הרצפה נפרשות שורות של מרצפות ("אבסולוטו") שנוצרו בהשראת שטיחים בדואיים. את המרצפות רואים לאורך כל הדירה ולעתים אף על הקירות. קירותיו המעוגלים והחלקים של הפנטהאוז, בצבע לבן שבור ותכלת, יוצרים ניגוד וגם השלמה לרצפה המרקמית שמעניקה תחושה חמימה בבית. הצבע הלבן-תכלת מזכיר את דירות הנופש ביוון ומתאים לרצונו של המעצב להעניק לבית תחושה של בית נופש.

 המטבח שנוצר בעבודת נגרות מציג מראה עכשווי ונוצץ – שילוב בין כחול עז של הארונות מפליז לבין הזהב של כיור הפליז והזהב המבצבץ דרך הפתחים בתקרה.המטבח מתאחד עם הסלון באמצעות ספה יצוקה שיש לה פאנל מפליז וריפודים צבעוניים ("מיסוני") המתאימים בגווניהם לווילונות שבחדר ("רנדי"). בחלל המשותף בולט השימוש שעשה המעצב בשכבות: שכבות בתקרה וגם בשכבות שונות של צבע.

במרכז החדר עומדים שולחנות נמוכים וצבעוניים הדומים לשברי זכוכיות ("פדרה"). לא רחוק מהם נמצאים שולחנות קטנים ואדומים ("מורוסו") שעוצבו גם כן בהשראה אתנית, הפעם אפריקאית. המנורות במטבח התלויות בקבוצה הן של "טום דיקסון". והמנורות הגדולות השחורות בסלון הן של "פלוס". החלונות העגולים שבמטבח מזכירים את הקווים העגולים של הבית, מתחברים לפליז הנוכח בכמה מקומות ונותנים תחושה של יאכטה. בסוף החדר נמצא שולחן עבודה שגם הוא נוצר מפליז.

המרצפות בחדר האמבטיה עולות על הקירות. ישנו משחק בין הכחול עם נטיות טורקיז לבין החומים שקיבלו חיזוק בשימוש בעץ פוליסנדר. ההשתקפויות בכחול הופכות את החדר לעשיר ומלכותי, אך עדיין מאוד מודרני.

היציאה למרפסת הרחבה של הבית נעשית מחדר האוכל. מרצפות הבית ממשיכות גם כאן ואף מטפסות על האדנית. בצד שמאל ישנו מטבח חיצוני ומלפנים גינה קטנה שנועדה להסתיר את הנוף הפחות מוצלח של הכיוון הזה, לעומת מרפסות אחרות בבית המסתכלות לכיוון מערב.

המדרגות בבית (אפשר להשתמש גם במעלית) המכוסות באותו ריצוף ססגוני המטפס כמו שטיח, מובילות אותנו לקומה השנייה.

נכנסים לחדר השינה המרכזי דרך דלת מעוטרת בסגנון ערבי בצבע לבן. גם גב המיטה הוא כזה, וכל הדלתות בחדר הן כאלה. חלקן מסתירות מאחוריהן מראות. חדר השינה בהיר יותר ממקומות אחרים בבית. זה מתבטא במרצפות הבהירות יותר (עדיין באותם צבעים) וגם בעבודות השיש הלבנות על הקמין הנמצא בכניסה לחדר מצד ימין. המיטה ממוקמת בדיוק מול היציאה למרפסת ומאפשרת לזוג להתעורר על הצד הטוב ביותר. משמאל נמצאים הארונות. הכורסא בחדר גם היא של "מורוסו". ומאחוריה נמצאת האמבטיה של בני הזוג, אמנם בתוך החדר, אך מוצנעת ומוסתרת.

חדר השירותים צבוע שחור ובו מראה על גבי מראה נוספת – סגנון מודרני שמזכיר את המראות של פעם. החדר מוביל אל טוש עגול יוצא דופן שבו ישנה ריצפת פסיפס ואור מסתורי שמגיע מלמעלה, "כאילו היה פתוח לשמים", אומר חלף.

שתפו את הכתבה:

פנטהאוז בניחוח יפואי

זוג משקיעים אמריקני השקיע בפרויקט דירות בשכונת מרגוזה ביפו, התאהב בעיר ובשכונה והחליט לשמור לעצמו דירה בפרויקט. הם בחרו בקומת הפנטהאוז ופנו לאדריכל עודד חלף, שעיצב את החלל בסגנון עכשווי ונוצץ, מהול במוטיבים ערביים צבעוניים שאפשר לראות, לטעום ולספוג ברחובות יפו

מאיה מזרחי | 20 במרץ 2014 | תרבות ואמנות | 3 דק׳

צילומים: איתי סיקולסקי

דלת הכניסה לבית צבועה טורקיז וחום בהשפעה של סגנון ערבי. מהכניסה מגיעים אל חדר האוכל ("טולמנס") ואל מפגש הקיר שלו עם המטבח. מעל שולחן האוכל מאירות מנורות בצבע כסף ("קרני תכלת") ומימינו נמצא ארון בר משקאות מזכוכית כחולה שהופכת לשקופה. כשמרימים את הראש מבחינים באור מוזהב הבוקע מתוך צורות מעוגלות שיצר המעצב בתקרה. בזווית העין אפשר כבר להבחין בחלל המגורים.

על הרצפה נפרשות שורות של מרצפות ("אבסולוטו") שנוצרו בהשראת שטיחים בדואיים. את המרצפות רואים לאורך כל הדירה ולעתים אף על הקירות. קירותיו המעוגלים והחלקים של הפנטהאוז, בצבע לבן שבור ותכלת, יוצרים ניגוד וגם השלמה לרצפה המרקמית שמעניקה תחושה חמימה בבית. הצבע הלבן-תכלת מזכיר את דירות הנופש ביוון ומתאים לרצונו של המעצב להעניק לבית תחושה של בית נופש.

 המטבח שנוצר בעבודת נגרות מציג מראה עכשווי ונוצץ – שילוב בין כחול עז של הארונות מפליז לבין הזהב של כיור הפליז והזהב המבצבץ דרך הפתחים בתקרה.המטבח מתאחד עם הסלון באמצעות ספה יצוקה שיש לה פאנל מפליז וריפודים צבעוניים ("מיסוני") המתאימים בגווניהם לווילונות שבחדר ("רנדי"). בחלל המשותף בולט השימוש שעשה המעצב בשכבות: שכבות בתקרה וגם בשכבות שונות של צבע.

במרכז החדר עומדים שולחנות נמוכים וצבעוניים הדומים לשברי זכוכיות ("פדרה"). לא רחוק מהם נמצאים שולחנות קטנים ואדומים ("מורוסו") שעוצבו גם כן בהשראה אתנית, הפעם אפריקאית. המנורות במטבח התלויות בקבוצה הן של "טום דיקסון". והמנורות הגדולות השחורות בסלון הן של "פלוס". החלונות העגולים שבמטבח מזכירים את הקווים העגולים של הבית, מתחברים לפליז הנוכח בכמה מקומות ונותנים תחושה של יאכטה. בסוף החדר נמצא שולחן עבודה שגם הוא נוצר מפליז.

המרצפות בחדר האמבטיה עולות על הקירות. ישנו משחק בין הכחול עם נטיות טורקיז לבין החומים שקיבלו חיזוק בשימוש בעץ פוליסנדר. ההשתקפויות בכחול הופכות את החדר לעשיר ומלכותי, אך עדיין מאוד מודרני.

היציאה למרפסת הרחבה של הבית נעשית מחדר האוכל. מרצפות הבית ממשיכות גם כאן ואף מטפסות על האדנית. בצד שמאל ישנו מטבח חיצוני ומלפנים גינה קטנה שנועדה להסתיר את הנוף הפחות מוצלח של הכיוון הזה, לעומת מרפסות אחרות בבית המסתכלות לכיוון מערב.

המדרגות בבית (אפשר להשתמש גם במעלית) המכוסות באותו ריצוף ססגוני המטפס כמו שטיח, מובילות אותנו לקומה השנייה.

נכנסים לחדר השינה המרכזי דרך דלת מעוטרת בסגנון ערבי בצבע לבן. גם גב המיטה הוא כזה, וכל הדלתות בחדר הן כאלה. חלקן מסתירות מאחוריהן מראות. חדר השינה בהיר יותר ממקומות אחרים בבית. זה מתבטא במרצפות הבהירות יותר (עדיין באותם צבעים) וגם בעבודות השיש הלבנות על הקמין הנמצא בכניסה לחדר מצד ימין. המיטה ממוקמת בדיוק מול היציאה למרפסת ומאפשרת לזוג להתעורר על הצד הטוב ביותר. משמאל נמצאים הארונות. הכורסא בחדר גם היא של "מורוסו". ומאחוריה נמצאת האמבטיה של בני הזוג, אמנם בתוך החדר, אך מוצנעת ומוסתרת.

חדר השירותים צבוע שחור ובו מראה על גבי מראה נוספת – סגנון מודרני שמזכיר את המראות של פעם. החדר מוביל אל טוש עגול יוצא דופן שבו ישנה ריצפת פסיפס ואור מסתורי שמגיע מלמעלה, "כאילו היה פתוח לשמים", אומר חלף.

שתפו את הכתבה:

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
כל דור וה"זמלווייס" שלו

גלית דהן קרליבך

לוּ כל עבודות הדוקטורט היו נראות כמו ספרו הצנום של לואי-פרדינאן סלין, עולם האקדמיה היה חוגג, מדעי הרוח היו משגשגים, מחלקות הומאניות...

מועדון השירה של השטאזי

דינה גורדון

בעיצומה של המלחמה הקרה, פעם בחודש, התאספו אנשי סגל בשטאזי (המשטרה החשאית של גרמניה המזרחית), בהם קצינים בכירים, פקידי תעמולה וחיילים...

מעולם של "אנחנו" לעולם של "אני"

נדב רט

פילוסופיה, פסיכולוגיה, היסטוריה, תרבות, יהדות ואף אקטואליה שזורים במלאכת אמן בספרו של הרב יונתן זקס, שיצא לאור בעברית כשנה...

הסיפורים שלא סופרו על D-Day

דינה גורדון

הצרפתי גיום מרקדר (Guillaume Mercader) היה אלוף ברכיבת אופניים שזכה בשפע של גביעי ניצחון ובחסות של יצרנית אופני המירוץ "לה פרל". לאחר כיבוש צרפת...

חוקי המדינה נגד חוקי המדבר

דורית דינור

קל לחשוד במאיר דויטש, מנכ"ל עמותת "רגבים" שהוקמה ב-2006 ומטרתה "קביעת סדר יום יהודי וציוני למדינת ישראל בהיבטי קרקע, סביבה וזכויות אדם",...

גברים, חיזרו להיות ג'נטלמנים

דורית דינור

אולי שמעתם על תנועת המרד הגברי: "גברים הולכים בדרך שלהם" או  MGTOW (Men Go Their Own Way) הצוברת פופולריות ברשת החל משנת 2000. מיליוני גברים החליטו...

גורלה של אישה עם סוס

אניטה ל. שרמן

גדלתי בחוף המערבי של ארה"ב ולכן אני מכירה היטב את המים הכחולים של האוקיאנוס ​​השקט. הרעיון לצאת למסע שמתחיל בקצה אחד של ארה"ב, מסתיים...

האלקסיאדה – לא חסרת רגשות לנוכח אסונות

גלית דהן קרליבך

הפתעה נהדרת מצפה לנו על המדף הקלאסי: אפוס רחב יריעה ובו סיפורה של האימפריה הביזנטית ובראשו הקיסר אָלֶקְסְיוֹס קוֹמְנֵנוֹס...

שתפו: