כניסה
הרשמה לניוזלטר

להבדיל ממה שאנו נוטים לחשוב, טוען פרופ' ג'ואל ספרינג, מומחה להיסטוריה של החינוך, מודל החינוך הציבורי לא נוצר מתוך חשיבה להעניק לכל האנשים הזדמנות שווה לרכוש השכלה, וגם לא עקב התפתחות הדמוקרטיה. אלא בדיוק להפך

מאיה מזרחי | 7 באוגוסט 2023 | חברה והיסטוריה | 11 דק׳

האם מערכת החינוך הציבורית הוקמה כמנגנון לשליטה חברתית?

הופעתו של החינוך הממלכתי במערב ("מערכת החינוך הציבורית") נתפסת לעתים קרובות כסימן של קידמה או התפתחות דמוקרטית שהעניקה לכל האנשים, מכל המעמדות, הזדמנות שווה לרכוש השכלה, לטפח את היכולות הקוגניטיביות שלהם ולשפר את מעמדם בחיים. אולם מתברר שלא כולם שותפים לדעה האופטימית הזו. רבים שחקרו את ההיסטוריה של החינוך הציבורי הגיעו למסקנה שמלכתחילה תפקידו העיקרי לא היה לרומם ולהאיר, אלא לשמש כאמצעי לשליטה חברתית.

מחקר שפורסם באפריל 2022 בכתב העת American Political Science Review בחן דפוסים היסטוריים של מערכות חינוך ציבוריות בשלל מדינות, מאמצע המאה ה-19 ועד ימינו. מסקנת המחקר הייתה כי מערכות החינוך הציבורי הוקמו והורחבו במטרה "לשלוט בהמונים", כלומר "ללמד אותם לציית למדינה, בתקווה שזה יסייע למדינה לבצע את תפקידה החיוני ביותר: למנוע אי סדר חברתי ולהבטיח יציבות פוליטית".

מחברת המחקר, אגוסטינה ס. פאגליאן (Paglayan) מאוניברסיטת קליפורניה שבסן דייגו, מסבירה שמערכות חינוך ציבוריות, בהן המדינה שולטת בחינוך ומחייבת את הציבור ללמוד בהן, החלו להתפתח ברחבי העולם באמצע המאה ה-19 אחרי ששאבו השראה ממודל החינוך של פרוסיה, שהכה שורשים כמאה שנים קודם לכן. פרידריך השני, ששלט בפרוסיה באמצע המאה ה-18, הקים מערכת חינוך ציבורית מחייבת "כמנגנון של שליטה חברתית לאינדוקטרינציה של ילדים", כך על פי ההיסטוריון פרופ' קנת' בארקין מאוניברסיטת בראון, המוזכר במחקר. יועציו של פרידריך השני הדגישו שבתי ספר יסודיים חייבים להטמיע "נאמנות, צייתנות ומסירות למלך", וללמד ילדים ש"להתנגד לסמכות זה למרוד בצו האלוהי" – מעשה שעונשו הוא "הקללה הנצחית".

אילוסטרציה: מגזין אפוק

האם מערכת החינוך הציבורית הוקמה כמנגנון לשליטה חברתית?

להבדיל ממה שאנו נוטים לחשוב, טוען פרופ' ג'ואל ספרינג, מומחה להיסטוריה של החינוך, מודל החינוך הציבורי לא נוצר מתוך חשיבה להעניק לכל האנשים הזדמנות שווה לרכוש השכלה, וגם לא עקב התפתחות הדמוקרטיה. אלא בדיוק להפך

מאיה מזרחי | 7 באוגוסט 2023 | חברה והיסטוריה | 11 דק׳

אילוסטרציה: מגזין אפוק

הופעתו של החינוך הממלכתי במערב ("מערכת החינוך הציבורית") נתפסת לעתים קרובות כסימן של קידמה או התפתחות דמוקרטית שהעניקה לכל האנשים, מכל המעמדות, הזדמנות שווה לרכוש השכלה, לטפח את היכולות הקוגניטיביות שלהם ולשפר את מעמדם בחיים. אולם מתברר שלא כולם שותפים לדעה האופטימית הזו. רבים שחקרו את ההיסטוריה של החינוך הציבורי הגיעו למסקנה שמלכתחילה תפקידו העיקרי לא היה לרומם ולהאיר, אלא לשמש כאמצעי לשליטה חברתית.

מחקר שפורסם באפריל 2022 בכתב העת American Political Science Review בחן דפוסים היסטוריים של מערכות חינוך ציבוריות בשלל מדינות, מאמצע המאה ה-19 ועד ימינו. מסקנת המחקר הייתה כי מערכות החינוך הציבורי הוקמו והורחבו במטרה "לשלוט בהמונים", כלומר "ללמד אותם לציית למדינה, בתקווה שזה יסייע למדינה לבצע את תפקידה החיוני ביותר: למנוע אי סדר חברתי ולהבטיח יציבות פוליטית".

מחברת המחקר, אגוסטינה ס. פאגליאן (Paglayan) מאוניברסיטת קליפורניה שבסן דייגו, מסבירה שמערכות חינוך ציבוריות, בהן המדינה שולטת בחינוך ומחייבת את הציבור ללמוד בהן, החלו להתפתח ברחבי העולם באמצע המאה ה-19 אחרי ששאבו השראה ממודל החינוך של פרוסיה, שהכה שורשים כמאה שנים קודם לכן. פרידריך השני, ששלט בפרוסיה באמצע המאה ה-18, הקים מערכת חינוך ציבורית מחייבת "כמנגנון של שליטה חברתית לאינדוקטרינציה של ילדים", כך על פי ההיסטוריון פרופ' קנת' בארקין מאוניברסיטת בראון, המוזכר במחקר. יועציו של פרידריך השני הדגישו שבתי ספר יסודיים חייבים להטמיע "נאמנות, צייתנות ומסירות למלך", וללמד ילדים ש"להתנגד לסמכות זה למרוד בצו האלוהי" – מעשה שעונשו הוא "הקללה הנצחית".

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
חתן פרס נובל לשנת 2022: במודלים האקלימיים הנוכחיים חסר משתנה חשוב אחד שהופך את כל התמונה

יאן יקיאלק

"אני קורא לזה 'הפיל שבחדר'", אומר ג'ון קלאוזר בריאיון שאנו עורכים, וטוען כי "משבר האקלים" אינו מה שמציירים לנו "עיתונאים סנסציוניים ופוליטיקאים לא ישרים". ריאיון שובר מוסכמות בנושא החם ביותר עם חתן פרס נובל לפיזיקה

להבין את מחיר הזמן: הכלכלנים שטוענים שמחירי המוצרים בעולם למעשה יורדים

יאן יקיאלק

בזמן שכותרות העיתונים פסימיות ומדאיגות, הכלכלן ד"ר גייל פולי ושותפו פרסמו ספר חדש שובר מוסכמות המראה כי החברה שלנו נמצאת במגמה הפוכה של שפע, ולא של מחסור. ריאיון

"כלי התקשורת המרכזיים יוצרים קונצנזוס מזויף בנושא מסוים, תמימות דעים שלמעשה אינה קיימת, וכך משכנעים אותנו להתיישר לפי זה"

יאן יקיאלק

סטלה מוראביטו, לשעבר אנליסטית ב-CIA, טוענת בריאיון למגזין אפוק כי התקשורת והפוליטיקאים מנצלים פרצה הקיימת בפסיכולוגיה שלנו כבני אדם כדי לשכנע אותנו להאמין לנרטיבים מסוימים

תמונה למחשבה – מה זה ליברליזם? והאם אתם ליברלים אמיתיים?

איל לוינטר

ביטויים כמו "המחנה הליברלי" ו"העיר הליברלית" נפוצים היום בשיח התקשורתי. אבל מהו בכלל ליברליזם?

האיגניקה החדשה: המדע של סינון ה״לא רצויים״ חוזר

מאיה מזרחי

האם תהליך מדעי דומה לזה שזכור לרעה ממלחמת העולם השנייה חוזר? ריאיון עם ד"ר קאלום מקלר, מומחה לביו-אתיקה אנושית, על ההשלכות הפילוסופיות של סינון עוברים ובדיקות גנטיות המבוצעות היום בהיקף הולך וגדל

מוקפים בפסיכופתים – ״המגפה השקטה״ שמציפה את החברה

מאיה מזרחי

הם בפוליטיקה, בצבא, בבורסה ובחברות גדולות, אבל אנחנו לא מודעים אליהם – מה הופך פסיכופתים לכאלה והאם יש היום יותר אנשים בחברה עם מאפיינים פסיכופתיים? ריאיון עומק עם פרופ' רוברט דאגלס הייר, מומחה עולמי לפסיכופתיה

שתפו: