השביל המוביל אל דלת הכניסה הגדולה של הבית מוקף בצידיו בגינה עם חלוקי נחל ומפל שמעניק למבקר תחושה של שלווה. שני העמודים בצדי הדלת מבשרים על מבואת הכניסה בסגנון של פעם שמצפה לנו מצידה השני של הדלת. את הדלת עשה נגר (נגריית "נורדאו”) והדלת מעוטרת בויטראז’ שבעלת הבית רכשה בחו”ל.

אתנחתא קלה בחלל הכניסה פותחת לפנינו את החלל המרכזי. מימין נמצאים המטבח וחדר האוכל שנותרים סמויים מהעין, משמאל הסלון. ממול משתקפת הגינה דרך שלוש דלתות זכוכית גדולות, מוטיב חוזר בו משתמשת המעצבת ושאליו נחזור בהמשך. דרך דלת צדדית הנמצאת ליד הקמין אנחנו נכנסים אל המטבח המתחבר אל חדר טלוויזיה ואל חדר מזווה וכביסה שמוביל אל הגינה.

המטבח, שתוכנן כולו על ידי המעצבת ובוצע על ידי נגר (נגריית "זה זה”) כולל אי גדול של עבודה וישיבה במרכזו וארון מזווה. אי העבודה עשוי כמו רהיט עם זכוכית למעלה, כדי שיהיה נעים למגע וייצור מקום נעים בו אפשר לשבת ולקשקש. הכיסאות הגבוהים והנוחים תורמים לתחושה הזאת, אבל גם ההחלטה של המעצבת להסתיר את כל החפצים במטבח למעט מכונת הקפה ובר המים. כתוצאה מכך, במראה ראשוני מראה המטבח מתעתע והוא נראה כמו חדר ככל החדרים.

המטבח מתחבר לחדר האוכל, אם כי ניתן להפריד בין החדרים דרך דלתות בהתאם לרצונם של הדיירים. חדר האוכל מואר מאוד מכיוון שהוא מתחבר לחלל הסלון ומשקיף אל הגינה. בסוף החדר נמצא אקווריום גדול בתוך אחת משלוש הנישות המאפיינות את המעצבת. השולחן המאסיבי מול השנדלייר העדין יוצרים ניגוד ואיזון. המנורות השקועות בקיר שאחראיות לעיקר התאורה בחלל הן מ”קמחי”.

בסלון, מנורות הקיר הכפולות, הכדים הנמצאים משני צידי הטלוויזיה והקיר הבולט שתומך בה מכוונים את מבטם של השוהים בבית אל עברה של הפינה ויוצרים דיאלוג עם הקמין הבולט בקיר ממולם. הספות בצבע חום כהה נושאות אופי גברי ומבליטות את לובן שיש הקרמה של מרצפות הרצפה ("אבן סיד”).

אנחנו נכנסים לאגפים הפרטיים דרך מסדרון שבתקרתו קורות מעץ המכניסות אור טבעי לבית. מצד שמאל נמצא אגף הילדים, הכולל ארבעה חדרים שאת רהיטיהם בנה נגר בסגנון כפרי ובעיצובה של המעצבת.

אגף ההורים הנמצא מימין במסדרון כולל חדר וחדר אמבטיה גדול. המיטה המאסיבית מתחברת אל ארונית שעליה מונחים ספרים, רדיו וכו’ ומנורות הלילה מתחברות לגב המיטה. את הקיר הדומיננטי שנמצא מאחורי המיטה מעטר טפט שבחרה בעלת הבית. גם בחדר הזה, האווירה הגברית מורגשת אך מוצאת את איזונה דרך העדינות של הווילונות והשטיח הפרסי בחזית שנמצא אצל המשפחה כבר שנים.

בחדר האמבטיה העדין של יחידת ההורים ישנה אמבטיה המשמשת גם כג’קוזי ומקלחת שיכולה להפוך לסאונה רטובה. דרך תאורה נסתרת מלמטה ומכסה מנוע הג’קוזי המוסווה, המעצבת נותנת ביטוי לפרטים ולרהיטים הכפריים (נגריית "זה זה”).

כשיוצאים מיחידת ההורים ופונים ימינה נתקלים במסדרון חדש המורכב כמעין פרגולה ("וודמנס”) פתוחה מעץ ולא מקורה. המסדרון מוביל לאגף שבו יועדו להשתכן הוריה של האם. הפרגולה מכסה באחד מצדדיה חלל מעבר הכולל ג’קוזי ומקום שנעים להיפגש בו עם חברים ומשפחה.

צילום: ״שגב צילום״, אלעד גונן וזאב ביץ׳