בעשור הראשון של המאה ה-20 החליט מורה גרמני בשם ויליאם וון אוסטן לערוך ניסוי עם הסוס שזה עתה רכש. וון אוסטן, שלימד במשך שנים בבית ספר יסודי ויצא לגמלאות, תהה אם האינטליגנציה של הסוס שלו "הנס", גבוהה יותר מכפי שנדמה על פני השטח. הוא הצטייד בסוכר ובגזר כדי לעודד את הנס לשתף איתו פעולה, והחל להעביר לסוס שיעורים יומיים במתמטיקה ובמקצועות נוספים. הוא התמיד בכך כל יום במשך ארבע שנים.

האם הסוס באמת הצליח ללמוד משהו? וון אוסטן התחיל מהדברים הפשוטים. תחילה הוא לימד את הסוס להבחין בין צד ימין לצד שמאל, בין למעלה לבין למטה, ואז עבר ללמד אותו לספור. כדי לעשות זאת הוא השתמש בכובעים קטנים שעליהם רשם מספרים. בתחילת כל שיעור עמד וון אוסטן לצד הסוס והתאמץ להרים את רגלו הימנית תוך שהוא מצביע על הכובע הנבחר ואומר בקול רם "אחד". אחר כך עבר להרים את רגלו של הסוס פעמיים תוך כדי הצבעה על הכובע השני ואמירת "שתיים" וכן הלאה. על אותו תהליך חזר במשך שעות.