תמיד דיברו איתנו על האופן הנכון ביותר לתת פידבק לאנשים, בין אם במקום עבודה, בקבוצה או במשפחה. אולם החוקרים דאגלס סטון ופרופ' שילה הין מאוניברסיטת הרווארד טוענים שמה שבאמת חשוב זה דווקא ללמוד איך לקבל פידבק, ומציעים דרך לעשות זאת
מאיה מזרחי | 9 ביולי 2023 | פסיכולוגיה | 16 דק׳
מדעי הפידבק: כך תצליחו לשפר את עצמכם, לקבל ביקורת ואפילו לרצות אותה
כיצד לתת פידבק שלילי באופן הנכון או היעיל ביותר, הוא משהו שהעסיק לא מעט חוקרים בעשורים האחרונים. רובנו נותנים פידבקים כאלה לסובבים אותנו כל הזמן: מנהלים נותנים פידבק לעובדים, הורים נותנים פידבק לילדים, מפקדים נותנים פידבק לחיילים וחברים נותנים פידבק זה לזה. כמעט כולנו מעירים לאחרים במה עליהם להשתפר או "מה לא בסדר" בהתנהלות שלהם. אלא שפעמים רבות, האדם השומע את "ההערה לשיפור" נעלב, מאבד מביטחונו העצמי או עובר להתגונן. בפעמים אחרות הפידבק "נכנס מאוזן אחת ויוצא מהשנייה" ולא משיג שום אפקט.
בניסיון למצוא מהי המתודה הטובה ביותר למתן פידבק, השקיעו חוקרים מאמצים רבים לבחון מתודות שונות. אחת המתודות שהומלצה שנים רבות הייתה פידבק "בשיטת הסנדוויץ": מתחילים עם "הפרוסה העליונה" – שהיא שבח או משוב חיובי לאדם כדי לעודד אותו, אחר כך עוברים ל"בשר" – שהוא ביקורת או דרישה לשיפור ומסיימים עם הפרוסה התחתונה שהיא מתן שבח נוסף שמטרתו ל"המתיק" את הגלולה המרה. אולם חוקרים מאוניברסיטת אוקלהומה שסקרו מחקרים שנעשו במשך כשלושה עשורים, הגיעו ב-2014 למסקנה כי בניגוד למה שחשבו, השיטה אינה יעילה. אם משתמשים בה פעם אחת זה בסדר, אבל כאשר חוזרים עליה, "מקבלי הפידבק" מבינים בסופו של דבר שהמטרה האמיתית והמוסווית של השיחה היא דרישה לשיפור או ביקורת, ומתחילים לפקפק בכנות המשוב החיובי.
בזרוע היבשה של צה"ל התקבעו על פתרון אחר: לפני מתן הפידבק ייערך בירור ("תחקיר") עם האדם שמבקרים – "מה היה" אל מול "מה היה צריך להיות". לאחר מכן יש לשאול "מה הפער" בין הרצוי למצוי, בניסיון לאתר את הכשלים ולנתחם. בחיל האוויר חשבו שזו אינה שיטה טובה דיה, והציעו גישה שונה – במקום שהבירור יתמקד בכשלים, עליו להתמקד בחוזקות ובהצלחות האירוע. כך שהפידבק מה צריך לשפר הופך בסופו של דבר משלילי לחיובי ומקל על קבלתו.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
אילוסטרציה: מגזין אפוק
