מדעי הפידבק: כך תצליחו לשפר את עצמכם, לקבל ביקורת ואפילו לרצות אותה

כיצד לתת פידבק שלילי באופן הנכון או היעיל ביותר, הוא משהו שהעסיק לא מעט חוקרים בעשורים האחרונים. רובנו נותנים פידבקים כאלה לסובבים אותנו כל הזמן: מנהלים נותנים פידבק לעובדים, הורים נותנים פידבק לילדים, מפקדים נותנים פידבק לחיילים וחברים נותנים פידבק זה לזה. כמעט כולנו מעירים לאחרים במה עליהם להשתפר או "מה לא בסדר" בהתנהלות שלהם. אלא שפעמים רבות, האדם השומע את "ההערה לשיפור" נעלב, מאבד מביטחונו העצמי או עובר להתגונן. בפעמים אחרות הפידבק "נכנס מאוזן אחת ויוצא מהשנייה" ולא משיג שום אפקט.

בניסיון למצוא מהי המתודה הטובה ביותר למתן פידבק, השקיעו חוקרים מאמצים רבים לבחון מתודות שונות. אחת המתודות שהומלצה שנים רבות הייתה פידבק "בשיטת הסנדוויץ": מתחילים עם "הפרוסה העליונה" – שהיא שבח או משוב חיובי לאדם כדי לעודד אותו, אחר כך עוברים ל"בשר" – שהוא ביקורת או דרישה לשיפור ומסיימים עם הפרוסה התחתונה שהיא מתן שבח נוסף שמטרתו ל"המתיק" את הגלולה המרה. אולם חוקרים מאוניברסיטת אוקלהומה שסקרו מחקרים שנעשו במשך כשלושה עשורים, הגיעו ב-2014 למסקנה כי בניגוד למה שחשבו, השיטה אינה יעילה. אם משתמשים בה פעם אחת זה בסדר, אבל כאשר חוזרים עליה, "מקבלי הפידבק" מבינים בסופו של דבר שהמטרה האמיתית והמוסווית של השיחה היא דרישה לשיפור או ביקורת, ומתחילים לפקפק בכנות המשוב החיובי.