הרשמה לניוזלטר

הטבע פועל לפי חוקים לא-שוויוניים וכך גם בני האדם, אז מדוע החברה מקדשת את השוויון ומתייחסת אליו כערך אבסולוטי עליון?

זה בעצם הפוך: מדוע שוויון הוא עיקרון שגוי

יער האמזונס שבדרום אמריקה הוא אחת מהמערכות האקולוגיות המגוונות ביותר בעולם. מדענים קטלגו בו כ-16,000 זנים שונים של עצים. אבל לצד מגוון העצים העצום הזה, גילו החוקרים שיש בסך הכול כ-227 זני עצים "היפר-דומיננטיים" התופסים כמחצית משטח האמזונס[1]. כלומר, רק 1.4 אחוזים מכל זני העצים באמזונס תופסים נתח של כ-50 אחוז מעצי היער. מדוע?

תארו לעצמכם שני צמחים הצומחים זה ליד זה. בכל יום הם יתחרו על אור השמש ועל האדמה. אם צמח אחד יגדל רק טיפ-טיפה מהר יותר מהאחר, הוא יוכל להתארך, לתפוס יותר שמש ולגמוע יותר מי גשמים. ביום למחרת, תוספת האנרגיה (שמש ומים) תאפשר לצמח לגדול אף יותר. הדפוס יימשך עד שהצמח החזק ישתלט על האזור וייהנה מהחלק העיקרי של השמש, האדמה והמזון.

לצמח המשיג יתרון על פני הצמח האחר תהיה, מן הסתם, יכולת טובה יותר לפזר זרעים ולהתרבות, מה שייתן לזן הזה טביעת רגל גדולה יותר בדור הבא. תהליך כזה חוזר על עצמו שוב ושוב עד שהצמחים שיגדלו ויתרבו מעט טוב יותר ישתלטו על היער כולו. זה נקרא "יתרון מצטבר". מה שמתחיל ביתרון קטן, גדל במשך הזמן והפך ליתרון גדול. צמח אחד זקוק רק לפער קטן על הצמח השני כדי להתרבות ולנצח בתחרות.

שתפו את הכתבה:

קריקטורה: מושיק גולסט

זה בעצם הפוך: מדוע שוויון הוא עיקרון שגוי

הטבע פועל לפי חוקים לא-שוויוניים וכך גם בני האדם, אז מדוע החברה מקדשת את השוויון ומתייחסת אליו כערך אבסולוטי עליון?

קריקטורה: מושיק גולסט

יער האמזונס שבדרום אמריקה הוא אחת מהמערכות האקולוגיות המגוונות ביותר בעולם. מדענים קטלגו בו כ-16,000 זנים שונים של עצים. אבל לצד מגוון העצים העצום הזה, גילו החוקרים שיש בסך הכול כ-227 זני עצים "היפר-דומיננטיים" התופסים כמחצית משטח האמזונס[1]. כלומר, רק 1.4 אחוזים מכל זני העצים באמזונס תופסים נתח של כ-50 אחוז מעצי היער. מדוע?

תארו לעצמכם שני צמחים הצומחים זה ליד זה. בכל יום הם יתחרו על אור השמש ועל האדמה. אם צמח אחד יגדל רק טיפ-טיפה מהר יותר מהאחר, הוא יוכל להתארך, לתפוס יותר שמש ולגמוע יותר מי גשמים. ביום למחרת, תוספת האנרגיה (שמש ומים) תאפשר לצמח לגדול אף יותר. הדפוס יימשך עד שהצמח החזק ישתלט על האזור וייהנה מהחלק העיקרי של השמש, האדמה והמזון.

לצמח המשיג יתרון על פני הצמח האחר תהיה, מן הסתם, יכולת טובה יותר לפזר זרעים ולהתרבות, מה שייתן לזן הזה טביעת רגל גדולה יותר בדור הבא. תהליך כזה חוזר על עצמו שוב ושוב עד שהצמחים שיגדלו ויתרבו מעט טוב יותר ישתלטו על היער כולו. זה נקרא "יתרון מצטבר". מה שמתחיל ביתרון קטן, גדל במשך הזמן והפך ליתרון גדול. צמח אחד זקוק רק לפער קטן על הצמח השני כדי להתרבות ולנצח בתחרות.

שתפו את הכתבה:

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
מי נוהג בגוף שלנו?

ד"ר משה רט

תארו לכם מציאות שבה ישות חיצונית כלשהי חודרת לגופכם, משתלטת עליו ומפעילה אותו כרצונה, בעוד אתם נותרים כלואים בתוכו חסרי אונים, צופים ומרגישים...

מחיר הסָפֵק – המלט והרס ערכי המערב

קנת להפייב

בסביבות 1600, השנה בה נכתב המחזה "המלט", חלו תמורות רבות באירופה בתחום המדע ובחקר האמת. אנשים רבים תפסו אותן כחיוביות בעוד...

שיעור באלכימיה ובהתמרת נפשות

רקפת תבור

כשמדובר באלכימיה, רבים מאיתנו חושבים על המאמצים העצומים שהשקיעו אנשי ימי הביניים והרנסנס בניסיונות להפוך מתכות פשוטות, עופרת למשל,...

אמנות הפילוסופיה של ברוס לי

מאיה מזרחי

כשהתחלתי לקרוא את הספר Be Like Water שכתבה שאנון לי, בתו של ברוס לי, אמן אמנויות הלחימה הידוע, היו לי ספקות לגבי יכולתו של הספר לחשוף...

אשלי רינדסברג ומלחמתו במפעל לסילוף ההיסטוריה של הניו יורק טיימס

יאן יקיאלק

המסע של אשלי רינדסברג, עיתונאי יהודי, להוציא לאור ספר העוסק בהיסטוריה של עיתון "הניו יורק טיימס" היה רצוף...

האם הבודהא היה אתאיסט?

איל לוינטר

בדצמבר 1961 יצא ראש הממשלה דאז, דוד בן-גוריון, לביקור ממלכתי בבורמה כשלצידו יצחק נבון, לימים הנשיא החמישי של ישראל. בן-גוריון גילה סקרנות...

במשך שנים החשיבו רבים את הסיפור המקראי על סדום ועמורה כמשל – כעת קושרים אותו לקטסטרופה אמיתית שאירעה

דינה גורדון

אין-ספור פרשנויות ניתנו לסיפור המפורסם בספר בראשית על הריסתן של...

ניקולס שיילן היה קצין התוכנה הראשי של חיל האוויר האמריקני – הוא עזב כדי להזהיר את העולם מהאיומים הגדולים של הבינה המלאכותית

יאן יקיאלק

ב-2005 נודע לעולם על יחידת עילית אמריקנית המורכבת משלושה...

שתפו: