כניסה
הרשמה לניוזלטר

הטבע פועל לפי חוקים לא-שוויוניים וכך גם בני האדם, אז מדוע החברה מקדשת את השוויון ומתייחסת אליו כערך אבסולוטי עליון?

זה בעצם הפוך: מדוע שוויון הוא עיקרון שגוי

יער האמזונס שבדרום אמריקה הוא אחת מהמערכות האקולוגיות המגוונות ביותר בעולם. מדענים קטלגו בו כ-16,000 זנים שונים של עצים. אבל לצד מגוון העצים העצום הזה, גילו החוקרים שיש בסך הכול כ-227 זני עצים "היפר-דומיננטיים" התופסים כמחצית משטח האמזונס[1]. כלומר, רק 1.4 אחוזים מכל זני העצים באמזונס תופסים נתח של כ-50 אחוז מעצי היער. מדוע?

תארו לעצמכם שני צמחים הצומחים זה ליד זה. בכל יום הם יתחרו על אור השמש ועל האדמה. אם צמח אחד יגדל רק טיפ-טיפה מהר יותר מהאחר, הוא יוכל להתארך, לתפוס יותר שמש ולגמוע יותר מי גשמים. ביום למחרת, תוספת האנרגיה (שמש ומים) תאפשר לצמח לגדול אף יותר. הדפוס יימשך עד שהצמח החזק ישתלט על האזור וייהנה מהחלק העיקרי של השמש, האדמה והמזון.

לצמח המשיג יתרון על פני הצמח האחר תהיה, מן הסתם, יכולת טובה יותר לפזר זרעים ולהתרבות, מה שייתן לזן הזה טביעת רגל גדולה יותר בדור הבא. תהליך כזה חוזר על עצמו שוב ושוב עד שהצמחים שיגדלו ויתרבו מעט טוב יותר ישתלטו על היער כולו. זה נקרא "יתרון מצטבר". מה שמתחיל ביתרון קטן, גדל במשך הזמן והפך ליתרון גדול. צמח אחד זקוק רק לפער קטן על הצמח השני כדי להתרבות ולנצח בתחרות.

קריקטורה: מושיק גולסט

זה בעצם הפוך: מדוע שוויון הוא עיקרון שגוי

הטבע פועל לפי חוקים לא-שוויוניים וכך גם בני האדם, אז מדוע החברה מקדשת את השוויון ומתייחסת אליו כערך אבסולוטי עליון?

קריקטורה: מושיק גולסט

יער האמזונס שבדרום אמריקה הוא אחת מהמערכות האקולוגיות המגוונות ביותר בעולם. מדענים קטלגו בו כ-16,000 זנים שונים של עצים. אבל לצד מגוון העצים העצום הזה, גילו החוקרים שיש בסך הכול כ-227 זני עצים "היפר-דומיננטיים" התופסים כמחצית משטח האמזונס[1]. כלומר, רק 1.4 אחוזים מכל זני העצים באמזונס תופסים נתח של כ-50 אחוז מעצי היער. מדוע?

תארו לעצמכם שני צמחים הצומחים זה ליד זה. בכל יום הם יתחרו על אור השמש ועל האדמה. אם צמח אחד יגדל רק טיפ-טיפה מהר יותר מהאחר, הוא יוכל להתארך, לתפוס יותר שמש ולגמוע יותר מי גשמים. ביום למחרת, תוספת האנרגיה (שמש ומים) תאפשר לצמח לגדול אף יותר. הדפוס יימשך עד שהצמח החזק ישתלט על האזור וייהנה מהחלק העיקרי של השמש, האדמה והמזון.

לצמח המשיג יתרון על פני הצמח האחר תהיה, מן הסתם, יכולת טובה יותר לפזר זרעים ולהתרבות, מה שייתן לזן הזה טביעת רגל גדולה יותר בדור הבא. תהליך כזה חוזר על עצמו שוב ושוב עד שהצמחים שיגדלו ויתרבו מעט טוב יותר ישתלטו על היער כולו. זה נקרא "יתרון מצטבר". מה שמתחיל ביתרון קטן, גדל במשך הזמן והפך ליתרון גדול. צמח אחד זקוק רק לפער קטן על הצמח השני כדי להתרבות ולנצח בתחרות.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
"מערכת השליטה בכסף התעצמה ויש ניסיון לדחוק החוצה את המזומן. יש שיאמרו שזה בגלל נוחות ויעילות ויש שיאמרו שזה כדי לקחת לנו את הכוח בו אנו מחזיקים"

איל לוינטר

בשנה האחרונה, בנקים מרכזיים ברחבי...

"המלחמה הרכה" של האפליקציה המסוכנת ביותר בעולם

אנדרס קור, אנדרו ת'ורנברוק

תחקיר שערך בנובמבר 2021 "כתב העת לסיכונים פוליטיים" (The Journal of Political Risk), ז'ורנל העובר ביקורת עמיתים, מצא כי טיקטוק (TikTok),...

יחסים במשפחה, מגפות ותורת הגמול – מה אפשר ללמוד מהתנ"ך על ימינו?

מאיה מזרחי

"עברתי מטמורפוזה", אומר לי הרב נחמיה שטיינברגר (38), מנהל המכינה החרדית של האוניברסיטה העברית...

פלישת הרובוטים: ביפן הם לא רק מטפלים בקשישים, הם גם משנים את מבנה התא המשפחתי, עורכים תפילות ונותנים עצות במקדשים

דינה גורדון

סאקי סאקאמוטו, קשישה בת 79 החיה בבית האבות "שין טומי" בטוקיו, אוהבת...

המלחמה על החקלאים: בעולם מעבירים חוקים המגבילים את ייצור המזון ומעלים מחירים, לטובת מדיניות סביבתית

רקפת תבור

הנס, גבר בשנות ה-40 לחייו, הוא דור חמישי בעסק משפחתי המגדל חיטה במישורים...

"נכנסנו לטריטוריה חדשה. מדינות, תאגידים, בנקים ומשקי בית חייבים יותר מאשר הם יכולים להחזיר. אני מעריך שהמשבר הזה יתפוצץ בעתיד הקרוב"

איל לוינטר

"האם אנחנו שוב בפתחו של משבר כלכלי עולמי כפי...

חידת הנבואות של נוסטרדמוס

מאיה מזרחי

בעולם יש אנשים יוצאים מגדר הרגיל. מיכאל דה נוסטרדם (1566-1503), הידוע בשמו הלטיני "נוסטרדמוס", היה אחד מהם. במשך מאות שנים, תחזיותיו של...

התוכנית של האו"ם – שינוי האוניברסיטאות, שליטה בנרטיב

איל לוינטר

האו"ם הוא "הבעלים של המדע" ו"העולם צריך לדעת את זה", אמרה בספטמבר השנה מליסה פלמינג, ראש המחלקה לתקשורת...

שתפו: