כניסה
הרשמה לניוזלטר

הטבע פועל לפי חוקים לא-שוויוניים וכך גם בני האדם, אז מדוע החברה מקדשת את השוויון ומתייחסת אליו כערך אבסולוטי עליון?

זה בעצם הפוך: מדוע שוויון הוא עיקרון שגוי

יער האמזונס שבדרום אמריקה הוא אחת מהמערכות האקולוגיות המגוונות ביותר בעולם. מדענים קטלגו בו כ-16,000 זנים שונים של עצים. אבל לצד מגוון העצים העצום הזה, גילו החוקרים שיש בסך הכול כ-227 זני עצים "היפר-דומיננטיים" התופסים כמחצית משטח האמזונס[1]. כלומר, רק 1.4 אחוזים מכל זני העצים באמזונס תופסים נתח של כ-50 אחוז מעצי היער. מדוע?

תארו לעצמכם שני צמחים הצומחים זה ליד זה. בכל יום הם יתחרו על אור השמש ועל האדמה. אם צמח אחד יגדל רק טיפ-טיפה מהר יותר מהאחר, הוא יוכל להתארך, לתפוס יותר שמש ולגמוע יותר מי גשמים. ביום למחרת, תוספת האנרגיה (שמש ומים) תאפשר לצמח לגדול אף יותר. הדפוס יימשך עד שהצמח החזק ישתלט על האזור וייהנה מהחלק העיקרי של השמש, האדמה והמזון.

לצמח המשיג יתרון על פני הצמח האחר תהיה, מן הסתם, יכולת טובה יותר לפזר זרעים ולהתרבות, מה שייתן לזן הזה טביעת רגל גדולה יותר בדור הבא. תהליך כזה חוזר על עצמו שוב ושוב עד שהצמחים שיגדלו ויתרבו מעט טוב יותר ישתלטו על היער כולו. זה נקרא "יתרון מצטבר". מה שמתחיל ביתרון קטן, גדל במשך הזמן והפך ליתרון גדול. צמח אחד זקוק רק לפער קטן על הצמח השני כדי להתרבות ולנצח בתחרות.

קריקטורה: מושיק גולסט

זה בעצם הפוך: מדוע שוויון הוא עיקרון שגוי

הטבע פועל לפי חוקים לא-שוויוניים וכך גם בני האדם, אז מדוע החברה מקדשת את השוויון ומתייחסת אליו כערך אבסולוטי עליון?

קריקטורה: מושיק גולסט

יער האמזונס שבדרום אמריקה הוא אחת מהמערכות האקולוגיות המגוונות ביותר בעולם. מדענים קטלגו בו כ-16,000 זנים שונים של עצים. אבל לצד מגוון העצים העצום הזה, גילו החוקרים שיש בסך הכול כ-227 זני עצים "היפר-דומיננטיים" התופסים כמחצית משטח האמזונס[1]. כלומר, רק 1.4 אחוזים מכל זני העצים באמזונס תופסים נתח של כ-50 אחוז מעצי היער. מדוע?

תארו לעצמכם שני צמחים הצומחים זה ליד זה. בכל יום הם יתחרו על אור השמש ועל האדמה. אם צמח אחד יגדל רק טיפ-טיפה מהר יותר מהאחר, הוא יוכל להתארך, לתפוס יותר שמש ולגמוע יותר מי גשמים. ביום למחרת, תוספת האנרגיה (שמש ומים) תאפשר לצמח לגדול אף יותר. הדפוס יימשך עד שהצמח החזק ישתלט על האזור וייהנה מהחלק העיקרי של השמש, האדמה והמזון.

לצמח המשיג יתרון על פני הצמח האחר תהיה, מן הסתם, יכולת טובה יותר לפזר זרעים ולהתרבות, מה שייתן לזן הזה טביעת רגל גדולה יותר בדור הבא. תהליך כזה חוזר על עצמו שוב ושוב עד שהצמחים שיגדלו ויתרבו מעט טוב יותר ישתלטו על היער כולו. זה נקרא "יתרון מצטבר". מה שמתחיל ביתרון קטן, גדל במשך הזמן והפך ליתרון גדול. צמח אחד זקוק רק לפער קטן על הצמח השני כדי להתרבות ולנצח בתחרות.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
בצורת קשה, בעיות אספקה, מחסור בדשנים, מלחמות ומשבר אנרגיה. "הכול קורה עכשיו ומוביל אותנו לדבר אחד: רעב"

יאן יקיאלק, צוות אפוק

מייקל יון, אחד מכתבי המלחמה הבולטים בעולם, מנתח את השלכות משבר האנרגיה העולמי ואינפלציית המחירים ומזהיר מפני "אסון פוטנציאלי בממדים עצומים – שסופו מחסור במזון והגירה מסיבית"

מדוע יש פירמידות ברחבי העולם?

רקפת תבור

מהו סיפורן של מאות הפירמידות הפרוסות ברחבי כדור הארץ והאם יש קשר היסטורי ביניהן? חוקרים מנסים לפענח את פשר המבנים האניגמטיים ביותר שנבנו על כוכב הלכת שלנו

האתיקה של הקאובויים – מה אפשר ללמוד מקוד ההתנהגות של המערב הפרוע

דינה גורדון

"כל אחד צריך קוד. אמונה לחיות לפיה" – עשרה כללים אתיים שנוסחו בהשראת הקאובויים הפכו לכלי חינוכי המחולל שינוי אצל ילדים ובני נוער ברחבי ארה"ב

מה הסיכוי שהפלסטינים יצליחו לפתוח באינתיפאדה נוספת?

יעקב פייטלסון

כדי לענות על השאלה צריך להסתכל על "בועת הנוער" - תיאוריה דמוגרפית פשוטה שנצפתה לאורך ההיסטוריה

מה באמת קורה בתוך בתי הספר שלנו?

דינה גורדון

גזענות קשה, עדתיות חוצה גבולות ופדגוגיה שאינה רלוונטית. אחרי שבילה עשור עם נזירות, צפה באנשים בגני חיות וחקר את פעילותם של צלפים בצה״ל, האנתרופולוג עידן ירון החליט לשהות שלוש שנים בבית ספר ולהתבונן בתלמידים ובמורים. לפניכם חלק מרשמיו

10 שאלות עם משה קראדי

צוות מגזין אפוק

מי שהיה מפכ"ל המשטרה מתייחס לפרשת פינטו, להאזנות סתר ולפגיעה בארגוני פשע

שתפו: