כניסה
הרשמה לניוזלטר

רבים מתייחסים לעצמם היום בתור "קופים משופרים" – סוג של חיה שהתפתחה מהקוף בדרך אקראית וטבעית. ההיסטוריון פרופ' ריצ'ארד וייקרט, מומחה לדרוויניזם מאוניברסיטת קליפורניה, מסביר בריאיון מה סוג החשיבה הזה עולל בעבר לאנושות ולאן הוא עלול להוביל אותנו היום

מאיה מזרחי | 9 במאי 2023 | חברה והיסטוריה | 16 דק׳

מה הופך אותנו לבני אדם?

יש בדיחה ידועה על מדען, כומר ונער שטסו במטוס קטן. לפתע, הטייס מודיע שהמנועים כשלו וצריך לנטוש את המטוס. הבעיה: יש רק שלושה מצנחים לארבעתם. מי יקבל מצנח? המדען מרים מיד את קולו: "אני גאון התורם רבות לקידום הידע של האנושות. אני חייב להישאר בחיים. הכומר הזה, לעומתי, רק עוסק במעשיות ובמיתוסים חסרי תועלת. לכן אני לוקח את אחד המצנחים, ביי!'. אחרי שהמדען קופץ מהמטוס, הכומר מביט בנער ובטייס ואומר: "מה נעשה עכשיו?" הנער עונה לו בשלווה: "אל תדאג, יש מצנחים לכולנו". הכומר שואל בתמיהה: "אבל חשבתי שהטייס אמר שיש לנו רק שלושה?" "אכן, יש לנו רק שלושה", מסביר הנער, "כי הגאון לקח את התרמיל שלי".

"הבדיחה הזו מזכירה לי תרגיל פופולרי שערכו בשנות ה-70 המורים שלי בחטיבת הביניים", כותב ההיסטוריון פרופ' ריצ'רד וייקרט (Richard Weikart) מאוניברסיטת קליפורניה, המתמחה בחקר הדרוויניזם, בספרו "מות האנושיות" (The Death of Humanity). "הם נתנו לנו הנחיה לדמיין שאנחנו נמצאים בחללית המכילה תריסר אנשים. סיפרו לנו על גילם, על מצבם המשפחתי ועל עיסוקיהם. ואז אמרו שלחללית קרתה תקלה ונותר חמצן שיספיק רק למחצית מהאנשים בה. אם כולם ימשיכו לנשום את האוויר, כולם ימותו. אנחנו, המתבגרים, התבקשנו להצביע מי צריך לחיות ומי צריך למות.

"ביסודו של דבר ניסינו להחליט את מי אנחנו צריכים לרצוח כדי להציל את כל היתר. אני נבוך להודות שכמו יתר התלמידים, גם אני שיחתי ב'משחק' הזה. התלבטנו לאילו חיים יש ערך גדול יותר ולאילו ערך פחות. רק כמה שנים מאוחר יותר התחוור לי שבמשחק ששיחקנו למעשה הסכמנו עם שתי הנחות יסוד מסוכנות: האחת היא שלחיים של אנשים מסוימים יש ערך גדול יותר מלחיים של אנשים אחרים; והשנייה – שמותר להרוג אנשים מסוימים כדי להועיל לאחרים.

Wirestock Creators/Shutterstock.com

מה הופך אותנו לבני אדם?

רבים מתייחסים לעצמם היום בתור "קופים משופרים" – סוג של חיה שהתפתחה מהקוף בדרך אקראית וטבעית. ההיסטוריון פרופ' ריצ'ארד וייקרט, מומחה לדרוויניזם מאוניברסיטת קליפורניה, מסביר בריאיון מה סוג החשיבה הזה עולל בעבר לאנושות ולאן הוא עלול להוביל אותנו היום

מאיה מזרחי | 9 במאי 2023 | חברה והיסטוריה | 16 דק׳

Wirestock Creators/Shutterstock.com

יש בדיחה ידועה על מדען, כומר ונער שטסו במטוס קטן. לפתע, הטייס מודיע שהמנועים כשלו וצריך לנטוש את המטוס. הבעיה: יש רק שלושה מצנחים לארבעתם. מי יקבל מצנח? המדען מרים מיד את קולו: "אני גאון התורם רבות לקידום הידע של האנושות. אני חייב להישאר בחיים. הכומר הזה, לעומתי, רק עוסק במעשיות ובמיתוסים חסרי תועלת. לכן אני לוקח את אחד המצנחים, ביי!'. אחרי שהמדען קופץ מהמטוס, הכומר מביט בנער ובטייס ואומר: "מה נעשה עכשיו?" הנער עונה לו בשלווה: "אל תדאג, יש מצנחים לכולנו". הכומר שואל בתמיהה: "אבל חשבתי שהטייס אמר שיש לנו רק שלושה?" "אכן, יש לנו רק שלושה", מסביר הנער, "כי הגאון לקח את התרמיל שלי".

"הבדיחה הזו מזכירה לי תרגיל פופולרי שערכו בשנות ה-70 המורים שלי בחטיבת הביניים", כותב ההיסטוריון פרופ' ריצ'רד וייקרט (Richard Weikart) מאוניברסיטת קליפורניה, המתמחה בחקר הדרוויניזם, בספרו "מות האנושיות" (The Death of Humanity). "הם נתנו לנו הנחיה לדמיין שאנחנו נמצאים בחללית המכילה תריסר אנשים. סיפרו לנו על גילם, על מצבם המשפחתי ועל עיסוקיהם. ואז אמרו שלחללית קרתה תקלה ונותר חמצן שיספיק רק למחצית מהאנשים בה. אם כולם ימשיכו לנשום את האוויר, כולם ימותו. אנחנו, המתבגרים, התבקשנו להצביע מי צריך לחיות ומי צריך למות.

"ביסודו של דבר ניסינו להחליט את מי אנחנו צריכים לרצוח כדי להציל את כל היתר. אני נבוך להודות שכמו יתר התלמידים, גם אני שיחתי ב'משחק' הזה. התלבטנו לאילו חיים יש ערך גדול יותר ולאילו ערך פחות. רק כמה שנים מאוחר יותר התחוור לי שבמשחק ששיחקנו למעשה הסכמנו עם שתי הנחות יסוד מסוכנות: האחת היא שלחיים של אנשים מסוימים יש ערך גדול יותר מלחיים של אנשים אחרים; והשנייה – שמותר להרוג אנשים מסוימים כדי להועיל לאחרים.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
רפואה מתחת לפני השטח

שאן שינג, בן קמינסקי

רפואה מתחת לפני השטח לרופא האגדי הנודע ביאן צ׳ואה, שחי במאה השלישית לספירה, היו שני אחים גדולים. לא הרבה ידוע עליהם היום והם מעולם לא התפרסמו. פעם שאלו אותו: ״למי מבין שלושתכם יש הכישורים הרפואיים הטובים ביותר?״ ביאן...

גלגל הרפורמות מסתובב לו

דינה גורדון

לפי מחקרים, רפורמות רבות בחינוך נוטות להיכשל ולחזור על עצמן שוב ושוב לאורך עשרות שנים בלבוש שונה אם כך, מה יהיה גורלה של הרפורמה החדשה של "למידה שיתופית" שמקדם...

"הקיסר הראשון"

בן קמינסקי, דזאנג שאן

חיילי הטרה-קוטה, החומה הסינית ושיקויי אלמוות היו חלק מהאובססיות של הקיסר האכזרי שפחד כל כך...

"פילוסופים שאלו האם העם יהיה מספיק נבון בשביל לנהל מדינה? אני מציע לשאול האם האליטה מספיק נבונה"

דור לוינטר

שיחה עם גדי טאוב על ספרו החדש "ניידים ונייחים", על פרשת האנטר...

איילת שקד – הולכת בין הכיפות

גלעד סלונים

בילדותה התאהבה ביצחק שמיר, בסוף התחתנה עם טייס קרב, סיימה תואר בהנדסת חשמל ועל הדרך הצליחה לעצור חרם אומנים על מדינת ישראל איילת שקד כבר בכנסת ה-19 והיא לא מוכנה לתת לאף אחד לתייג אותה...

"ספינת המדבר" לא הגיעה מהמדבר

יערה ארגוב

הכול התחיל לפני שנים רבות, כשהים היה יבשה, לגמל היה קר ועוד לא כינו אותו "ספינת מדבר", אי שם בצפונה של יבשת...

שתפו: