כניסה
הרשמה לניוזלטר

"אני יוצאת להתאוורר", אמרה קאמי. היא הרגישה את העייפות משתלטת עליה לאחר כמה שעות של עבודה…

מאיה מזרחי | 14 במאי 2018 | תרבות ואמנות | 5 דק׳

"את מה שיש במוחי איש לא ייקח ממני"

"אני יוצאת להתאוורר", אמרה קאמי. היא הרגישה את העייפות משתלטת עליה לאחר כמה שעות של עבודה בלתי פוסקת.

היא התיישבה על מדרגה ביציאה מהסטודיו שלה, בגדיה היו מלאים באבק. היא התבוננה על העוברים ושבים ברחוב מבלי באמת להתבונן עליהם. במוחה היא הייתה עדיין בתוך הסטודיו, מול הפסל שלה.

"ההתבגרות", קאמי קלודל, מוצג היום במוזיאון אורסיי | תמונה: CC-PD-Mark

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
אריאל שנבל, "יום השישי", כנרת-זמורה, מארס 2026
המחיר הכבד של תיקון העבר 

נדב רט

הלגרד האוג, "אול רייט גוד נייט", מגרמנית: טלי קונס, הוצאת ספריית רות, ינואר 2026
החיים בצל היעלמות

גלית דהן קרליבך

גיא פרל, רן ברקאי, "מדוע לא היו להן פנים", הוצאת אדרא, נובמבר 2025
מערת האדם הקדמון – חלון אל התודעה?

דינה גורדון

שמואל רוזנר, "בעניין החרדים...", התחנה, מארס 2026
בין הסתגרות להשתלבות: האתגר החרדי והעתיד הישראלי

נדב רט

פנחס גולדשמידט, "זיכרונות ממוסקבה", הוצאת ידיעות ספרים, ינואר 2026
המאבק השקט על תחיית יהדות רוסיה

חיים אבייב

אופיר טושה גפלה, "במחילה מכבודה של אשת המערות", הוצאת כתר, מאי 2025
המרד השקט של האיש שרצה רק לקרוא

מאיה מזרחי

שתפו: