כניסה
הרשמה לניוזלטר

אפוק - מגזין מרחיב דעת, מעורר מחשבה

הנבדקים שלא קיימים: האם המדע מתחיל לחקור בני אדם בלי בני אדם?

רקפת תבור

מודלי בינה מלאכותית כבר מדמים אוכלוסיות שלמות ומציעים דרך מהירה וזולה לבחון רעיונות. התוצאות מפתיעות בדיוקן – אבל גם מעלות שאלה מטרידה: איזה אדם המודל בעצם ממציא?

אילוסטרציה: מגזין אפוק.

במעבדה בגרמניה הצליחו לכלוא את "אש השמש" ל-43 שניות, ולהצית תקווה חדשה

רקפת תבור

זה נמשך 43 שניות בלבד, אבל הספיק כדי לשבור שיא עולמי ולקרב את האנושות לחלום שנמשך יותר ממאה שנה – אנרגיה נקייה וכמעט אין-סופית

טכנאי מטפל בתעלת הפלזמה של מתקן ונדלשטיין 7-X

"האופן בו אנו תופסים את הזמן עשוי להשפיע על קצב ריפוי המחלות שלנו"

רקפת תבור

מחקרים חדשים שנעשו באוניברסיטת הרווארד חושפים גורם חשוב המשפיע על מהירות ההחלמה שלנו מפצעים וממחלות, ומעוררים שאלות לגבי מה שידוע עד כה על גוף ונפש

אילוסטרציה: מגזין אפוק, תמונות: Shutterstock, Rawpixel

האנשים שמדברים לעצמם – ומשנים את ביטוי הגנים בגופם

רקפת תבור

מחקרים חדשים מגלים: המילים שאנחנו אומרים לעצמנו, דפוסי החשיבה שנבחר ותחושת המשמעות המלווה אותנו – מסוגלים לשנות את הפעילות הגנטית בגוף. איך זה עובד? ואיך כל אחד מאיתנו יכול להשפיע על בריאותו?

האנשים שמדברים לעצמם – ומשנים את ביטוי הגנים בגופם

עד 120 – גבול החיים, ברכה או צירוף מקרים?

רקפת תבור

מספרם של בני המאה הולך וגדל, אך שיא אריכות הימים נותר קפוא כבר עשרות שנים. מדוע איש לא עבר את ז'אן קלמן, ומה אומר המדע על תקרת חיי האדם?

אילוסטרציה: מגזין אפוק

כך מנסים מדענים ללמד את הגוף להצמיח מחדש עצמות ומפרקים

רקפת תבור

ילדים שמצמיחים מחדש קצות אצבעות, סלמנדרות שמחדשות גפיים, וניסוי חדש שהצליח להסיט פציעה ממסלול של הצטלקות למסלול של בנייה מחדש – כך מנסים חוקרי רגנרציה להעיר בגוף יכולות שנחשבו כמעט בלתי אפשריות

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
כאשר המפתחים פעלו במבנה מבוזר ורופף יותר, גם התוכנה נטתה להיות מודולרית יותר, כלומר מחולקת לחלקים עצמאיים יותר

חוק קונוויי: למה מערכות נראות כמו הארגונים שבנו אותן

איל לוינטר

לפני כמעט 60 שנה ניסח מלוין קונוויי רעיון פשוט ורב-עוצמה: המערכות שאנחנו בונים נוטות לשקף את מבנה הארגונים שבונים אותן. מאמזון ועד צה"ל, החוק הזה מציע דרך אחרת להבין הצלחות, כשלים וזרימת מידע

תמונת אילוסטרציה: מגזין אפוק.

"יום האפס": המרוץ לבינה המלאכותית שמפתחת את עצמה

איל לוינטר

לפני שנה הצגנו תרחיש שבו בינה מלאכותית מתחילה לפתח את הדור הבא של עצמה – ומאיצה מרוץ שבני האדם מתקשים לשלוט בו. כעת חברות ה-AI מדווחות שחלק משלבי התרחיש הזה כבר מתרחש אצלן במעבדות. מה התממש, מה עדיין רחוק – ומה יקרה כשה-AI יהיה זה שיבחר את הצעד הבא?

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק

כך השתלטה תיאוריה בת שישים שנה על השיח העכשווי נגד ישראל

איל לוינטר, מאיה מזרחי

מהפגנות הסטודנטים ועד מועצת זכויות האדם של האו"ם – תיאוריה אנטי-קולוניאלית הצליחה לשנות את האופן שבו העולם מדבר על ישראל והציונות. וכאשר מי שמנסח את השפה מעצב גם את התפיסה – משתנה גם האופן שבו העולם רואה את הסיפור כולו

לארי סנגר

"ויקיפדיה היא כיום מנוע של השמצה"

מאיה מזרחי, יאן יקיאלק

אחד משני המייסדים של ויקיפדיה, לארי סנגר, טוען בריאיון כי האנציקלופדיה שאמורה הייתה לשקף את כל נקודות המבט הפכה לכלי של צד אחד בלבד. כעת אילון מאסק מציג אלטרנטיבה – גרוקיפדיה – שמבקשת לשכתב את כללי המשחק

מגין אפוק, Public Domain, Shutterstock

ארבע שעות שינה, מאות יצירות והמצאות: החיים הלא צפויים של הגאונים הגדולים

מאיה מזרחי

הם נודעו בכישרון יוצא דופן, אך גם באורח חיים חריג. בין בטהובן לטסלה, מיכלאנג'לו וניוטון – דיוקן של אנשים שחיו פחות בעולם שסביבם, ויותר בעולם שבנו לעצמם

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק

אפקט מַתִי: למי שיש – יינתן עוד

איל לוינטר

יתרון קטן בתחילת הדרך יכול להפוך עם הזמן לפער עצום: מעצי האמזונס, דרך מדענים וזמרים ועד ילדים שלומדים לקרוא. כך פועל "אפקט מתי" – המנגנון שבו הצלחה מעניקה משאבים שמגדילים את הסיכוי להצלחה הבאה

אילוסטרציה: מגזין אפוק

20 אסטרטגיות צבאיות לניצחון במלחמה (וגם בחיים)

מאיה מזרחי

לוחמה אישית, לוחמה מאורגנת, לוחמה הגנתית ולוחמה התקפית - רב מכר שכתב הסופר רוברט גרין כולל אסטרטגיות מועילות רבות שיכולות לסייע לנו להבין טוב יותר את המצב הנוכחי, ולהתכונן לבאות

צילום: Shutterstock

אסטרטגיות למידה: איך לזכור יותר ולהבין לעומק

מאיה מזרחי

מהמחקר החלוצי של אבינגהאוס על "עקומת השכחה" ועד לאסטרטגיות למידה עכשוויות – שלושה כלים לשמירת מידע לטווח ארוך וליישומו בחיינו

נחשי קוברה, ברקע אנשים

אפקט הקוברה: כשהפתרון רק מחמיר את הבעיה

איל לוינטר

מחולדות בהאנוי ונשק מודפס בתלת-ממד ועד שדות קוקה ושומשום: שוב ושוב, תמריצים שנועדו לפתור בעיה גורמים לאנשים לשנות את התנהגותם באופן שהופך אותה לגרועה יותר. כך פועל "אפקט הקוברה"

ד"ר אדית אגר

"איש לא יכול לקחת ממך את מה ששמת בתוך הראש"

איל לוינטר

ד"ר אדית אגר, שהלכה לעולמה באפריל, לימדה אותנו על כוחה של התודעה – ועל המקום האחרון שבו האדם יכול להישאר חופשי

Bildarchiv Monheimפסלו של ניטשה בעיירה נאומבורג (Naumburg) שבמרכז גרמניה |  GmbH/Alamy Stock Photo

מדוע להתלונן זה לחלשים? ניטשה והפילוסופיה של ההתלוננות

איל לוינטר

"לבכות על הגורל זה תמיד מעשה בזוי: זו תמיד תוצאה של חולשה", טוען הפילוסוף פרידריך ניטשה, ומציע נוסחה שתסייע לנו להתמודד עם צרות החיים

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק

מי המציא את ציר הזמן – ואיך הוא שינה את הדרך שבה אנחנו חושבים?

מאיה מזרחי

פרופ' אמילי תומאס טוענת שהרעיון שזמן הוא "קו" – עבר בצד אחד ועתיד בצד שני – אינו טבעי ולא מובן מאליו. הוא המצאה תרבותית חדשה יחסית, שהשתלטה במערב בעיקר מהמאה ה-18 וה-19, ושינתה את הדרך בה אנו חושבים על היסטוריה, קִדמה, אבולוציה, והחיים עצמם

פילוסופיה בעידן הפירמידות – עצות לחיים מהספר העתיק בעולם

דינה גורדון

כ-1,000 שנה לפני יציאת מצרים נכתב ספר הדרכה העוסק בפסיכולוגיה, במנהיגות, באמנות הוויכוח, בנישואים, בחינוך ילדים ובהצלחה בחיים. תרגום חדש שלו שהתפרסם לאחרונה מסייע להבין את הפילוסופיה העתיקה

Chronicle/Alamy Images

כשהעיניים כבות, האמת נדלקת | תמונה למחשבה

מאיה מזרחי

משמשון ואדיפוס ועד דנטה ואודין: שוב ושוב מלמדים הסיפורים הגדולים שהאדם מתחיל לראות באמת דווקא כשהראייה הרגילה שלו נסדקת