כניסה
הרשמה לניוזלטר

אפוק - מגזין מרחיב דעת, מעורר מחשבה

פרדוקס פיטו: כיצד חיות גדולות שורדות מעל מאה שנה ושוברות את משוואת הסרטן

עידו פוקס

ככל שבעל חיים גדול יותר וחי זמן רב יותר, כך היינו מצפים שיחלה יותר בסרטן. אבל פילים ולווייתנים פיתחו שיטות להפר את החשבון הזה – והן עשויות ללמד אותנו משהו על ההגנות של הגוף האנושי

ייתכן שתאי הפיל אינם מנסים להציל כל תא שנפגע. כאשר הם מזהים נזק גנטי שעלול להיות מסוכן, הם ממהרים להוציא את התא מהמערכת

האם גלילה בסמארטפון גורמת ל"ריקבון המוח"?

רקפת תבור

זה התחיל כמם באינטרנט, הפך למילת השנה של אוקספורד, ועכשיו גם המדע מתחיל לבחון את זה. התופעה שמאיימת לשנות את החשיבה, הקשב והרגש שלנו

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק

הקנטאור ההפוך: האדם שהפך לאיבר של האלגוריתם

רקפת תבור

בספרו החדש טוען קורי דוקטורו כי האיום המיידי של ה-AI אינו בהכרח מכונה שתשתלט על האנושות, אלא מכונה שתהפוך בני אדם לעובדים המסייעים לה להיראות חכמה

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק

החלקיק שנסע באינטרנט – כך מתגשם חזון הטלפורטציה

רקפת תבור

כשהעולם דמיין שיגור מיידי של אנשים, המדענים דמיינו משהו אחר – והצליחו. כך נולדה הטלפורטציה הקוונטית, שפתחה צוהר למהפכה הגדולה הבאה – אינטרנט קוונטי

אילוסטרציה: מגזין אפוק

עד 120 – גבול החיים, ברכה או צירוף מקרים?

רקפת תבור

מספרם של בני המאה הולך וגדל, אך שיא אריכות הימים נותר קפוא כבר עשרות שנים. מדוע איש לא עבר את ז'אן קלמן, ומה אומר המדע על תקרת חיי האדם?

אילוסטרציה: מגזין אפוק

הטכנולוגיה למדה לזהות פנים. עכשיו היא מנסה לפרש אותן

מאיה מזרחי

טכנולוגיות זיהוי פנים כבר נכנסות לבתי ספר, לבתי חולים, למשטרה ולשדות קרב. עכשיו אלגוריתמים ומחקרים מנסים ללכת צעד אחד רחוק יותר: להסיק מהפנים רגשות, אישיות ואפילו עמדות פוליטיות. אבל בין זיהוי אדם להבנתו יש פער עצום – והוא עלול להפוך למדיניות

תמונת אילוסטרציה: מגזין אפוק
הגבול של החבית נקבע דווקא במקום שבו נמצא המחסור | איור אילוסטרציה: מגזין אפוק

חוק ליביג והבעיה האיראנית

איל לוינטר

עיקרון מדעי שנוסח לפני כמעט 200 שנה מציע דרך אחרת לחשוב על כוח וחולשה – ועל מה שבאמת קובע את גבולותיה של מערכת

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק

הנאצים נכנסו לצ'אט: החוק שמסביר את הפוליטיקה ברשת

איל לוינטר

חוק גודווין נולד כבדיחה על ויכוחים באינטרנט, אך עם השנים התברר שהוא מצביע על תופעה עמוקה הרבה יותר – משהו יסודי באופן שבו אנחנו מנהלים מחלוקות

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק

"ההיסטוריה נכתבת בידי המנצחים" – האמנם?

איל לוינטר

הקלישאה שלפיה "ההיסטוריה נכתבת בידי המנצחים" נשמעת חכמה מפני שיש בה גרעין של אמת. אבל בפועל, כאשר בודקים את האופן שבו בני אדם זוכרים את העבר, היא פשוט לא מחזיקה

סלע אזהרה מצונאמי

הגדר של צ'סטרטון: הקו שאסור היה לחצות

איל לוינטר

אבן עתיקה שהצילה כפר מצונאמי, הדרורים שחיסולם עלה ביוקר ושבוע העבודה הסובייטי שפירק את יום המנוחה: שלושה סיפורים שממחישים את "הגדר של צ'סטרטון" – ולמה לפני שמבטלים חוק, מסורת או מנגנון שנראים מיותרים, כדאי להבין איזו בעיה הם נועדו לפתור


ד"ר ג'יי בהטצ'ריה, ראש ה-NIH החדש

האיש שמחליט מה ייחקר – ומה יישאר בחושך: "המדע הפך לכלי פוליטי"

יאן יקיאלק, צוות אפוק

בראש הגוף שמממן את המחקר הרפואי בארה"ב וברחבי העולם עומד עכשיו ד"ר ג'יי בהטצ'ריה, והוא בא "לתקן" את השיטה מהיסוד. בריאיון מיוחד הוא מדבר על מימון המעבדה בווהאן, על מענקי מחקר שהותנו ב"קוד פוליטי", על נפגעי החיסונים – וגם על מחקר חדש שעשוי להוביל לשינוי פרדיגמה בטיפול ב-ADHD

נחשי קוברה, ברקע אנשים

אפקט הקוברה: כשהפתרון רק מחמיר את הבעיה

איל לוינטר

מחולדות בהאנוי ונשק מודפס בתלת-ממד ועד שדות קוקה ושומשום: שוב ושוב, תמריצים שנועדו לפתור בעיה גורמים לאנשים לשנות את התנהגותם באופן שהופך אותה לגרועה יותר. כך פועל "אפקט הקוברה"

"הם באו לקחת אותי": מה רואים אנשים בימים האחרונים לחייהם?

"הם באו לקחת אותי": מה רואים אנשים בימים האחרונים לחייהם?

רקפת תבור

חלומות וחזיונות של סוף החיים תועדו במשך דורות, אבל בשנים האחרונות הם נחקרים גם באופן שיטתי. ד"ר כריסטופר קר, רופא הוספיס ומבכירי החוקרים בתחום, מספר בריאיון על מטופלים שפגשו את יקיריהם המתים, על התחושה שזה "לא היה חלום" – ועל האופן שבו החוויות האלה מפחיתות פחד ומסייעות לפרידה

בן פרנקלין

הפרדוקס של בן פרנקלין – למה כדאי להפסיק לתת ולהתחיל לבקש?

ישראל נמדר

מאנקדוטה היסטורית בפילדלפיה של המאה ה-18 ועד ניסויי מעבדה מודרניים: איך בקשת עזרה קטנה מערערת את ההיגיון של יחסי תן-וקח ויוצרת קרבה רגשית

מי באמת חושב את המחשבות שלנו?

מי באמת חושב את המחשבות שלנו?

מאיה מזרחי

מהקול של ההורים בילדות, דרך רשת ברירת המחדל במוח ועד למוזות, נביאים ושדים ספרותיים – ההיסטוריה והמדע מציעים תשובה מטרידה: המחשבות שלנו אולי פחות "שלנו" ממה שנדמה

צילום: Shutterstock

כיצד לנהל שיחות בלתי אפשריות?

מאיה מזרחי

מפוליטיקה ועד מוסר ודת - נראה היום קשה מתמיד לנהל שיחות הגיוניות עם אנשים המחזיקים בדעות שונות משלנו. פרופ' פיטר בוגוסיאן וד"ר ג'יימס לינדזי חיברו מדריך פרקטי המאפשר לעשות זאת בהצלחה

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק

דילמת הקיפוד של שופנהאואר, ומה היא מגלה על אהבה, בדידות ומרחק נכון

מאיה מזרחי

אנו זקוקים לאנשים אחרים כדי לא לקפוא מבפנים, אבל כל קרבה אמיתית חושפת אותנו גם לאפשרות של פגיעה

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק

הפילוסופיה של ה"תודה": כיצד הכרת הטוב משמשת כתרופה לנפש, וגם לגוף

מאיה מזרחי

הם התחילו לרשום שלושה דברים טובים ביום – ומה שקרה אחר כך הפתיע גם את החוקרים. ממחנות הריכוז ועד חדרי הטיפול המודרניים: עשרות עדויות מרגשות משרטטות את סיפורו של רגש אחד, פשוט ורדיקלי, שמשנה חיים שלמים

הרעות הגדולות של העולם – מלחמה, עוני ופשע, למשל – נתפשות במונחים שונים לגמרי בעיני בעלי ההשקפות הגדורות והלא גדורות

הספר שמסביר כל ויכוח פוליטי באמצעות תיאוריה אחת פשוטה

איל לוינטר

בספרו "עימות בין השקפות", הכלכלן תומס סואל מסביר כיצד הבנה שונה של טבע האדם משפיעה על עמדותינו בנושאים מרכזיים כמו מלחמה, משפט, עיתונות ועסקים, וגורמת לאותם אנשים למצוא עצמם משני צידי המתרס

קנאה גרמה לו לרכוש קרקעות נוספות ולהתרחב מעבר למה שהוא באמת היה זקוק לו, מתוך רצון להתחרות ולהיות בעל רכוש רב כמו אחרים | צילום: Shutterstock

טולסטוי והרצון האנושי להשיג כל הזמן עוד

מאיה מזרחי

סיפור קצר שכתב הסופר לב טולסטוי מזמין את הקורא להרהר מחדש על אחת מהקונספציות הרווחות ביותר בחיינו