כיצד להפסיק להיות עבד לדעותיהם של אנשים אחרים

מתי לאחרונה רציתם לומר משהו בפומבי, או להגיב ברשתות החברתיות, אבל הרגשתם שעדיף לא לומר כלום? תחת אקלים של קיטוב חברתי ו"תרבות הביטול" המעודדים עוינות כלפי אנשים המביעים דעה אחרת, נוצר לעתים פחד לבטא את דעותינו והרגשה שאם נעשה זאת, תיפתח תיבת פנדורה של תגובות רעילות. "עדיף לחיות בשקט", אנחנו אומרים לעצמנו, ולא להעיר את הדוב.

גם הפילוסוף זנון מקיטיון, אבי האסכולה הסטואית, חשב כך בצעירותו כשהתהלך ברחובות אתונה, בביישנות ובחרדה ממה שאנשים יחשבו עליו. מורו, קראטס הציניקן, הבחין בקושי של זנון ולכן ביקש ממנו יום אחד לשאת סיר חרס מלא במרק עדשים בקרב ההמון בעיר. זנון, שלא רצה למשוך תשומת לב מיותרת, הסתיר את הסיר תחת בגדיו. מבלי ששם לב, ניגש אליו לפתע קראטס וניפץ את סיר המרק בלב הרחוב ההומה. המרק התיז על גופו של זנון שנבהל והחל לרוץ מיד מהמקום. "למה לברוח, פיניקי (על מוצאו הפיניקי) קטן שלי? שום דבר נורא לא קרה", קרא אחריו קראטס, שניסה ללמד אותו שיעור.