יזמות נחשבת כבר זמן רב למקפצה שיכולה להפוך סטודנט או צעיר חסר כול לאדם בעל רמת חיים גבוהה, וילה ובריכה. כמובן שהצלחה כזו היא נדירה ומתרחשת בסביבה שבה יזמים רבים אחרים נכשלים ומאבדים הכול.

רבות נכתב על מה גורם ליזם מסוים להצליח ולאחר להיכשל. המוצר כמובן חייב להיות טוב. מהירות התגובה, או היכולת להוציא לפועל רעיונות מהר – גם היא מצרך הכרחי. התכונות האישיות והאמביציה גם הן משחקות תפקיד חשוב. אבל מה לגבי הגיל? האם גם הוא משחק תפקיד?

התפיסה המקובלת בעולם היא שדמות הסטארט-אפיסט היא לרוב של בחור או בחורה צעירים, רווקים שאין להם הרבה מה להפסיד. אולם כשחוקרים מאוניברסיטת MIT בדקו את הנושא הם גילו שהמציאות שונה מכפי שרובנו חושבים (Azulay, Jones, Kim ,Miranda, 2018).

מניתוח מידע של 2.7 מיליון יזמים בשנים 2014-2007 שנלקח מלשכת מפקד האוכלוסין של ארה"ב, גילו החוקרים שהגיל הממוצע של היזם הוא 45. החוקרים הוציאו מהנתונים את חברות הסטארט-אפ המצליחות ביותר (הם מדדו את ההצלחה לפי הגדילה שלהן) וראו שיותר ממחצית מהן הוקמו על ידי אנשים בשנות הארבעים, החמישים והשישים שלהם.

כשחושבים על כך זה גם הגיוני, מסיקים החוקרים: "למרות היתרונות הפוטנציאליים [שיש ליזמים הצעירים], הם מתמודדים עם חסרונות משמעותיים. ליזמים מבוגרים יותר יש גישה רבה יותר להון אנושי, להון חברתי ופיננסי. מנקודת מבט אנושית לאנשים צעירים חסר ניסיון בניהול חברות, כולל ניהול נכון של שיווק, מכירות, ניהול כספים, משאבי אנוש ותרבות ארגונית. בנוסף, ייתכן אף שחסר להם ידע ספציפי הקשור לצורכי לקוחות, לאילוצים רגולטוריים, או להזדמנויות אסטרטגיות – סוגים של 'ידע שוק', שיכול להיות חשוב בחדשנות".