אולם אף אחת ממאות הביוגרפיות שנכתבו על אלכסנדר הגדול (אלכסנדר מוקדון) המייחסות חשיבות עליונה לתבונתו וליכולותיו בשדה הקרב, לא חושפות שלמצביא הדגול היה צד אחר באישיותו, שעד לאחרונה איש לא ראה. לפי ההיסטוריון, פרופ' פרד ניידן מאוניברסיטת צפון קרולינה, אלכסנדר היה סוג של כומר, נזיר ולוחם שלא עשה צעד אחד קדימה מבלי לקבל את הסכמת השמים או לחוש את הלכי הטבע. ולצד הזה היה חלק עיקרי וקריטי בהצלחתו, כמו גם בכישלונו.