הרשמה לניוזלטר

למרות הפרסומים בתקשורת, ניצחונו של ג’ו ביידן אינו ודאי עדיין, נוכח אי סדרים בהליך הבחירות בשש…

פרופ’ למשפט: זה מה שצפוי לקרות בבחירות לנשיאות ארה”ב, על פי החוקה

למרות הפרסומים בתקשורת, ניצחונו של ג’ו ביידן אינו ודאי עדיין, נוכח אי סדרים בהליך הבחירות בשש מדינות בארה”ב – אריזונה, ג’ורג’יה, מישיגן, נוודה, ויסקונסין ופנסילבניה. כלי התקשורת המסקרים את הנושא מבלבלים אותו ומעלים טענות שונות, שגויות לחלוטין, המוסיפות עוד יותר לבלבול.

מה מקור הטעויות? לרבים בכלי התקשורת מוטיבציה חזקה להבטיח את בחירתו של ג’ו ביידן – או ליתר דיוק, את תבוסתו של דונלד טראמפ. הם לא מביעים כל עניין באי הסדרים לכאורה בבחירות, או באופן שבו החוקה והחוק הפדרלי של ארה”ב מתייחסים למצב של מבוי סתום בבחירות לנשיאות.

רוב המומחים אפילו אינם מכירים את הנושא. קורסים בבתי הספר למשפטים בארה”ב בנושא משפט חוקתי מקדישים בממוצע שני שלישים מזמנם להוראת שני אחוזים מהחוקה (התיקון הראשון לחוקה ושני סעיפים בתיקון ה-14), ומתעלמים במידה רבה מתהליך הבחירות לנשיאות. מרבית המרצים למשפטים אף אינם מודעים לחוקי הבחירות שנקבעו על פי החוקה ולהיסטוריה שעומדת מאחוריהם.

מה צריך לדעת

1. כאשר אמריקנים הולכים לקלפי ומצביעים למועמד לנשיאות, הם בעצם מצביעים לקבוצה של פקידי ממשל המרכיבים את “חבר האלקטורים”. חבר האלקטורים מורכב מאנשים שתפקידם לבחור את הנשיא ואת סגן הנשיא. לכל מדינה יש מספר אלקטורים התואם לגודל אוכלוסייתה. בסך הכול יש 538 אלקטורים, שכל אחד מהם מייצג קול אלקטורלי אחד. כדי לזכות בנשיאות, על המועמד להשיג 270 או יותר אלקטורים. בדרך כלל המדינות מעניקות את כל האלקטורים שלהן למועמד שזכה במירב הקולות במדינתן. לדוגמה, אם אחד המועמדים השיג 50.1% מהקולות בטקסס, מדינת טקסס תעניק לו את כל 38 הקולות האלקטורליים שלה.

2. למרות זאת, החוקה מעניקה לבתי המחוקקים במדינות השונות סמכות לקבוע כיצד הם ממנים אלקטורים. סמכות זו אושרה השנה מחדש על ידי בית המשפט העליון של ארה”ב, בתיק “צ’יאפלו נגד וושינגטון” (פידיאף). בית המשפט קבע כי בתי המחוקקים לא רק שולטים בבחירת האלקטורים, אלא יכולים גם להכתיב להם כיצד להצביע. החוק הפדרלי (3 U.S.C., § 2) מכיר בכוחם המתמשך של בתי המחוקקים לבחור את האלקטורים לאחר ה-3 בנובמבר, אם הבחירות בתאריך זה נכשלות.

3. בבחירות הנוכחיות לנשיאות עיקרון זה רלוונטי רק לשש המדינות שבמחלוקת, והוא יקבל תוקף רק אם יתברר שהיו אי-סדרים בספירת הקולות, ובכוחם של אי סדרים אלה לשנות את תוצאות ההצבעה. אי הסדרים לא חייבים לכלול הונאה, אלא יכולים להיות אחד מאלה: (1) עובדי בחירות המטפלים בקולות שונים בדרכים שונות, בניגוד לתיקון ה-14 לחוקה (ראו בוש נגד גור); (2) שינוי הליכי הבחירות במהלך הבחירות או אחריהן – או לפני הבחירות באופן שמבלבל את הבוחרים; (3) אפילו טעויות תמימות, כולל טעויות תוכנה או מכונות הצבעה. כאמור, אין זה מספיק להראות שהיו אי-סדרים או הונאות, אלא להראות שקיימת סבירות שהן שינו את תוצאות ההצבעה. לא סביר שבית המשפט יפסול את התוצאות אם התוצאות בכל מקרה אמורות להיות זהות.

4. במידה שבתי המחוקקים במדינות שבמחלוקת יגלו שתוצאות ההצבעה הושפעו מאי-סדירויות או הונאות שבכוחן לשבש את התוצאה הסופית, האפשרויות העיקריות העומדות בפניהם הן (1) להכריז על בחירות מיוחדות המוגבלות לבחירת אלקטורים בלבד, או (2) לבחור בעצמם את האלקטורים. חלק מבתי המחוקקים עשויים לרטון על קיומן של בחירות חוזרות בתוך פרק זמן קצר ולהעדיף לבחור בעצמם את האלקטורים. יש לזכור כי לחמש מתוך שש המדינות שבמחלוקת יש רוב רפובליקני בבית המחוקקים.

5. בחלק מהמדינות קובע החוק כי על המדינה לתת התרעה של 60 יום לפני קיום בחירות מיוחדות. כדי לפתור זאת, אם אכן יגיעו המדינות לשלב של בחירות בזק מיוחדות, בתי המחוקקים ינסו לכנס מושב מיוחד, בין אם בשיתוף פעולה עם המושל ובין אם באמצעות רוב המטיל וטו – שיהיה רשאי לשנות את החוקים לפי הצורך ולאפשר לאזרחים להצביע בבחירות בזק.

6. גם אם המושל יתנגד, בית המחוקקים יהיה רשאי לעקוף אותו ולכנס מושב כדי לבחור את האלקטורים בעצמו. זה אחד מאותם דברים שלא נלמדים בפקולטות למשפטים. כאשר החוקה הטילה אחריות על “המחוקק במדינה”, הכוונה הייתה למנגנון החקיקה השלם של המדינה, כולל המושל, או לחברי בית המחוקקים בלבד, ללא המושל (ראו מאמר שלי שצפוי להתפרסם בקרוב בכתב העת למשפט חוקתי של אוניברסיטת פנסילבניה). לפני שנכנס התיקון ה-17 לחוקה ב-1913, בתי המחוקקים של המדינות השונות בחרו את הסנאטורים של ממשלת ארה”ב, ולמושל לא הייתה שום סמכות בנושא. בחירת האלקטורים כפופה כמעט בוודאות לאותו כלל. החוק הפדרלי מכיר בכך כאשר הוא קובע: “בכל פעם שמדינה כלשהי עורכת בחירות למטרת בחירת אלקטורים, ולא הצליחה לבחור [את האלקטורים] ביום שנקבע בחוק, ניתן למנות את האלקטורים… באופן שהמחוקק של אותה מדינה קובע”.

7. אחד התסריטים שעלו בכלי תקשורת מסוימים מציע שבתי המחוקקים במדינות שבמחלוקת לא יבחרו אלקטורים, אלא יעבירו את הסמכות לבית הנבחרים של ארה”ב. במצב זה בית הנבחרים יבחר בטראמפ, מכיוון שלרפובליקנים יהיה שם רוב של משלחות לפי מדינות, וההצבעה לנשיאות בבית הנבחרים היא על פי מדינות (קול אחד פר מדינה). בפועל, מדובר ברעיון לא נבון במיוחד. התיקון ה-12 לחוקה קובע כי רק אם אף אחד מהמועמדים לנשיאות לא קיבל “רוב מכלל האלקטורים שנבחרו”, הבחירות יעברו לבית הנבחרים.

כאמור, מתוך שש המדינות שבמחלוקת, בחמש מהן (מלבד נוודה) יש לרפובליקנים רוב בבית המחוקקים. אם התסריט הזה יצא לפועל והמדינות שבהן יש רוב לרפובליקנים יחליטו שלא לבחור אלקטורים אלא להעביר את הזכות לבית הנבחרים, יישארו על השולחן 465 אלקטורים שכבר נבחרו על ידי הציבור (מתוך 538). במקרה זה, בהנחה שנוודה תלך כמעט בוודאות לביידן, ביידן יקבל בסך הכול 233 קולות אלקטורליים – מה שיקנה לו רוב (מתוך 465) והבחירות לא יעברו לבית הנבחרים (ביידן יזכה בנשיאות).

אם לעומת זאת חלק מחמש המדינות שבהן יש רוב רפובליקני יבחרו את האלקטורים וחלק יוותר על הזכות לעשות כך, ככל הנראה ביידן ינצח (מבחינת ספירת הקולות) במדינות שהחליטו לוותר על הזכות לבחור אלקטורים, וטראמפ יפסיד את הנשיאות. במילים אחרות, התסריט הזה אינו טוב לטראמפ.  

8. מה אם כן צפוי לקרות? בשבועיים הקרובים בתי המחוקקים בשש המדינות שבמחלוקת צריכים להתעלם מרעשי התקשורת, להפעיל את האחריות החוקתית שלהם ולעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות. אם לא יופיע זוכה ברור בתוך כשבועיים והם ישתכנעו שאכן היו אי סדרים בתהליך ההצבעה, עליהם לקרוא לבחירות בזק באמצעות פתקי הצבעה בדרך המיושנת, עם קלפיות במקומות קבועים. או לחילופין, לכנס מושב מיוחד ולבחור את האלקטורים של המדינה. כל התהליך צריך להסתיים לפני התאריך שנקבע לכינוס האלקטורים ולהצבעתם על הנשיא – ב-14 בדצמבר.


פרופ’ רוברט ג. נטלסון הוא מרצה לשעבר למשפט חוקתי, עמית בכיר בפסיקה חוקתית ב”מכון אינדיפנדנס” (Independence Institute) בדנבר, ויועץ בכיר לתנועת Convention of States בארה”ב. מאמרי המחקר שלו העוסקים בפרשנות חוקת ארה”ב צוטטו פעמים רבות על ידי שופטי בית המשפט העליון בארה”ב.

שתפו את הכתבה:

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
תחקיר: משולש הכוחות טראמפ–FBI–רוסיה

ג’ף קרלסון 27 דק׳

ב-31 ביולי 2016 פתח האף-בי-איי בחקירה שכונתה "הוריקן אש צולבת" (Crossfire Hurricane). מטרת החקירה הייתה לבדוק האם אנשים...

כך כבשה תיאוריית הג’נדר את העולם

איל לוינטר 18 דק׳

באוגוסט 1925, עמדה בחורה אמריקנית בת 23 בשם מרגרט מיד (Mead), על סיפונה של ספינת קיטור מקרטעת שהפליגה לעבר מחרוזת...

המהלך הבא במשחק השחמט העולמי – ספטמבר 2020

איל לוינטר 11 דק׳

1. המלחמה האמריקנית בטכנולוגיה הסינית עולה שלב ומערבת את ישראל רקע 1. באפריל 2018 אסר משרד המסחר האמריקני על...

החיפוש אחר הסוד של המים

רקפת תבור 13 דק׳

מים הם המשאב החשוב ביותר והזמין ביותר בעולמנו. תאלס ממילטוס, מראשוני הפילוסופים היוונים (המאה השישית לפנה"ס), טען שהמים הם הטבע...

המהלך הבא במשחק השחמט העולמי – מארס 2020

איל לוינטר 13 דק׳

ארצות הברית תחפש אסטרטגיה חדשה מול איראן 1ארה"ב ואיראן מסתובבות במעגל שאין לו מוצא ברור: ארה"ב אינה מוכנה...

ארה”ב מול רוסיה – “מלחמה קרה” בשתי חזיתות

איל לוינטר 8 דק׳

1. בידוד: כריתת בריתות עם המדינות שמקיפות את רוסיה בדצמבר 2017 פרסם הממשל האמריקני מסמך...

סוד המיטוכונדריה

רקפת תבור 14 דק׳

הניסוי של פרופ' טאי הופקינס מאוניברסיטת בריגהאם יאנג שביוטה היה קצת אכזרי. לטובת הניסוי הוא גייס 22 סטודנטים שאותם פצע: באמצעות נייר זכוכית הוא...

המהלך הבא במשחק השחמט העולמי – יולי 2020

איל לוינטר 10 דק׳

לאט ובשקט ארה"ב ממשיכה לצאת מהמזרח התיכון. האם ישראל תתפוס את מקומה? 1כבר יותר מעשור שארה"ב מנסה לצאת מהמזרח...

שתפו: