כניסה
הרשמה לניוזלטר

הטרגדיה הגדולה של יחידים ושל חברות אינה עיוורון מוחלט, אלא הסירוב לראות את מה שכבר נאמר, כבר נרמז, וכבר מאיים להתממש

בר בולנדי | 12 באפריל 2026 | חברה והיסטוריה | 7 דק׳

קללת קסנדרה: האזהרות שאנו מעדיפים לא לשמוע

כל אחד מאיתנו מכיר את הרגע הזה מחייו – רופא שמזהיר מפני סכנה ואנו בוחרים לדחות את דבריו, שכן שנערך למשבר מתקרב בעוד אנו מרגישים שהכול בשליטה ובקושי מחזיקים בקבוק מים במקרר, או בן משפחה שמזהיר אותנו ממישהו ונענה בגלגול עיניים.

כמעט תמיד קל יותר לדחות את הקול המטריד מאשר לארגן מחדש את המציאות סביבו. בחיים הפרטיים התעלמות מאזהרה עשויה להסתיים בתחושת אי נוחות, החמצה או אף לעלות בחיי אדם; בעוד שבחיים הציבוריים עלולות להיות לה השלכות היסטוריות.

במיתולוגיה היוונית המנגנון הזה קיבל צורה מיתית בשם קסנדרה, בתו של מלך טרויה, שניחנה בכוח לראות את העתיד, אך נידונה לקללה אכזרית במיוחד: איש לא מאמין לנבואותיה.

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
אילוסטרציה: מגזין אפוק.
בארה"ב יהודים פונים למועדוני ירי; באירופה לקרב מגע

עידו פוקס

אילוסטרציה: מגזין אפוק
האם החלום האדום חוזר לאמריקה?

בר בולנדי, איל לוינטר

"התקיפה האחרונה ונפילת קונסטנטינופול ב-1453" המוצג במוזיאון הצבאי באיסטנבול. שער קירקופורטה הפתוח היה רק החולייה האחרונה בשרשרת ארוכה של חולשות
הפרצות הקטנות בחומה: כך נופלות מערכות שאי אפשר להפיל

ישראל נמדר

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
העין הרואה והחלון השבור: כיצד הסביבה מעצבת את המצפון שלנו

עידו פוקס

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
החבר הכי מסוכן של הילדים שלנו

מאיה מזרחי

תמונת אילוסטרציה: מגזין אפוק
"התעמולה האנטי-ישראלית כיום נשענת על שיטת השקר הגדול"

איל לוינטר, מאיה מזרחי

שתפו: