ידיעה שקראתי בחודש שעבר הזכירה לי שני סופרים דיסטופים שספריהם גרמו לי תמיד מועקה קשה: אלדוס האקסלי בספרו “עולם חדש מופלא” וג’ורג’ אורוול בספרו “1984”. בידיעה שפורסמה באתר קוורץ ובאתרים חדשותיים נוספים נכתב שהחל מדצמבר 2019 כל משתמשי האינטרנט בסין (יותר מ-850 מיליון איש) יידרשו לסרוק את פניהם כאשר יבקשו שירותי אינטרנט למחשב חדש, או כאשר יקנו טלפון נייד חדש.

תסריט זה מזכיר את עלילת ה”אח הגדול” מ1984″” של אורוול. שם נעשה שימוש באמצעים הטכנולוגיים המשוכללים ביותר כדי לפקח ולשלוט על חיי האזרחים. אצל אורוול זה היה מסך הטלסקרין (Telescreen), שצופה בכל אדם הנמצא בטווח ראייתו, עוקב אחרי מעשיו ואמרותיו, ומשדר הכול למרכז מעקב מרכזי. ידוע שפרטים רבים בספר מהווים תיאור די מדויק של החיים בבריה”מ הקומוניסטית בשנת 1948 – השנה שבה פורסם הספר.

סריקות הפנים הן הסלמה נוספת בתחזית הדיסטופית של סין. קדמה להם “מערכת הדירוג” הידועה לשמצה שסין מתכוונת להפעיל על כל אזרחיה ב-2020. המערכת אמורה להנפיק דירוג כלכלי-חברתי לכל אזרח סיני ממושמע. הדירוג ייקבע על פי התנהגותו ברחוב, ברשתות החברתיות ואפילו בעת נסיעה ברכבת. קיללתם? הדירוג ירד. העליתם פוסט המוצא חן בעיני המשטר? הדירוג יעלה. הפצתם דעות ויראליות ברשתות החברתיות? (פעולה שהשלטון הסיני מכנה “הפצת שמועות”) – תזכו לציון נמוך שיכול להוביל אף למאסר. כך ייקבע מי יקודם, מי ייענש ומי נחשב לאזרח טוב הפועל לפי קו המפלגה הקומוניסטית. רוג׳ר קרימרס, מומחה לסין מאוניברסיטת אוקספורד, תרגם ב-2016 מסמך ממשלתי סיני המתאר את האידאולוגיה שמאחורי המערכת. המסמך מציין כי למערכת יש “חשיבות גדולה בחיזוק היושר המחשבתי של האנשים בחברה”.

אף על פי שסריקות הפנים ומערכת דירוג הן שלב חשוב, סופי כמעט, בהתערבות המשטר בחיי העם והפיכתה של סין למדינה אורווליאנית ממש, הן לא השלב הסופי.

ידיעה שפורסמה באתר אפוק טיימס בניו יורק (בשפה האנגלית) ב-5 באוקטובר השנה חושפת כי הרשויות בסין החלו לאסוף דגימות דם מגברים במחוזות שונים בסין, לצורך בניית מאגר של נתוני די-אן-אי של כל אזרחי סין. הקמת המאגר, לפי הודעה שהמשטר פרסם בסין, באה “בעקבות תאום בין מחלקות גבוהות” של הרשויות, ומטרתו “לשפר את הדיוק והפיקוח של ניהול האוכלוסייה”.

הרשויות בסין מקדמות את קמפיין הדי-אן-אי באזורים כפריים ובבתי ספר במחוזות שונים בסין, ואי אפשר לסרב לו. “אם הייתי מסרב לעשות את הבדיקות”, סיפר אחד התושבים, “היו שוללים ממני את הפנסיה. זו אינה אופציה בשבילי”.

למעשה הקמפיין התחיל כבר ב-2016 במחוז שין-ג’יאנג שבו מתגורר המספר הגדול ביותר של מיעוט האויגורים בסין. השלטונות אספו דגימות דם, טביעות אצבעות, סריקות אישונים, דגימות קול וסריקות פנים מכל הגברים בגילים 65-12 כחלק מדיכוי האוכלוסייה האויגורית. שיטות דומות לאלו משמשות גם לרדיפת מתנגדים פוליטיים ומיעוטים דתיים אחרים. במקביל לכך, מחלקות משטרה בפרובינציות שונות הוציאו כ-2.5 מיליון דולר על מכשור ומעבדות לבדיקת די-אן-אי.

מה המשטר הסיני יעשה עם הנתונים? אף אחד עדיין לא יודע. ב”עולם חדש מופלא” של האקסלי יוצרים עוברים אנושיים במעבדה מתוחכמת שמסווגת אותם לפי קטגוריות ומעמדות וקובעת את עתידם עוד בהיותם ביצית מופרית. ה”אלפא” הוא המעמד האינטלגנטי ביותר וה”אפסילון” הוא הנמוך ביותר. מרגע הלידה מקנים לחברי כל מעמד את האמונה שהמעמד שלהם הוא הטוב ביותר. טכניקה יעילה מאוד לשלוט באוכלוסייה.

זה העתיד הדיסטופי של סין. לשם, למרבה הצער, היא מתקדמת בצעדי ענק. מה אפשר לעשות כדי לעצור את הטירוף הזה? גלגלתי מחשבות בראשי. ואז, יום אחד נסעתי במונית והתפתחה שיחה פילוסופית ביני לבין הנהג על הטוב והרוע בעולם. “אי אפשר לעצור רוע אם מוסיפים עוד רוע”, הוא אמר. “אפשר לעצור רוע רק אם מוסיפים עוד טוב בעולם”. הסכמתי איתו.