הרשמה לניוזלטר

ידיעה שקראתי בחודש שעבר הזכירה לי שני סופרים דיסטופים שספריהם גרמו לי תמיד מועקה קשה: אלדוס…

דינה גורדון | 5 בדצמבר 2019 | דעות | 3 דק׳

מישהו צריך לעצור את הטירוף הזה

ידיעה שקראתי בחודש שעבר הזכירה לי שני סופרים דיסטופים שספריהם גרמו לי תמיד מועקה קשה: אלדוס האקסלי בספרו “עולם חדש מופלא” וג’ורג’ אורוול בספרו “1984”. בידיעה שפורסמה באתר קוורץ ובאתרים חדשותיים נוספים נכתב שהחל מדצמבר 2019 כל משתמשי האינטרנט בסין (יותר מ-850 מיליון איש) יידרשו לסרוק את פניהם כאשר יבקשו שירותי אינטרנט למחשב חדש, או כאשר יקנו טלפון נייד חדש.

תסריט זה מזכיר את עלילת ה”אח הגדול” מ1984″” של אורוול. שם נעשה שימוש באמצעים הטכנולוגיים המשוכללים ביותר כדי לפקח ולשלוט על חיי האזרחים. אצל אורוול זה היה מסך הטלסקרין (Telescreen), שצופה בכל אדם הנמצא בטווח ראייתו, עוקב אחרי מעשיו ואמרותיו, ומשדר הכול למרכז מעקב מרכזי. ידוע שפרטים רבים בספר מהווים תיאור די מדויק של החיים בבריה”מ הקומוניסטית בשנת 1948 – השנה שבה פורסם הספר.

סריקות הפנים הן הסלמה נוספת בתחזית הדיסטופית של סין. קדמה להם “מערכת הדירוג” הידועה לשמצה שסין מתכוונת להפעיל על כל אזרחיה ב-2020. המערכת אמורה להנפיק דירוג כלכלי-חברתי לכל אזרח סיני ממושמע. הדירוג ייקבע על פי התנהגותו ברחוב, ברשתות החברתיות ואפילו בעת נסיעה ברכבת. קיללתם? הדירוג ירד. העליתם פוסט המוצא חן בעיני המשטר? הדירוג יעלה. הפצתם דעות ויראליות ברשתות החברתיות? (פעולה שהשלטון הסיני מכנה “הפצת שמועות”) – תזכו לציון נמוך שיכול להוביל אף למאסר. כך ייקבע מי יקודם, מי ייענש ומי נחשב לאזרח טוב הפועל לפי קו המפלגה הקומוניסטית. רוג׳ר קרימרס, מומחה לסין מאוניברסיטת אוקספורד, תרגם ב-2016 מסמך ממשלתי סיני המתאר את האידאולוגיה שמאחורי המערכת. המסמך מציין כי למערכת יש “חשיבות גדולה בחיזוק היושר המחשבתי של האנשים בחברה”.

אף על פי שסריקות הפנים ומערכת דירוג הן שלב חשוב, סופי כמעט, בהתערבות המשטר בחיי העם והפיכתה של סין למדינה אורווליאנית ממש, הן לא השלב הסופי.

ידיעה שפורסמה באתר אפוק טיימס בניו יורק (בשפה האנגלית) ב-5 באוקטובר השנה חושפת כי הרשויות בסין החלו לאסוף דגימות דם מגברים במחוזות שונים בסין, לצורך בניית מאגר של נתוני די-אן-אי של כל אזרחי סין. הקמת המאגר, לפי הודעה שהמשטר פרסם בסין, באה “בעקבות תאום בין מחלקות גבוהות” של הרשויות, ומטרתו “לשפר את הדיוק והפיקוח של ניהול האוכלוסייה”.

הרשויות בסין מקדמות את קמפיין הדי-אן-אי באזורים כפריים ובבתי ספר במחוזות שונים בסין, ואי אפשר לסרב לו. “אם הייתי מסרב לעשות את הבדיקות”, סיפר אחד התושבים, “היו שוללים ממני את הפנסיה. זו אינה אופציה בשבילי”.

למעשה הקמפיין התחיל כבר ב-2016 במחוז שין-ג’יאנג שבו מתגורר המספר הגדול ביותר של מיעוט האויגורים בסין. השלטונות אספו דגימות דם, טביעות אצבעות, סריקות אישונים, דגימות קול וסריקות פנים מכל הגברים בגילים 65-12 כחלק מדיכוי האוכלוסייה האויגורית. שיטות דומות לאלו משמשות גם לרדיפת מתנגדים פוליטיים ומיעוטים דתיים אחרים. במקביל לכך, מחלקות משטרה בפרובינציות שונות הוציאו כ-2.5 מיליון דולר על מכשור ומעבדות לבדיקת די-אן-אי.

מה המשטר הסיני יעשה עם הנתונים? אף אחד עדיין לא יודע. ב”עולם חדש מופלא” של האקסלי יוצרים עוברים אנושיים במעבדה מתוחכמת שמסווגת אותם לפי קטגוריות ומעמדות וקובעת את עתידם עוד בהיותם ביצית מופרית. ה”אלפא” הוא המעמד האינטלגנטי ביותר וה”אפסילון” הוא הנמוך ביותר. מרגע הלידה מקנים לחברי כל מעמד את האמונה שהמעמד שלהם הוא הטוב ביותר. טכניקה יעילה מאוד לשלוט באוכלוסייה.

זה העתיד הדיסטופי של סין. לשם, למרבה הצער, היא מתקדמת בצעדי ענק. מה אפשר לעשות כדי לעצור את הטירוף הזה? גלגלתי מחשבות בראשי. ואז, יום אחד נסעתי במונית והתפתחה שיחה פילוסופית ביני לבין הנהג על הטוב והרוע בעולם. “אי אפשר לעצור רוע אם מוסיפים עוד רוע”, הוא אמר. “אפשר לעצור רוע רק אם מוסיפים עוד טוב בעולם”. הסכמתי איתו.

שתפו את הכתבה:

מישהו צריך לעצור את הטירוף הזה

ידיעה שקראתי בחודש שעבר הזכירה לי שני סופרים דיסטופים שספריהם גרמו לי תמיד מועקה קשה: אלדוס…

דינה גורדון | 5 בדצמבר 2019 | דעות | 3 דק׳

תמונה: Hector Retamal/AFP via Getty Images

ידיעה שקראתי בחודש שעבר הזכירה לי שני סופרים דיסטופים שספריהם גרמו לי תמיד מועקה קשה: אלדוס האקסלי בספרו “עולם חדש מופלא” וג’ורג’ אורוול בספרו “1984”. בידיעה שפורסמה באתר קוורץ ובאתרים חדשותיים נוספים נכתב שהחל מדצמבר 2019 כל משתמשי האינטרנט בסין (יותר מ-850 מיליון איש) יידרשו לסרוק את פניהם כאשר יבקשו שירותי אינטרנט למחשב חדש, או כאשר יקנו טלפון נייד חדש.

תסריט זה מזכיר את עלילת ה”אח הגדול” מ1984″” של אורוול. שם נעשה שימוש באמצעים הטכנולוגיים המשוכללים ביותר כדי לפקח ולשלוט על חיי האזרחים. אצל אורוול זה היה מסך הטלסקרין (Telescreen), שצופה בכל אדם הנמצא בטווח ראייתו, עוקב אחרי מעשיו ואמרותיו, ומשדר הכול למרכז מעקב מרכזי. ידוע שפרטים רבים בספר מהווים תיאור די מדויק של החיים בבריה”מ הקומוניסטית בשנת 1948 – השנה שבה פורסם הספר.

סריקות הפנים הן הסלמה נוספת בתחזית הדיסטופית של סין. קדמה להם “מערכת הדירוג” הידועה לשמצה שסין מתכוונת להפעיל על כל אזרחיה ב-2020. המערכת אמורה להנפיק דירוג כלכלי-חברתי לכל אזרח סיני ממושמע. הדירוג ייקבע על פי התנהגותו ברחוב, ברשתות החברתיות ואפילו בעת נסיעה ברכבת. קיללתם? הדירוג ירד. העליתם פוסט המוצא חן בעיני המשטר? הדירוג יעלה. הפצתם דעות ויראליות ברשתות החברתיות? (פעולה שהשלטון הסיני מכנה “הפצת שמועות”) – תזכו לציון נמוך שיכול להוביל אף למאסר. כך ייקבע מי יקודם, מי ייענש ומי נחשב לאזרח טוב הפועל לפי קו המפלגה הקומוניסטית. רוג׳ר קרימרס, מומחה לסין מאוניברסיטת אוקספורד, תרגם ב-2016 מסמך ממשלתי סיני המתאר את האידאולוגיה שמאחורי המערכת. המסמך מציין כי למערכת יש “חשיבות גדולה בחיזוק היושר המחשבתי של האנשים בחברה”.

אף על פי שסריקות הפנים ומערכת דירוג הן שלב חשוב, סופי כמעט, בהתערבות המשטר בחיי העם והפיכתה של סין למדינה אורווליאנית ממש, הן לא השלב הסופי.

ידיעה שפורסמה באתר אפוק טיימס בניו יורק (בשפה האנגלית) ב-5 באוקטובר השנה חושפת כי הרשויות בסין החלו לאסוף דגימות דם מגברים במחוזות שונים בסין, לצורך בניית מאגר של נתוני די-אן-אי של כל אזרחי סין. הקמת המאגר, לפי הודעה שהמשטר פרסם בסין, באה “בעקבות תאום בין מחלקות גבוהות” של הרשויות, ומטרתו “לשפר את הדיוק והפיקוח של ניהול האוכלוסייה”.

הרשויות בסין מקדמות את קמפיין הדי-אן-אי באזורים כפריים ובבתי ספר במחוזות שונים בסין, ואי אפשר לסרב לו. “אם הייתי מסרב לעשות את הבדיקות”, סיפר אחד התושבים, “היו שוללים ממני את הפנסיה. זו אינה אופציה בשבילי”.

למעשה הקמפיין התחיל כבר ב-2016 במחוז שין-ג’יאנג שבו מתגורר המספר הגדול ביותר של מיעוט האויגורים בסין. השלטונות אספו דגימות דם, טביעות אצבעות, סריקות אישונים, דגימות קול וסריקות פנים מכל הגברים בגילים 65-12 כחלק מדיכוי האוכלוסייה האויגורית. שיטות דומות לאלו משמשות גם לרדיפת מתנגדים פוליטיים ומיעוטים דתיים אחרים. במקביל לכך, מחלקות משטרה בפרובינציות שונות הוציאו כ-2.5 מיליון דולר על מכשור ומעבדות לבדיקת די-אן-אי.

מה המשטר הסיני יעשה עם הנתונים? אף אחד עדיין לא יודע. ב”עולם חדש מופלא” של האקסלי יוצרים עוברים אנושיים במעבדה מתוחכמת שמסווגת אותם לפי קטגוריות ומעמדות וקובעת את עתידם עוד בהיותם ביצית מופרית. ה”אלפא” הוא המעמד האינטלגנטי ביותר וה”אפסילון” הוא הנמוך ביותר. מרגע הלידה מקנים לחברי כל מעמד את האמונה שהמעמד שלהם הוא הטוב ביותר. טכניקה יעילה מאוד לשלוט באוכלוסייה.

זה העתיד הדיסטופי של סין. לשם, למרבה הצער, היא מתקדמת בצעדי ענק. מה אפשר לעשות כדי לעצור את הטירוף הזה? גלגלתי מחשבות בראשי. ואז, יום אחד נסעתי במונית והתפתחה שיחה פילוסופית ביני לבין הנהג על הטוב והרוע בעולם. “אי אפשר לעצור רוע אם מוסיפים עוד רוע”, הוא אמר. “אפשר לעצור רוע רק אם מוסיפים עוד טוב בעולם”. הסכמתי איתו.

שתפו את הכתבה:

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
למה לקרוא ספרות קלאסית? ג’יין אוסטין מסבירה

מאיה מזרחי

ויליאם דרסיוויץ בן ה-26 היה צעיר טיפוסי וטיפש כבני גילו כשפגש לראשונה את האישה ששינתה את חייו. העובדה שהיא הלכה...

צעד גדול לשוורצנגר, צעד קטן למוסר

ווסלי ג'יי סמית

בשנת 1994 נודע כי לא רחוק היום בו המדע המודרני ימצא דרך להכניס גבר להיריון. הרחם, שהיה מאפיין נשי ייחודי לאורך כל ההיסטוריה,...

למרות הלחץ הפוליטי – שחררו את הילדים שלנו מהמהפכה

איל לוינטר

בסוף מאי השנה הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק לקיום "סדנאות הכשרה" לשוויון מגדרי בגיל הרך (גיל גן). מטרתו המוצהרת של...

כולנו עומדים למות, אבל האם ממשבר האקלים?

עידן לוי

מהו האיום הגדול ביותר על האנושות? מלחמה גרעינית? פגיעת אסטרואיד? מגפה קטלנית? אם הייתם שואלים אדם מהרחוב, בייחוד אם הוא צעיר,...

איך להיות קשה כמו יהלום וגמיש כמו קנה סוף

ד"ר משה רט

דמיינו לעצמכם את האיש או האישה הכי חיוביים שאתם יכולים: אדם מלא באופטימיות, שמחת חיים ואהבת הבריות, תמיד מאיר פנים ומחייך,...

מדינת ישראל צריכה ללמוד מהצרפתים ולעצור את הטבח בשפה העברית

מאיה מזרחי

אומרים ש"עברית שפה קשה", אבל אנשים שאומרים את זה כנראה לא למדו מעולם צרפתית. בצרפתית לא רק שיש הרבה יותר...

מדוע גברים אוהבים לצפות בסרטים על רוצחים שכירים?

מארק ג'קסון

כאשר שוורצנגר אמר "אני אחזור" (I’ll be back) בסרט הראשון בסדרת "שליחות קטלנית", שיצא לאקרנים ב-1984, הוא לא התלוצץ. הוא חזר...

למה לא כל אחד יכול להיות משורר

ג'יימס סייל

המדינאי הבריטי לורד צ'סטרפילד אמר פעם: "אני בטוח מאוד שכל אדם בעל הבנה ממוצעת עשוי, באמצעות תרבות, תשומת לב ועבודה קשה, להפוך לכל אשר...

שתפו: