כניסה
הרשמה לניוזלטר

האם מספיק לחשוב חיובי כדי להרגיש טוב? ומה קורה כשאנחנו מצליחים למנוע מרגשות שליליים להופיע – האם נהיה מאושרים יותר? ריאיון עם פרופ' גיא רוט חושף את הצד האפל של הרדיפה אחר האושר ומסביר מדוע כדאי מראש להתמקד בדברים חשובים יותר

רקפת תבור | 10 באוגוסט 2020 | פסיכולוגיה | 15 דק׳

"אפשר לשבת בחוף הים, לשתות משהו ולהרגיש נהדר. השאלה אם נרגיש סיפוק ומשמעות. לרגע אולי כן. אבל מה הלאה?"

"תעשה את מה שיעשה אותך מאושר", היא העצה שנהוג לתת למי שעומד בפני צומת דרכים מקצועית, "שיהיו לכם חיים מאושרים", אנו מברכים את הזוג הצעיר בחתונה. אבל מי אמר שלשאוף להיות מאושר זה דבר טוב?

הרעיון המודרני שלפיו "נולדנו כדי להיות מאושרים", הוא נושא שכבר כתבנו עליו בעבר במגזין אפוק מהיבטים היסטוריים, פילוסופיים וחינוכיים. היסטוריונים ופילוסופים שראיינו הסבירו לנו שהרעיון לפיו מטרתנו האולטימטיבית בחיים היא למגר את הסבל ולהיות מאושרים, הוא רעיון חדש יחסית בהיסטוריה, שאין לו הרבה אחיזה במציאות המורכבת שבה אנו חיים.

אולם מעבר לממד הרעיוני של האושר, קיים גם ממד מדעי-פסיכולוגי שלא רק מאשש את הטיעון שלא נולדנו להיות מאושרים, אלא גם תומך ברעיון שלפיו לא כדאי לנו לרדוף אחרי האושר. ושרדיפה כזו לא רק שתותיר אותנו בידיים ריקות, היא גם מסוכנת לנו וליחסים שלנו.

[Shutterstock]

"אפשר לשבת בחוף הים, לשתות משהו ולהרגיש נהדר. השאלה אם נרגיש סיפוק ומשמעות. לרגע אולי כן. אבל מה הלאה?"

האם מספיק לחשוב חיובי כדי להרגיש טוב? ומה קורה כשאנחנו מצליחים למנוע מרגשות שליליים להופיע – האם נהיה מאושרים יותר? ריאיון עם פרופ' גיא רוט חושף את הצד האפל של הרדיפה אחר האושר ומסביר מדוע כדאי מראש להתמקד בדברים חשובים יותר

רקפת תבור | 10 באוגוסט 2020 | פסיכולוגיה | 15 דק׳

[Shutterstock]

"תעשה את מה שיעשה אותך מאושר", היא העצה שנהוג לתת למי שעומד בפני צומת דרכים מקצועית, "שיהיו לכם חיים מאושרים", אנו מברכים את הזוג הצעיר בחתונה. אבל מי אמר שלשאוף להיות מאושר זה דבר טוב?

הרעיון המודרני שלפיו "נולדנו כדי להיות מאושרים", הוא נושא שכבר כתבנו עליו בעבר במגזין אפוק מהיבטים היסטוריים, פילוסופיים וחינוכיים. היסטוריונים ופילוסופים שראיינו הסבירו לנו שהרעיון לפיו מטרתנו האולטימטיבית בחיים היא למגר את הסבל ולהיות מאושרים, הוא רעיון חדש יחסית בהיסטוריה, שאין לו הרבה אחיזה במציאות המורכבת שבה אנו חיים.

אולם מעבר לממד הרעיוני של האושר, קיים גם ממד מדעי-פסיכולוגי שלא רק מאשש את הטיעון שלא נולדנו להיות מאושרים, אלא גם תומך ברעיון שלפיו לא כדאי לנו לרדוף אחרי האושר. ושרדיפה כזו לא רק שתותיר אותנו בידיים ריקות, היא גם מסוכנת לנו וליחסים שלנו.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
ניהול סיכויים: מה הפוטנציאליזם שלך?

נטע נס

בריאיון לפני מותו נשאל הסופר והמחזאי ברנרד שו, מי הוא היה בוחר להיות, אם היה יכול להיות כל אדם מההיסטוריה. הוא ענה שהיה בוחר להיות האיש שברנרד שו יכול היה להיות, ולא היה. כזה הוא טבעו של...

העיקר שתהיה מאושר. ואולי דווקא לא?

דינה גורדון

״אי אפשר לרדוף אחרי האושר, לאדם חייבת להיות סיבה בשביל להיות מאושר״, אמר ויקטור פרנקל לפני שבעים שנה האם זה נכון גם היום ומה מטרת...

האתיקה של הקאובויים – מה אפשר ללמוד מקוד ההתנהגות של המערב הפרוע

דינה גורדון

"כל אחד צריך קוד אמונה לחיות לפיה" – עשרה כללים אתיים שנוסחו בהשראת הקאובויים הפכו לכלי חינוכי המחולל שינוי אצל ילדים ובני...

הפילוסופיה של טולקין: אלוהים, מטפיזיקה ומוסר

מאיה מזרחי

מה ניתן ללמוד על השאלות הגדולות של החיים מספריו של אחד הסופרים המצליחים...

איך נראית ילדות בלי טלוויזיה

מאיה מזרחי

משפחת בון בחרה לגדל את ילדיה בהרמוניה עם הטבע, פראיים וחופשיים זהו סיפורה,...

ההרכב המנצח על פי גוגל

רקפת תבור

פרופ' אניטה וולי מאוניברסיטת קרנגי מלון שבארה"ב, פיתחה מדד ל"אינטליגנציה שיתופית" (Collective intelligence - CI) – מדד המדרג את יכולתה של קבוצה להתמודד עם האתגרים העומדים בפניה. ב-2014 שוחחתי איתה ושאלתי כיצד מודדים יכולת כזאת. פרופ'...

שתפו: