כניסה
הרשמה לניוזלטר

כיצד פועלת אחת היחידות המרתקות במשטרת ישראל – היחידה למשא ומתן. ראיון עם גיל עמית, איש היחידה, שמספר על הטכניקות שבהן הוא משתמש כדי לשכנע אנשים במצבי משבר

דינה גורדון | 29 באוגוסט 2014 | פסיכולוגיה | 10 דק׳

״אם אתה מתקרב, אני קופץ!״

תומר (16) עמד על קצה מעקה הגג בפנטהאוז בקומה השמינית שבו התגורר עם הוריו. מידי פעם הוא הציץ לתהום הפעורה מתחתיו. עיניו היו עצומות והוא נע קלות קדימה ואחורה לקצב מוסיקת הרוק שפרצה מהאוזניות שעל ראשו. מבעד לערפל שמילא את מוחו והקצב המהדהד של המוסיקה הוא מצליח לשמוע קול חלש שכאילו קורא בשמו: “תומר, תומר, קוראים לי גיל ובאתי לעזור לך״.

“מי אתה?״, יורה תומר אוטומטית. גיל נזהר בתשובתו. הוא לא רוצה להזדהות כפסיכולוג בפני אדם שאולי מחשיב את עצמו כהכי נורמלי בעולם ולכן הוא בוחר באמירה קצת מעורפלת: “אני מהמשרד לביטחון פנים״.

המרחק בין השניים הוא כעת שישה מטרים וגיל מחליט להתקדם קצת. הוא לא מספיק לעשות שני צעדים ותומר פונה אליו בחמת זעם: “אם אתה מתקרב, אני קופץ״.

תמונה: באדיבות יחידת משא ומתן, משטרת ישראל

שתפו: