חיות המחמד האהובות ביותר הם כלבים וחתולים. והסיבה ברורה: הם חמודים, כיף לשחק איתם, לחבק אותם, הם מתרגלים בקלות לבית ואוהבים חברת בני אדם. יש אנשים שאוהבים בעלי חיים אחרים כבני לוויה: סוסים, עופות, ציפורים, חיות טרף, אפילו דגים. אבל לפיונה פרסלי, מהעיר אינוורנס שבסקוטלנד, יש חיית מחמד מוזרה ומיוחדת.

"יום אחד עבדתי בגינה בביתי, ופתאום ראיתי יצור פרוותי עם פסים שחורים וזהובים מטייל על האדמה", היא סיפרה לעיתון Scotsman. "מזל שלא דרכתי עליו. התכופפתי וחפנתי אותו בידי וראיתי שהיצור הזה, זו דבורת בומבוס (bumble bee). נראה היה שהיא זה עתה בקעה מתוך הגולם. הנחתי את ידי מולה, והיא מיד זחלה ועלתה עליה, ונשארה שם".

אותו יום היה קר מאוד. פרסלי חששה שהדבורה לא תשרוד בקור הזה, והכניסה אותה לביתה למשך הלילה. בבית היא הכינה לה גינה זעירה בתוך קופסה. היא שמה פרחים טריים מהגינה במחשבה שלמחרת תשחרר אותה.

אבל אז הבחינה פרסלי שמשהו מוזר מאוד עם הדבורה הזאת. כשהתבוננה היטב, היא ראתה שהדבורה נולדה בלי כנפיים, והבינה שבלי היכולת לעוף היא לא תשרוד בחוץ. אז, החליטה פרסלי לאמץ אותה, ולטפל בה בביתה. וזו הייתה תחילתה של ידידות מופלאה. פרסלי דואגת לכל מחסורה, והדבורה משיבה לה אהבה. "יותר מהכול נהנית הדבורה לטייל על כף ידי. היא משמיעה כל מיני צלילים של 'קליק' ו'בזזז', כשהיא בקרבתי. כשהיא יושבת על כף ידי, היא רגועה לגמרי. מנקה את עצמה, אוכלת, שותה, מתכרבלת וישנה".

פרסלי מאמינה שנוצרה תקשורת אמיתית עמוקה בינה לבין הדבורה, אף על פי שאין שום עדויות מחקריות לתקשורת רגשית בין דבורים לבני אדם. "שתינו מרגישות נינוחות מאוד זו עם זו".

הידידות יוצאת הדופן הזו לכדה את תשומת ליבו של לארס צ'יטקה, פרופ' לאקולוגיה התנהגותית מאוניברסיטת קווין מארי שבלונדון. לדבריו, עדיין אין לחוקרים שום ידע על חיים רגשיים של חרקים. "למיטב ידיעתי אף חוקר לא בדק האם דבורים יוצרות איזשהו קשר רגשי, אפילו בינן לבין עצמן", הוא אמר ל-Scotsman. בינתיים כותבת פרסלי יומן בו היא מתארת בפירוט רב מדי יום את האינטראקציות שהיו לה עם דבורת המחמד שלה.

פרופ' צ'יטקה חושב שהיומן הזה מעורר התפעלות: "זה ממש ראוי לציון שלאדם שאינו בקי בתחום יש יכולת התבוננות מעמיקה כל כך, הגורמת למדענים לגרד את פדחתם ולשאול: 'מה קורה כאן?'" אבל לפרסלי ברור מאוד מה קורה. "כיום אני מסתכלת על דבורים באופן שונה לגמרי. אבל לא רק את הדבורים, אלא את כל החרקים אני רואה באור שונה. יש סיבה שהם חיים כאן".