כניסה
הרשמה לניוזלטר

מה ניתן ללמוד מתופעות הלוואי החמורות שהתגלו באספירין

דורית דינור | 11 באוקטובר 2021 | תרבות ואמנות | 2 דק׳

גלגוליו של האספירין כמקרה בוחן

ספרו החדש של ד"ר בנימין מוזס, רופא פנימי וחוקר בתחום האפידמיולוגיה הקלינית ומדיניות הבריאות, מעלה שאלות נוקבות לגבי האופן שבו נערכים היום ניסויים קליניים על תרופות ועל הדרך בה מתפרסמים מאמרי מחקר המשמיטים עובדות חשובות או מדגישים נתונים מסוימים. הוא עושה זאת באמצעות סיפורה של אחת מהתרופות הידועות והנמכרות בכל הזמנים – האספירין.

סיפורו של האספירין מתחיל עם החומצה הסליצילית, חומצה אורגנית פשוטה הנמצאת בטבע, המוכרת כבר 2,500 שנה. החכם היווני היפוקרטס, הנחשב לאבי הרפואה, הזכיר למשל כבר במאה הרביעית לפנה"ס את קליפת עץ הערבה (שניתן להפיק ממנה את החומצה) כאמצעי יעיל לטיפול בכאבים דלקתיים. גם בתרבויות אחרות השתמשו בקליפת העץ.

במאה ה-19, לאחר שכבר ידעו לזקק ולבודד מקליפת העץ את החומר המרפא לו קראו סליצין, גילו שיש לו תופעות לוואי של תחושת שריפה בגרון ובקיבה. הטיפול נפסק. אבל בחברת התרופות ”באייר" מיהרו לחפש נגזרת של סליצין שלא תגרה את רירית הקיבה. כך הצליחו כימאים לסנתז חומצה אצטילסליצילית בעלת דמיון כימי לסליצין. ב-1899 היא נרשמה בשם אספירין.

בנימין מוזס, "רקוויאם לאספירין, הרפואה המדעית על פרשת דרכים", מאגנס, 2021

בנימין מוזס, "רקוויאם לאספירין, הרפואה המדעית על פרשת דרכים", מאגנס, 2021

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
אריאל שנבל, "יום השישי", כנרת-זמורה, מארס 2026
המחיר הכבד של תיקון העבר 

נדב רט

שמואל רוזנר, "בעניין החרדים...", התחנה, מארס 2026
בין הסתגרות להשתלבות: האתגר החרדי והעתיד הישראלי

נדב רט

הלגרד האוג, "אול רייט גוד נייט", מגרמנית: טלי קונס, הוצאת ספריית רות, ינואר 2026
החיים בצל היעלמות

גלית דהן קרליבך

גיא פרל, רן ברקאי, "מדוע לא היו להן פנים", הוצאת אדרא, נובמבר 2025
מערת האדם הקדמון – חלון אל התודעה?

דינה גורדון

פנחס גולדשמידט, "זיכרונות ממוסקבה", הוצאת ידיעות ספרים, ינואר 2026
המאבק השקט על תחיית יהדות רוסיה

חיים אבייב

אופיר טושה גפלה, "במחילה מכבודה של אשת המערות", הוצאת כתר, מאי 2025
המרד השקט של האיש שרצה רק לקרוא

מאיה מזרחי

שתפו: