כניסה
הרשמה לניוזלטר

מה ניתן ללמוד מתופעות הלוואי החמורות שהתגלו באספירין

דורית דינור | 11 באוקטובר 2021 | תרבות ואמנות | 2 דק׳

גלגוליו של האספירין כמקרה בוחן

ספרו החדש של ד"ר בנימין מוזס, רופא פנימי וחוקר בתחום האפידמיולוגיה הקלינית ומדיניות הבריאות, מעלה שאלות נוקבות לגבי האופן שבו נערכים היום ניסויים קליניים על תרופות ועל הדרך בה מתפרסמים מאמרי מחקר המשמיטים עובדות חשובות או מדגישים נתונים מסוימים. הוא עושה זאת באמצעות סיפורה של אחת מהתרופות הידועות והנמכרות בכל הזמנים – האספירין.

סיפורו של האספירין מתחיל עם החומצה הסליצילית, חומצה אורגנית פשוטה הנמצאת בטבע, המוכרת כבר 2,500 שנה. החכם היווני היפוקרטס, הנחשב לאבי הרפואה, הזכיר למשל כבר במאה הרביעית לפנה"ס את קליפת עץ הערבה (שניתן להפיק ממנה את החומצה) כאמצעי יעיל לטיפול בכאבים דלקתיים. גם בתרבויות אחרות השתמשו בקליפת העץ.

במאה ה-19, לאחר שכבר ידעו לזקק ולבודד מקליפת העץ את החומר המרפא לו קראו סליצין, גילו שיש לו תופעות לוואי של תחושת שריפה בגרון ובקיבה. הטיפול נפסק. אבל בחברת התרופות ”באייר" מיהרו לחפש נגזרת של סליצין שלא תגרה את רירית הקיבה. כך הצליחו כימאים לסנתז חומצה אצטילסליצילית בעלת דמיון כימי לסליצין. ב-1899 היא נרשמה בשם אספירין.

בנימין מוזס, "רקוויאם לאספירין, הרפואה המדעית על פרשת דרכים", מאגנס, 2021

גלגוליו של האספירין כמקרה בוחן

מה ניתן ללמוד מתופעות הלוואי החמורות שהתגלו באספירין

דורית דינור | 11 באוקטובר 2021 | תרבות ואמנות | 2 דק׳

בנימין מוזס, "רקוויאם לאספירין, הרפואה המדעית על פרשת דרכים", מאגנס, 2021

ספרו החדש של ד"ר בנימין מוזס, רופא פנימי וחוקר בתחום האפידמיולוגיה הקלינית ומדיניות הבריאות, מעלה שאלות נוקבות לגבי האופן שבו נערכים היום ניסויים קליניים על תרופות ועל הדרך בה מתפרסמים מאמרי מחקר המשמיטים עובדות חשובות או מדגישים נתונים מסוימים. הוא עושה זאת באמצעות סיפורה של אחת מהתרופות הידועות והנמכרות בכל הזמנים – האספירין.

סיפורו של האספירין מתחיל עם החומצה הסליצילית, חומצה אורגנית פשוטה הנמצאת בטבע, המוכרת כבר 2,500 שנה. החכם היווני היפוקרטס, הנחשב לאבי הרפואה, הזכיר למשל כבר במאה הרביעית לפנה"ס את קליפת עץ הערבה (שניתן להפיק ממנה את החומצה) כאמצעי יעיל לטיפול בכאבים דלקתיים. גם בתרבויות אחרות השתמשו בקליפת העץ.

במאה ה-19, לאחר שכבר ידעו לזקק ולבודד מקליפת העץ את החומר המרפא לו קראו סליצין, גילו שיש לו תופעות לוואי של תחושת שריפה בגרון ובקיבה. הטיפול נפסק. אבל בחברת התרופות ”באייר" מיהרו לחפש נגזרת של סליצין שלא תגרה את רירית הקיבה. כך הצליחו כימאים לסנתז חומצה אצטילסליצילית בעלת דמיון כימי לסליצין. ב-1899 היא נרשמה בשם אספירין.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
ביקורת ספר: לב רחב ומחשבה ללא גבולות

דינה גורדון

איך מתמודדים עם מצוקות, קשיים וסבל שעוברים בחיים ד"ר שרה לואיס הגיעה לדרמסאלה כדי ללמוד מהגולים הטיבטים איך הם עושים את זה וחזרה עם רשמים...

איך הגיעו פירמידות לאירופה?

רקפת תבור

מספר גבעות במזרח בוסניה לא עוררו עניין מיוחד עד אוקטובר 2005, כשאיש העסקים האמריקני ממוצא בוסני, ד״ר סמיר ׳סם׳ אוסמנג׳יק, הציע תיאוריה מרעישה - שצורתן המשולשת להפליא אינה מקרית כלל וכלל,...

סיפורי נשמות מתגלגלות

דינה גורדון

האם בני האדם יכולים להבין את חשבונות...

ביקורת ספר: בשבחי השעמום

דינה גורדון

מחקרים מעידים שהשעמום הוא משהו שלא כדאי לנו לדחוק הצידה, אלא להיפך – להיעזר בו, כדי לפתח חיים משמעותיים...

הרף העליון של התנהגות ראויה

דורית דינור

למה בישראל מעדיפים להימנע מכללי אתיקה ברורים בחיים...

קלאסיקה בצפון תל-אביב

מאיה מזרחי

זוג וחמישה ילדים רצו שביתם החדש בצפון תל אביב יהיה מצד אחד משפחתי, חם ואינטימי אך מצד שני גם מקום פתוח שיאפשר לארח ברמה הכי טובה האדריכל סרג׳ בן דוד התייחס לרצונם ברצינות מלאה ותכנן ועיצב להם בית בעל שלוש קומות (מרתף,...

שתפו: