כניסה
הרשמה לניוזלטר

הקרנת הסרט “כוחו של הכלב” בנטפליקס, מזכירה את עוצמתו של הספר המקורי ואת כשרונו המכשף של הסופר תומס סוואג’

גלית דהן קרליבך | 13 בינואר 2022 | תרבות ואמנות | 3 דק׳

לא גבעות פשוטות, אלא כלב במרוצתו

אם נכונה העובדה שמהותו של ספר משתקפת כבר בפסקה הראשונה שלו, אפשר לומר בבטחה שעלילת "כוחו של הכלב" מוטחת בפני הקורא כבר במשפט הראשון: "פיל תמיד היה האחראי לסירוס".

לאחר שקוראים את הספר וחוזרים למשפט הפתיחה, מבינים איך נוצר מפגש הזהויות הסטריאוטיפי הזה: דמותו של פיל, המסרס, הגברי, היהיר והקאובוי, אל מול דמות המסורס וחסר הגבריות – כפי שהיא משתקפת בעיניו של פיל ושאר הבוקרים. אין דבר גרוע יותר מלהיות חסר גבריות או רכרוכי בתפאורת מערבון מהסוג הזה.

האחים פיל וג'ורג' מתגוררים בחווה במונטנה ומאז ילדותם ישנים יחד באותו חדר. הם מייצגים הפכים. פיל הוא הגבר המסוקס שהאל אפולו השפיע עליו מרוחו: הוא נגן מוכשר, משכיל, שנון וחריף שכל. ג'ורג', לעומת זאת, איטי, שתקן ומופנם – זה שנוכחותו גורמת לבוקרים במסבאה לזוע באי נוחות. גם חלוקת העבודות ביניהם מרמזת על אופיו של כל אחד מהם. ג'ורג' אחראי למתיחת השעון ולרכישת סחורות ופיל תמיד עובד לצד הבוקרים, מטפל בסוסים וכאמור מבצע את עבודות הסירוס – לעולם לא ייתפס כשהוא עטוי כפפות, פרט שחשיבותו תתגלה בספר בהמשך העלילה.

תומס סוואג', "כוחו של הכלב", מאנגלית: יעל אכמון, כנרת זמורה דביר, ספטמבר 2019

שתפו: